סקר
באיזה סבב של "דף יומי" אתה?
ראשון
שני
שלישי
רביעי ומעלה


 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו  

 

ממאי דהאי בד כתנא הוא  - פשתה תרבותית 

 

"תנו רבנן: בד שיהיו של בוץ, בד שיהו חדשים, בד שיהו שזורים, בד שיהו חוטן כפול ששה, בד שלא ילבש של חול עמהן ... ממאי דהאי בד כתנא הוא? אמר רבי יוסף ברבי חנינא: דבר העולה מן הקרקע בד בבד. אימא עמרא? עמרא מיפצל. כיתנא נמי מיפצל? על ידי לקותא מיפציל. רבינא אמר מהכא: פארי פשתים יהיו על ראשם, ומכנסי פשתים יהיו על מתניהם לא יחגרו ביזע" (זבחים יח ע"ב).

פירוש: ועוד תָּנוּ רַבָּנַן [שנו חכמים] בענין בגדי כהונה: מה שנאמר בהם "בַּד" בא לומר בשֶׁיִּהְיוּ שֶׁל בּוּץ (פשתן), "בַּד" שֶׁיְּהוּ חֲדָשִׁים, "בַּד" שֶׁיְּהוּ שְׁזוּרִים שיהא החוט ממנו הם עשויים שזור מכמה חוטים יחד, "בַּד" שֶׁיְּהוּ חוּטָן כָּפוּל שִׁשָּׁה, "בַּד" שֶׁלּא יִלְבַּשׁ בגדים שֶׁל חוֹל עִמָּהֶן ... ושואלים: לעיקרו של דבר, מִמַּאי [ממה יודע אתה] דְּהַאי בַּד כִּתָּנָא [שבד זה האמור במקרא פשתן] הוּא? אָמַר רַב יוֹסֵף בְּר' חֲנִינָא: דָּבָר הָעוֹלֶה מִן הַקַּרְקַע בַּד בְּבַד [אחד אחד], שאין גבעוליו מתפצלים לכמה ענפים. ושואלים: אֵימָא [אמור] שהוא עַמְרָא [צמר]! ואומרים: עַמְרָא מִיפְצַל [הצמר מתפצל] השערות מתפצלות לכמה נימים. ושואלים: כִּיתָּנָא נַמִי מִיפְצַל [הפשתן גם כן מתפצל]! ומשיבים: פשתן עַל יְדֵי לְקוּתָא מִיפְצִיל [רק על ידי הכאה הוא מתפצל] ואילו הצמר מתפצל מעצמו. רָבִינָא אָמַר, מֵהָכָא [מכאן] למדים דבר זה, שנאמר בבגדי הכהנים: "פַּאֲרֵי פִשְׁתִּים יִהְיוּ עַל ראשָׁם וּמִכְנְסֵי פִשְׁתִּים יִהְיוּ עַל מָתְנֵיהֶם לֹא יַחְגְּרוּ בַּיָּזַע" (יחזקאל מד, יח), הרי שהבד האמור התורה הוא פשתים (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).


שם עברי: פשתה תרבותית    שם באנגלית: Flax    שם מדעי: Linum usitatissimum

שם נרדף במקורות: כיתנא, בוץ


נושא מרכזי לעיון: במה שונים סיבי הפשתן והצמר?
 

לקריאת מאמר מעודכן לחץ כאן.
 

הגמרא מתארת את הפשתן כצמח שגבעוליו עולים מהקרקע כבודדים וכנראה אינם מסתעפים וכך מפרש רש"י במקום: "העולה מן הקרקע בד בבד - קנה יחידי מכל גיזעי ואין ב' קנים עולים מגזע אחד". את הרעיון ש"בד בבד" מבטא בדידות או נוכחות כיחיד אנו מוצאים בדברי רבי יוסי בן רבי חנינא האוסר לימוד תורה בבדידות: "רב אשי אמר: כל האוהב ללמוד בהמון לו תבואה, והיינו דא"ר יוסי בר' חנינא: מאי דכתיב חרב אל הבדים ונואלו? חרב על צוארי שונאיהם של ת"ח, שיושבין ועוסקין בתורה בד בבד וכו'" (מכות, י ע"א).  פשתן שנזרע באדניות אכן התפתח מבלי שגבעוליו הסתעפו. רק לקראת הפריחה הסתעפו ראשי הגבעולים (ראה בתמונה).  מתוך הספרות המדעית עולה שתופעה זו קיימת אך רק בזני הפשתן המשמשים לסיבים.




פשתן - פריחה


הפשתן הוא גידול תרבות במצרים ושומר כבר לפני 6,000 שנה והוא נחשב יחד עם השעורה והחיטה לאחד מהגידולים העתיקים ביותר. ההפצה של הפשתן מהמזרח הקרוב לאירופה מתועדת היטב. סבורים שגידול הפשתן במערב אירופה התחיל בשנת 3,000 – 5,000 לפני הספירה כאשר אוכלוסיות של נוודים למחצה מהמזרח התיכון התיישבו בחלקים מבלגיה והכניסו את גידול הפשתן. כבר מהעת העתיקה נועד לפשתן תפקיד כפול וגידלו אותו עבור סיביו ששימשו לאריגת בדים או עבור השמן האצור בזרעיו. במצרים העתיקה השתמשו בבדי פשתן על מנת לעטוף את המומיות המלכותיות ובנוסף לכך השתמשו בשמן פשתן בתהליך החניטה של הפרעונים. במשך זמן רב נמשך הניצול הכפול של הפשתן אבל בימינו פשתן הסיבים ופשתן הזרעים מייצגים מאגרי גנים שונים.

במהלך הביות והטיפוח למטרות השונות התפתחו שני זני פשתן עיקריים: 1. פשתן לסיבים. גבעולי פשתן זה גדלים לגובה (90 – 120 ס"מ) ואינם מסתעפים. 2. פשתן לזרעים. גבעולי פשתן הזרעים (פשתן שמן) קצרים בהרבה ומסועפים מאד. באיזור המערבי של אירואסיה (גוש היבשות אירופה ואסיה) גידול הפשתן הוא בעיקר עבור סיביו ואילו בחלק המזרחי של אירואסיה הגידול הוא בעיקר עבור שמן. הבדלי המבנה בין הזנים משקפים ככל הנראה את מטרת הגידול. התפרחות (המכילות בסופו של דבר את הזרעים) מתפתחות בקצה הגבעול ולכן לפשתן הסיבים, שאיננו מסועף, יש תפרחת בודדת בלבד בקצה הגבעול הבודד. בזן זה יש חשיבות בעיקר לאורך הגבעול ולכן הועדפו גבעולים ארוכים על פני תפרחות רבות. לעומת זאת בזן הזרעים הסיעוף חשוב משום שיש צורך במספר תפרחות גדול עד כמה שניתן על מנת לגדל זרעים רבים לצורך הפקת השמן ותכונה זו באה על חשבון אורך הגבעולים. ברור שדברי הגמרא מתייחסים לפשתן הסיבים משום שממנו הכינו את בגדי הכהונה.

אם לגבי הפשתן הדברים ברורים וחד משמעיים הרי שדברי הגמרא ביחס לצמר דורשים עיון נוסף. הקושי הוא המעבר בין הבנת הגמרא בהו"א לבין ההבנה במסקנה. בהו"א מבינה הגמרא, כפי שאכן נראה לעיננו, שהשערות בפרווה גדלות כל אחת לעצמה ויוצאת מזקיק נפרד (זקיק הוא צבר התאים בעור המפריש את השערה) ולכן נשאלת השאלה מדוע צמר לא נכלל ב"בד בבד". בדברי רש"י: "ואימא עמרא - שאף הצמר עולה מן הבהמה בד בבד נימא נימא לבדה". תשובת הגמרא היא שהשערות מתפצלות בסופו של דבר (מאליהן) ואילו הפרדת גבעול הפשתן לסיביו היא רק בעזרת הכאה בעת העיבוד (ראה בתמונה את סיבי הפשתן). רש"י: "מיפציל - הנימא מתפצלת ומתחלקת לשנים על גבי בהמה מאליה". "כיתנא נמי מיפציל - לפני טוויתו כותשים הגבעול והוא נחלק לנימין הרבה". "אגב לקותא - שמכין אותו וחובטים אותו בעץ או בגלגל הוא נכתש ונחלק".

לענ"ד גוף השערות איננו מתפצל ולכן ברצוני להציע מנגנון שונה העשוי להסביר את כוונת הגמרא בדבריה "עמרא מיפצל". צילומים מיקרוסקופיים מלמדים שפני השטח של שערות הפרווה בכבשים אינם חלקים אלא בנויים מקשקשים הרעופים זה על זה. בנוסף לכך השערה, כאשר איננה מתוחה, מתפתלת ויוצרת מבנה סלילי צפוף. לעיתים קרובות מתלכדות שערות סמוכות ונראות כשערה בודדת. התלכדות זו עשוייה להתרחש כאשר זקיקי השערות צפופים מאד או כאשר יש לזקיק אחד כמה זקיקי משנה. השערות הקרובות מתלכדות בעזרת הסלילים הזעירים ובעזרת החיכוך הנוצר על ידי קשקשי השערה. מבנה זה של השערות הוא הבסיס לתעשיית הלבד הידועה לאדם מזה אלפי שנים. בתעשייה זו לחץ על גבי השערות גורם להן להתלכד וליצור מאסה הומוגנית אחת. שערות שעברו ליכוד בשלב כזה או אחר על גבי הבהמה עשויות להפרם בחלקן המרוחק ולגרום לכך שהשערה נראית כמפוצלת. בהו"א התייחסה הגמרא לצורת הגידול של השערה בבסיסה שבה כל שערה בוקעת מזקיק נפרד ואילו במסקנה ההתייחסות היתה למראה של חלק מהשערות על פני הפרווה. במבט שטחי על פני השטח אכן נראות חלק מהשערות כמתפצלות. 
 

גבעול קנבוס מפוצל לסיבים     מקור        
 

זרעי פשתה חומה

 

 
פשתה תרבותית    

פשתה צרת עלים     צילמה: שרה גולד

 


פשתה תרבותית - הלקטים



פשתה שעירה 
 

 

רשימת מקורות:

Vromans, J. 2006. Molecular genetic studies in flax (Linum usitatissimum L.). PhD thesis, Wageningen University, The Netherlands

  

לעיון נוסף:

פורטל הדף היומי:
והם מתאוים לכלי פשתן
ספר שתפרו בפשתן
כגון גלימא דעמר ושחקיה, סדינא דכיתנא ושחקיה

צמח השדה:
פשתה תרבותית

סרטון על עיבוד הפשתן

 

א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - raananmoshe1@gmail.com
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
 



כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.   



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר