סקר
באיזה סבב של "דף יומי" אתה?
ראשון
שני
שלישי
רביעי ומעלה


 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

 

המולק את התורין לאכול ביציהן בחוץ - תור מצוי

 

"המולק את התורין לאכול ביציהן בחוץ, לא פיגל. חלב מוקדשין, וביצי תורין, אין חייבין עליהן משום פיגול, ונותר, וטמא" (זבחים, לה ע"א).

פירוש: הַמּוֹלֵק אֶת הַתּוֹרִין על מנת לֶאֱכוֹל בֵּיצֵיהֶן המצויים עדיין בגופם, בַּחוּץ לֹא פִּיגֵּל, שאין הביצים נחשבות חלק מגוף התורים, ומאותה סיבה חֲלֵב של המוּקְדָּשִׁין וּבֵיצֵי תוֹרִין אֵין חַיָּיבִין עֲלֵיהֶן כרת מִשּׁוּם אכילת פִּיגּוּל וְנוֹתָר וְטָמֵא (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).


שם עברי: תור מצוי    שם באנגלית: Turtle Dove    שם מדעי: Streptopelia turtur

שם נרדף במקורות: תור, תורין


נושא מרכזי: לזיהוי התור


שמו של התור נזכר במקרא 15 פעמים ומהן 12 פעמים כקרבן. בדרך כלל הוא מקביל לבני יונה כמו למשל בפסוק: "ואם לא תגיע ידו די שה והביא את אשמו אשר חטא שתי תרים או שני בני יונה לה' וכו'" (ויקרא, ה' ז'). ההקבלה בין התורים ובני היונה איננה מלאה ואסור להמיר אחד מבין שני בני הזוג במין השני. אומרת המשנה במסכת קנים (פ"ב מ"ה): "אין מביאין תורין כנגד בני יונה ולא בני יונה כנגד תורין וכו'".

מתוך שנים מבין שלושת הפסוקים הנותרים ניתן להסיק שהתור המקראי הוא דווקא התור המצוי ולא שני המינים האחרים הנכללים בסוג תור ונמצאים בארץ, תור הצווארון ותור הצוצלת. התור המצוי הוא היחיד מבין בני סוגו בארץ הנודד ומקייץ ועליו נאמרו הפסוקים הבאים: "גם חסידה בשמים ידעה מועדיה ותור וסיס שמרו את עת בואנה" (ירמיהו, ח' ז'). כי הנה הסתו עבר הגשם חלף הלך לו הנצנים נראו בארץ עת הזמיר הגיע וקול התור נשמע בארצנו (שיר השירים, ב' יא-יב). התור המצוי הוא עוף נודד המגיע ארצה באביב ומבלה כאן את הקיץ בקינון. העונה בה מתחיל להשמע קול התור היא האביב. מעניינים הם דבריו של החוקר זהר עמר המבחין בפסוק בירמיהו בין שני תיאורים שונים: החסידה "ידעה מועדיה" ותור וסיס שמרו "עת בואנה". רוב הפרטים של החסידה רק חולפים בארץ במועדים קבועים וממשיכים בדרכם לאפריקה ואילו הסיס והתור המצוי באים ארצה ושוהים כאן באביב ובקיץ ולכן נאמר עליהם שהם באים. תור הצווארון הוא מין יציב ולכן התאור המקראי איננו מתאים להתנהגותו. מאותה סיבה גם תור הצוצלת שהוא מין יציב איננו מתאים לתאור. סיבה אפשרית נוספת לכך, שלפחות במקרא, הצוצלת לא נכללת בשם תור היא משום שלדעת כמה חוקרים הצוצלת היא מין גר שהגיע ארצה רק בעקבות כיבושי האיסלם. זהר עמר מפקפק בעמדה זו ולדעתו ייתכן והצוצלת הייתה בארץ כבר בעת הקדומה.

זיהוי התור איננו מוטל בספק ושמו העברי נגזר מהמייתו האופיינית הנשמעת כתור-תור. בוולגטה מתורגם השם תור ל – turtur וגם שמו הלטיני של המין כולל את מאפיין זה Streptopelia turtur. בעיני המתבונן בן ימינו זיהוי זה נראה, לכאורה, לא סביר משום שהתור המצוי הפך לנדיר באופן יחסי. לאמיתו של דבר עלינו לשחזר את התנאים שהיו קיימים בתקופות קדומות יותר שבהן התור המצוי היה המין הנפוץ ביותר. מנחם דור דיווח על כך שבשנות ה – 50 הוא ראה במטע תפוחים בעמק יזרעאל קינים כמעט על כל עץ. קדם לו תאורו של הנוסע והחוקר טריסטראם שדיווח על מסעו בארץ ישראל בשנים 1863-1864:

"תורי האביב אך זה חזרו ומילאו כל עץ וכל סבך. כל צעד שלנו הפריחם מתוך העשב לפנינו. הם עמדו על כל עץ ועל כל שיח, הם כיסו את כל פני הארץ. הם נודדים בהמונים עצומים, כולם בזמן אחד, ומסעם כה גלוי לעין, שבדין הזכיר הנביא את התור בראש הציפורים אשר ידעו עת בואנה" (טריסטראם, מסע בארץ ישראל בהוצאת ביאליק (379-380).

תפוצתו הרבה של התור בארץ הופכת אותו למין נוח ללכידה וראוי להבאה לקרבן יחד עם בן היונה. ניתן למצוא את התור המצוי במהלך נדידת הסתיו (אוגוסט לתחילת אוקטובר) ובאביב (אפריל-מאי) כלומר במקביל לתקופת כל שלושת הרגלים בהם הוא נחוץ במיוחד לצורך קרבנות טהרה. התורים ובני היונה הובאו להקרבה כזוגות וזוג התורים נקרא בלשון חכמים קן. במשנה בשקלים (פ"ו מ"ה) אנו מוצאים: "שלשה עשר שופרות היו במקדש וכתוב עליהם תקלין חדתין ותקלין עתיקין קינין וגוזלי עולה ... קינין הם תורים וגוזלי עולה הן בני יונה וכו'". השימוש בביטוי "קן" עבור שני תורים קשור כנראה לכך שבדרך כלל מספר הביצים בקן התור הוא 2. גם בצוצלת השייכת לסוג תור מוטלות 2 ביצים בכל תטולה (ראה בתמונה). היונים נלקחו, כנראה, מתוך שובכים שבהם היו פרטים רבים ולכן אין מקום לקרוא לזוג בני יונה בשם "קן".
 

הרחבה

מיון סדרת היונאים

בשורות הבאות אתאר את מעמדם הסיסטמטי של התורים והיונים על מנת להבהיר את ההבדלים ביניהם. התור (Streptopelia) והיונה (Columba) הם שמות של סוגים הנכללים במשפחת היוניים (Columbidae). באנגלית נקראות היונים pigeons ואילו התורים doves. המינים הנכללים בסוג תור שונים מבני הסוג יונה בכמה פרטים. הם קטנים יותר ובעלי מבנה גופם דק יותר. כנפיהם קצרות יותר וזנבם ארוך ומדורג. בפיסת רגלם חשופה מנוצות ונוצותיהם חסרות ברק מתכתי.

משפחת היוניים נכללת יחד עם משפחת הקטיים בסדרת היונאים (Columbiformes). אגב, את השורש Columba אנו מוצאים בשם קולומבריום שניתן למערות או מבנים שבקירותיהם חצובות גומחות צפופות שייתכן ושימשו לגידול יונים למאכל (ראה בתמונה).
 

קולמבריום בבית גוברין      צילם: חי


בארץ חיים באופן יציב שני מינים השייכים לסוג יונה: יונת הסלע ויונת הבית שמוצאה כפי הנראה מיונת הסלע. שני מינים נוספים חורפים בארץ והם יונת עצים ויונת ענק. הסוג תור כולל בארץ שלושה מינים: תור מצוי, תור הצווארון ותור הצוצלת. התור המצוי מקייץ ואילו השנים האחרים יציבים. מין נדיר נוסף הנראה בארץ הוא התור המזרחי. התרשים הבא מסכם את מיון סדרת היונאים בארץ:


 

 

           
יונת סלעים      צילם: משה חובב
 
 

תור מצוי      צילם: משה חובב
 

     
תור הצווארון      צילם: משה חובב  

תור הצוצלת

 

קטה הודית      צילם: ChriKo


התור המצוי קטן ועדין יותר בהשוואה למיני התורים האחרים וניכר על ידי צבעו החום יותר ופסי הצבע הלבנים והשחורים בכתם של צידי צווארו. את העין מושכים בעיקר צורת וצבע זנבו הנראים בשעת תעופה. לזנב צורת יתד בעל מרכז שחור ושוליים וקצוות לבנים. התור המצוי הוא עוף של שטחים פתוחים ולא של חורשים צפופים. הוא ניזון בעיקר על הקרקע. בניגוד לצוצלת שקיניה נבנים בסביבת האדם וגלויים הרי שהתור המצוי מקנן במקומות נסתרים ומרוחקים מהאדם כנראה כתגובה לציד שנערך במין זה.

התור המצוי הוא מין נודד בעל תפוצה פאלארקטית (האיזור הכולל את אסיה ואת אירופה) דרומית הכוללת את תורכיה וצפון אפריקה והוא חורף בדרום אפריקה. הרשויות לשמירת טבע באירופה מדווחות על ירידה של כ- 62% בגודל האוכלוסיות בעת האחרונה. הסיבות לכך הן אולי ירידה בכמות המזון בגלל שיטות עיבוד חקלאי חדשות שגרמו להפחתה בתפוצת הזרעים והניצנים של עשבי הבר שמהם התורים ניזונו בעבר. גורם נוסף הוא ציד בעיקר בארצות הים התיכון. חוקרים ישראלים טוענים שהגורם לירידה הוא דחיקת התור המצוי על ידי הצוצלת שהרחיבה מאד את תחום תפוצתה ואת גודל אוכלוסיותיה בארץ. ייתכן שהתצפיות בכך שהצוצלת מרחיבה את תחום תפוצתה על חשבון התור המצוי אינן מעידות על דחיקה אלא על חדירה לשטחים המתפנים בגלל הירידה במספר התורים בעקבות הגורמים שציינתי.
 


מקורות עיקריים:

אנציקלופדיה "החי והצומח בא"י" כרך 6 (עמ' 267-271).
מ. דור, החי בימי המקרא המשנה והתלמוד (עמ' 137-138).
ז' עמר, מסורת העוף (עמ' 194-197).

 

לעיון נוסף:

מתוך "ויקיפדיה": צוצלת, תור מצוי, תור הצווארון.
 



א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - raananmoshe1@gmail.com
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
 



כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.   



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר