סקר
המסכתות הקצרות שבסדר מועד





 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

 

של נחש ממית של שרצים אינו ממית - נחש

 

"אמר שמואל: כל השרצים יש להן ארס, של נחש ממית של שרצים אינו ממית. אמר ליה שמואל לחייא בר רב: בר אריא, תא ואימא לך מילתא מעלייתא דהוה אמר רב אבוך: הכי אמר אבוך, הני ארמאי זוקאני דהוו שתו גילויא ולא מתו, איידי דאכלי שקצים ורמשים חביל גופייהו" (עבודה זרה לא ע"ב).

פירוש: אָמַר שְׁמוּאֵל: כָּל הַשְּׁרָצִים יֵשׁ לָהֶן אֶרֶס, אלא שיש הבדל ביניהם: ארס שֶׁל נָחָשׁ מֵמִית, שֶׁל שְׁרָצִים אֵינוֹ מֵמִית. אָמַר לֵיהּ [לו] שְׁמוּאֵל לְחִיָּיא בַּר רַב: בַּר אַרְיָא [בן ארי, בן איש גדול], תָּא וְאֵימָא לָךְ מִילְּתָא מְעַלַּיְיתָא דַּהֲוָה אֲמַר רַב אֲבוּךְ [בוא ואומר לך דבר טוב שהיה אומר רב אביך], הָכִי [כך] אָמַר אֲבוּךְ [אביך]: הָנֵי אַרְמַאי זוּקָאנֵי דְּהָווּ שָׁתוּ גִּילּוּיָא [אותם גויים נפוחים מתוך חולי, שהיו שותים דבר מגולה] וְלֹא מֵתוּ, טעם הדבר הוא: אַיְּידֵי דְּאָכְלִי [מתוך שהם אוכלים] שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים חֲבִיל גּוּפַיְיהוּ [נתחמם גופם] וגורם שהארס לא יזיק להם.  (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ)

שם עברי: נחש   שם באנגלית: Snake   שם מדעי: Serpentes

שם נרדף במקורות: חיויא, עכנאי


נושא מרכזי: כיצד מגינה אכילת שקצים ורמשים על הנוכרים?

 

לנושאים נוספים העוסקים בנחש ראו: "נחש – ריכוז נושאים וקישוריות"



נושא ה"גילוי" של משקים בגלל הסכנה שנחש ישתה מהם ויטיל בהם ארס נראה תמוה בעיני המתבונן מתוך נקודת מבט מדעית ורבים נדרשו לסוגיה זו. הצעה חלקית לפתרון נמצאת במאמר "האמנם ירדנו לסוף דעתם של חכמינו?" באתר "רציו".

אין בידי תשובה למכלול השלם של התיאורים וההלכות אך בשורות הבאות אתייחס לאחת מהתופעות שתוארו בסוגיה. החלוקה שמבצעת הגמרא בין ארס נחשים לארס שרצים מובן מאד. קיימים שרצים ארסיים רבים כמו הנדל הארסי, העקרבים, עכבישים ועוד אך אין הם גורמים למוות כארס הנחש. הסיבות להבדל הן בכמות הארס ואולי גם במבנהו הכימי. נקודה מעניינת העולה מדברי הגמרא היא התגובה החיסונית של הנוכרים ("ארמאי") כתוצאה מאכילת שקצים ורמשים. תגובה חיסונית זו מונעת את מותם למרות שתיית משקים שהיו גלויים. מעניין למצוא כבר בדברי האמוראים תאור של פרוצדורה רפואית המוכרת בעולם המערבי רק החל מסוף המאה ה – 18. החיסון הראשון באמצעות נוגדנים בוצע על ידי אדוארד ג'נר בשנת 1796 כנגד אבעבועות שחורות, מחלה מסוכנת שעד אז הפילה מיליוני חללים. לאמיתו של דבר כבר במאה ה – 11 לפני הספירה נהגו בסין לבצע וריאולציה (Variolation) על מנת למנוע אבעבועות שחורות (התהליך נקרא על שם המחלה Variola) בעזרת שאיפת אבקה שהוכנה מפצעי חולים במחלה. חיסון הוא תהליך שבו המערכת החיסונית מגורה לייצר נוגדנים במהירות ובכמות גדולה יחסית בעזרת החדרה מראש של אנטיגנים (מולקולות המאפיינות את גורם המחלה או הנזק) באופן שלא מזיק לאדם. ניתן להחדיר חיידקים מתים או מוחלשים או אפילו חלקי אנטיגנים ועוד.

את הרעיון שמדובר בתהליך חיסוני שמעתי מחבר לעבודה שהסב את תשומת ליבי לדברי התוס' במקום: "דאכלי שקצים ורמשים חביל גופייהו - תימה דאמר פרק רבי עקיבא (שבת דף פו:) גבי שכבת זרע של ישראל במעי עובדת כוכבים ישראל דדייגי במצות חביל גופייהו טפי מעובדי כוכבים? וי"ל: דלענין להנצל מארס אין מועיל חבל דדייגי במצות כמו חבל דאכילת שקצים ורמשים שיש להם בתוך הגוף ומבטל ארס של נחש". התוס' מחלק בין שני סוגי "התחממות" כאשר זו המאפיינת את אכילת השקצים והרמשים פנימית ולכן קשורה להגנה מפני ארס הנחש. תאור הגמרא על פי התוס' אופייני לחיסון. התופעה של עליית חום הגוף בעקבות חדירת אנטיגנים וכחלק מהתגובה החיסונית מוכרת היטב לכל מי שחווה מחלה זיהומית כלשהי. עליית החום מהווה חלק אינטגרלי מתגובת המערכת החיסונית ומסייעת לריפוי. העובדה שחום גופם של אוכלי השקצים והרמשים עולה קשורה לכך שהם הכילו אנטיגנים מסויימים שעוררו את התגובה החיסונית. תגובה זו מגנה עליהם מאוחר יותר מפני ארס הנחש משום שרמת הנוגדנים בגופם גבוהה יותר. העובדה שנוכרים אלו נפוחים ("זוקאני") קשורה אף היא לחדירת האנטיגנים והתגובה החיסונית.

הצעה זו היא הצעה ראשונית ועדיין יש מקום לברר כיצד מתורגמת אכילת ארס לתגובה חיסונית שהרי בדרך כלל התגובה היא בזרם הדם. ייתכן ומדובר בחיסון מהטיפוס המוכר בכמה מחלות בהן החיסון ניתן דרך הפה כמו בפוליו, כלבת ועוד. אגב. החיסון נגד כלבת הניתן לבעלי חיים משוטטים, בעזרת פיזור פיתיונות, סייע להתגבר על מכשול מסובך והוא הצורך ללכוד את כל חיות הבר על מנת לחסנן. נקודה נוספת שיש לבדוק היא ההתאמה בין מבנה האנטיגנים של השרצים וארס הנחש. הכוונה היא לכך שחייב להיות דמיון, לפחות חלקי, במבנה המולקולרי של שני סוגי הארס על מנת שהחיסון יהיה יעיל.
 




א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - raananmoshe1@gmail.com
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.

 



כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.   

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר