סקר
הפרק שהיה לי הכי מאתגר במס' חולין:






 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

 

אם לאו בידוע שהיא טמאה, ובלבד שיכיר חזיר – חזיר 

 

"ואמר רב חסדא: היה מהלך בדרך ומצא בהמה שפיה גמום, בודק בפרסותיה, אם פרסותיה סדוקות בידוע שהיא טהורה, אם לאו בידוע שהיא טמאה, ובלבד שיכיר חזיר. לאו אמרת איכא חזיר? איכא נמי מינא אחרינא דדמיא לחזיר! לא סלקא דעתך, דתנא דבי רבי ישמעאל: ואת החזיר כי מפריס פרסה הוא, שליט בעולמו יודע שאין לך דבר שמפריס פרסה וטמא אלא חזיר, לפיכך פרט בו הכתוב הוא" (חולין, נט ע"א).

פירוש: ואמר רב חסדא: היה מהלך בדרך ומצא בהמה שפיה גמום (חתוך) ואינו יכול לדעת על פי שיניה — בודק בפרסותיה, אם פרסותיה סדוקות, שיש בהן שסע באמצען בידוע שהיא טהורה, אם לאו [לא] בידוע שהיא טמאה, ובלבד שיכיר וידע שאין זה חזיר, שחזיר הוא שוסע שסע, וטמא. ושוב שואלים: וכיצד יועיל הדבר שידע שאין זה חזיר? לאו אמרת איכא [האם לא אמרת שיש] חזיר שהוא שוסע שסע וטמא? שמא איכא נמי מינא אחרינא דדמיא [שמא יש גם כן מין אחר שדומה] לחזיר שהוא מפריס פרסה ואינו שוסע שסע! ודוחים: לא סלקא דעתך [לא יעלה על דעתך] לומר כן, דתנא דבי [ששנה החכם מבית מדרשו] של ר' ישמעאל: "ואת החזיר כי מפריס פרסה הוא" (שם ז) שליט בעולמו יודע שאין לך דבר שמפריס פרסה וטמא אלא חזיר, לפיכך פרט בו הכתוב "כי מפריס פרסה הוא" (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).


 

שם עברי: חזיר הבית          שם באנגלית: Pig           שם מדעי: Sus domestica

שם נרדף במקורות: "דבר אחר"          שמות בשפות אחרות:  ערבית – ח'נזיר (خنزير)


נושא מרכזי: מבנה פרסת החזיר

 

 

ראו עוד במאמר מהן פרסות סדוקות ופרסות קלוטות ומה מקור הפועל קלוטה? "הא פרסותיה סדוקות, והא פרסותיה קלוטות" (בכורות, ו ע"א). לקריאה הקש/י כאן.
 

לריכוז המאמרים שנכתבו על חזיר הבית וקישוריות הקש\י כאן.

 

נאמר בתורה (ויקרא, יא ז'): "ואת החזיר כי מפריס פרסה הוא ושׁסע שסע פרסה והוא גרה לֹא יגר טמא הוא לכם". לאור העובדה שגם החזיר מפריס פרסה אין די בסימן זה על מנת לטהר בעל חיים שפיו גמום אלא אם כן המוצא מכיר חזיר. בשרטוט 1 ניתן לראות את מבנה שלד פרסת החזיר בהשוואה למפריסי פרסה כשרים (אייל אדמוני ובקר) ובהשוואה לפרסתנים שאינם מפריסים פרסה ושוסעי שסע (פרא וגמל). תמונה 1 מציגה את פרסת החזיר בהשוואה לפרסת מפריס פרסה שוסע שסע טיפוסי כאייל אדמוני (תמונה 2). הגמל יוצא דופן בכך שמבנה עצמות הפרסה דומה למפריסי פרסה שוסעי שסע אך שתי האצבעות מאוחות ויוצרות כף רגל לא שסועה (תמונות 3-4). מסיבה זאת ניתן לזהות בקלות את עקבות הגמל בהשוואה למפריסי פרסה דוגמת הצבי (ראו בתמונות  5-6).
 

הדמיון במבנה הפרסה בין החזיר ושוסעי השסע הטהורים מסבך את האפשרות לזהות בהמה ש"פיה גמום" ומאפשר לחזיר "להערים" על רואיו:

"ויהי בן ארבעים שנה, הדא הוא דכתיב (תהלים פ) יכרסמנה חזיר מיער ר' פנחס בשם רבי סימון מכל הנביאים לא פירסמוה אלא שנים משה ואסף, משה אמר (דברים יד) ואת החזיר כי מפריס פרסה הוא, אסף אמר יכרסמנה חזיר מיער, למה הוא מושלה בחזיר, אלא מה חזיר הזה בשעה שהוא רובץ הוא מפשיט את טלפיו כלומר שאני טהור כך מלכות הזאת הרשעה גוזלת וחומסת נראת כאלו מצעת את הבימה, כך עשו כל ארבעים שנה צד נשי אנשים ומענה אותם, וכיון שהגיע לארבעים שנה דימה עצמו לאביו, אמר מה אבא נשא אשה בן ארבעים שנה אף אני נושא אשה בן ארבעים שנה הה"ד ויהי עשו בן ארבעים שנה" (בראשית רבה, וילנא, תולדות פרשה סה א').      

במסכת סוטה (מט ע"ב) מובא מדרש הקשור למבנה פרסת החזיר:

"תנו רבנן: כשצרו מלכי בית חשמונאי זה על זה, היה הורקנוס מבחוץ ואריסטובלוס מבפנים. בכל יום ויום היו משלשלין דינרים בקופה ומעלין להן תמידים. היה שם זקן אחד שהיה מכיר בחכמת יוונית, לעז להם בחכמת יוונית, אמר להן: כל זמן שעוסקים בעבודה אין נמסרין בידכם. למחר שלשלו להם דינרים בקופה והעלו להם חזיר, כיון שהגיע לחצי חומה, נעץ צפרניו נזדעזעה א"י ארבע מאות פרסה".

השימוש שעשה המדרש בשם העצם "צפורנים" לכאורה לא ברור שהרי בתורה נאמר "ואת החזיר כי מפריס פרסה הוא ושסע שסע פרסה וכו'". על פי הפסוק לחזיר יש פרסות ולא ציפורניים. על מנת להצדיק את הניסוח של המדרש אחדד את ההבדל בין המונחים "ציפורן" ו"פרסה". הפרסה היא קצה האצבע של יונקים מקבוצת הפרסתנים, המחוזקת על ידי מעטה קרטין עבה וקרני. מעטה קרני זה הוא הציפורן, מבנה המוכר לנו היטב מקצוות אצבעותינו. הפרסה בנויה מסוליה קשיחה או גמישה המוקפת מסביב בדופן קשיחה שיוצרת הציפורן העוטפת מסביב את קצה האצבע(1). בעל החיים נשען בדרך כלל על כף הפרסה ועל שולי הדופן שלה כלומר הציפורן.
 

בדומה לצפורן האדם גם צפורני הפרסות גדלות ללא הפסקה ועוברות שחיקה בזמן ההליכה של בעל החיים. בדרך כלל קצב הגידול מותאם לתשתית עליה חי בעל החיים בטבע. בבעלי חיים שאינם חיים בסביבתם הטבעית עלולה להיווצר אי התאמה בין קצב גידול הצפורן וקצב השחיקה. מעבר לתשתית רכה גורם לגידול יתר של הציפורן. הצורך בחיתוך צפורני סוסים נובע מגידול יתר של הציפורן בסוסים הממעטים ללכת בהשוואה לאורח חייהם לפני ביותם.
 

במדרש שציטטנו החזיר לא נזקק לדרוך על כל פני שטח פרסותיו שהרי הוא נמשך על ידי חבלים לראש החומה ולכן יכול היה לנעוץ באחד הסדקים את דפנותיהן כלומר הציפורנים. נעיצה אפשרית רק כאשר מדובר בעצם חד או צר כציפורן. הביטוי נעץ את צפורניו הולם את מצבו של החזיר שהיה תלוי בין שמים וארץ.
 

 

שרטוט 1. עצמות הרגל הקדמית הימנית בשסועי פרסה בהשוואה למפריטי פרסה (הפרא).    
               מקור:  Encyclopædia Britannica
c = cuneiform, l = lunar, s = Scaphoid, u = Unciform, m = Magnum, td = Trapezoid

 


תמונה 1. פרסת חזיר                                            תמונה 2. פרסת אייל אדמוני  

           נוצר על ידי  Gemini (Google)                                צילם: von Joachim Bäcker


 

        
תמונה 3. פרסת גמל - מבט מלמעלה   תמונה 4. פרסת גמל - מבט מלמטה   צילמה: תהילה פרנקל 

 

 

      
תמונה 5. עקבת גמל   תמונה 6.  

 

הרחבה

החזיר שסע שסע (מכפיל פרסה) בדומה לבהמות והחיות הטהורות (כבשים, עיזים, בקר, צבאים, ביזונים, איילים ועוד). ליונקים אלו יש שתי פרסות עיקריות בכל רגל, מבנה המכונה "פרסה שסועה". בנוסף, לרוב מכפילי הפרסה, ממוקמים מעט גבוה יותר במעלה הרגל שני טלפיים קצרים(2) (שרטוט 1). הטלפיים אינם משמשים להליכה, אך במינים מסוימים שבהם הם גדולים יותר כצבאים והחזירים הם עשויים לגעת בקרקע בעת ריצה או קפיצה (שימו לב לעקבת החזיר בשרטוט 1). לפחות לגבי החזיר משערים שהטלפים עשויים לתרום להגדלת שטח הפנים של הרגל ובכך למנוע שקיעה בקרקע בוצית שהחזיר מרבה לשהות בה. מצב קיצוני קיים בבהמות (היפופטם) החי בביצות ולו 4 אצבעות מלאות.
 

 

 


(1) בניגוד לציפורן האדם המכסה רק את חלקו העליון של קצה האצבע.
(2) בשסועי הפרסה התנוונה האצבע הראשונה (מקבילה לאגודל) התנוונה ונעלמה, האצבע השניה והחמישית (הטלפיים) התנוונו והתקצרו וההליכה היא על האצבע השלישית והרביעית (הפרסות) בלבד. בפרטיי הפרסה מפותחת רק האצבע השלישית (האמצעית) ואילו שאר האצבעות התנוונו במידה זו או אחרת או נעלמו לגמרי כמו בסוסים (הפרא בשרטוט 1).
 

 


א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל. 

 



כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.   

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר