סקר
באיזה סבב של "דף יומי" אתה?
ראשון
שני
שלישי
רביעי ומעלה


 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו  

 

אי דפרה שוחה ושותה ממנו אפילו לרביעית נמי – פרה

 

"אמר ריש לקיש: כל המשלים למי מקוה משלים למי כיור, לרביעית, אינו משלים. למעוטי מאי? אילימא למעוטי טיט הנדוק, היכי דמי? אי דפרה שוחה ושותה ממנו, אפילו לרביעית נמי, ואי אין פרה שוחה ושותה ממנו, אפילו למקוה נמי אין משלים" (זבחים, כב ע"א).

פירוש:  אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: כָּל הַמַּשְׁלִים לְמֵי מִקְוֶה כלומר, כל נוזל שאינו מים, שמצטרף למי המקוה להשלים את שיעור המים שבו לארבעים סאה מַשְׁלִים גם לְמֵי כִיּוֹר, לענין שיעור המים שבו, שצריך שיהא בהם כדי לקדש ידיהם ורגליהם של ארבעה כהנים. אבל לְענין רְבִיעִית של נטילת ידים אֵינוֹ מַשְׁלִים. ושואלים: לְמַעוּטֵי מַאי [למעט את מה]? מה הוא המשלים למקוה שאינו ראוי לנטילת ידים? אִילֵימָא לְמַעוּטֵי [אם תאמר שבא למעט] טִיט הַנָּדוֹק טיט שנעשה דליל כל כך עד שאפשר לשפוך אותו לא ניתן להסביר כך,שכן הֵיכִי דָּמֵי [כיצד מדובר בדיוק]? אִי [אם] זה טיט שפָּרָה שׁוֹחָה (מתכופפת) וְשׁוֹתָה מִמֶּנּוּ, הרי הוא כמים ממש, ואֲפִילּוּ לִרְבִיעִית נַמִי [גם כן] יוכשר! וְאִי [ואם] אֵין פָּרָה שׁוֹחָה וְשׁוֹתָה מִמֶּנּוּ, אֲפִילּוּ לְמִקְוֶה נַמִי [גם כן] אֵין מַשְׁלִים! (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ). 


שם עברי: בקר      שם באנגלית: Cattle    שם מדעי: Bos taurus

שם נרדף במקורות: שור, פר, תור (זכרים). פרה, תורתא (נקבות). עגל ועגלה.


נושא מרכזי לעיון: מהו טיט? והאם פרות יכולות לשתות אותו?


המדד שנותנת הגמרא לקביעת כשרות טיט הנדוק לטהרה (מקוה או רביעית) מבטא מציאות יומיומית בחיי הבקר ולא רק קנה מידה פורמלי או תיאורטי. לעיתים קרובות ניתן לראות עדרי בקר השותים מים בשקתות חפורות בקרקע או בשולי גופי מים מתוקים כמו אגמים, שלוליות וכד'. הטיט הוא תערובת של מים ובוץ העולה מהקרקעית כאשר העדר נכנס לשתות ומערבל את המים בפרסותיו. הפרות אינן נרתעות משתיית מים גם אם צבעם כצבע בוץ. רק כאשר ריכוז הבוץ עולה המים הופכים לסמיכים מעבר לסף מסויים ואז הפרות אינן מסוגלות לשתות אותם. בלשון רש"י: "דפרה שוחה ושותה ממנו - שאינו עב ליפסל משתיית בהמה".

 


 

רשימת מקורות לכתיבת ערך זה:

מנחם דור, החי בימי המקרא המשנה והתלמוד (עמ' 248).

 


כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.   



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר