טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

 

כוס אדום מעבירין לפניה בשעה שעולה עליה זכר – פרה אדומה

 

"אמר מר: ישראל היו משמרין אותה משעה שנוצרה. מנא ידעינן? אמר רב כהנא: כוס אדום מעבירין לפניה בשעה שעולה עליה זכר. אי הכי אמאי דמיה יקרין? הואיל ושתי שערות פוסלות בה. ומאי שנא דידהו? אמר רב כהנא במוחזקת" (עבודה זרה כד ע"א).

פירוש: אָמַר מָר [החכם]: יִשְׂרָאֵל הָיוּ מְשַׁמְּרִין אוֹתָהּ מִשָּׁעָה שֶׁנּוֹצְרָה. ושואלים: מְנָא יָדְעִינַן [מנין אנו יודעים] שתיוולד פרה אדומה, כדי שישמרוה? אָמַר רַב כָּהֲנָא: כּוֹס אָדוֹם מַעֲבִירִין לְפָנֶיהָ של הפרה האם בְּשָׁעָה שֶׁעוֹלֶה עָלֶיהָ זָכָר, ועל ידי כך הוולד הנוצר יהיה גם כן אדום. ושואלים: אִי הָכִי [אם כך], שיש אופן פשוט שכזה ליצירת פרה אדומה, אַמַּאי [מדוע] דָּמֶיהָ של פרה אדומה יְקָרִין כל כך? ודוחים: עדיין פרה אדומה כשרה דבר נדיר הוא, הוֹאִיל וּשְׁתֵּי שְׂעָרוֹת בצבע אחר פּוֹסְלוֹת בָּהּ, ולא כל פרה נעשית אדומה בשלימות. ועוד שואלים: וּמַאי שְׁנָא דִּידְהוּ [מה שונה פרה שלהם] של הגוים שהוצרכו לקנות מהם פרה אדומה, אם יש דרך לעשות כן גם בשל ישראל? אָמַר רַב כָּהֲנָא: אצל דמא בן נתינה מדובר היה בְּמוּחְזֶקֶת, שהיתה בידו משפחת פרות שהיתה מוחזקת שהיא יולדת וולדות אדומים בדרך זו.  (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ)


שם עברי: פרה (אדומה)   שם באנגלית: (Cow (Red Heifer   שם מדעי: Bos taurus

שם נרדף במקורות: שור, פר, תור (זכרים). פרה, תורתא (נקבות). עגל ועגלה.


נושא מרכזי: יצירת פרה אדומה לאור הידע המדעי הנוכחי?

 

לריכוז נושאים וקישוריות על הבקר הקש\י כאן.

תקציר: ממהלך הסוגיה משתמע שחז"ל הכירו את תפקיד הגנטיקה בקביעת צבע הפרה האדומה ולכן היה צורך לקנות אותה דווקא אצל דמא בן נתינה שברשותו היה הזן המתאים. העברת הכוס האדום המתוארת בסוגיה היא כנראה תהליך מורכב, ולא מעשה חד פעמי, המעלה את ההסתברות להמלטת פרה אדומה באופן כלשהו. מדע הגנטיקה מכיר היום בתפקידם של גורמים סביבתיים בעיצובם של גנים ובפעילותם ולכן לא מן הנמנע ש"העברת הכוס האדום" שגרמה לשינוי תחושתי או הורמונלי בפרה תרמה בכך להגדלת ההסתברות להמלטת פרה אדומה.(1)

------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

נקדים למאמר כמה מושגים הקשורים לנושא שבו נדון. מוסכם על הגנטיקאים שהפנוטיפ (התכונות המתבטאות) של האורגניזם הוא תוצאה של שתי מערכות משתנים שונות: 1. גורמי תורשה קבועים (גנים). 2. יחסי גומלין בין המטען התורשתי הקיים בתאיו, שאותו הוא ירש משני הוריו, לבין תנאי הסביבה המשפיעים על התבטאות מטען זה. למשל, רמת המשכל של האדם תלויה, כנראה, בגורמים תורשתיים אך התבטאותם תלוייה בסביבה שבה התפתח הפרט. מאידך גיסא תכונות כמו סוג דם או מחלת טיי זקס (ל"ע) אינן מושפעות מגורמי סביבה אלא תלויות לחלוטין בגנים שאותו פרט נושא. השפעת הגורמים הסביבתיים על הפנוטיפ עשוייה להיות בשתי צורות עיקריות: 1. השפעה ישירה משותפת לסביבה ולמטען התורשתי כלומר כל גורם אחראי להתבטאות חלק מהתכונה. 2. השפעה עקיפה על ידי הפעלה או דיכוי התבטאות גנים לטווח קצר או לטווח הארוך. בהרבה מקרים לא ברור הקשר בין הסביבה והתורשה וקשה להחליט מהי התרומה היחסית של כל משתנה. נקודה נוספת שיש לזכור היא שבתקופה האחרונה קמו מערערים על הגישה הדרוויניסטית הקשוחה הרואה בגנים את הבסיס הבלעדי לתורשה והאבולוציה ומציגים גישה חדשה המעניקה לסביבה תפקיד חשוב בעיצוב הגנים(2).

לכאורה נראה שצבע הפרווה או העור של בעל חיים היא תכונה התלוייה אך ורק בגורמי תורשה הנמצאים בעובר מייד עם תחילת התפתחותו, או ליתר דיוק כבר בתאי המין ממנו הוא נוצר, ולכן תמוהים כמה סיפורים המופיעים במקורות שמתוכם משתמע שגורמי סביבה, כמו ראיית מודל מסויים, עשויים להשפיע על הפנוטיפ. הדוגמה הראשונה והמוכרת ביותר היא של יעקב אבינו במאבקו עם לבן לקבלת שכר עבור עבודתו. על פי הכתובים יעקב השתמש בהצגת מודל לפני הצאן על מנת להשפיע על צבע הפרווה של הילודים: "ויקח לו יעקב מקל לבנה לח ולוז וערמון ויפצל בהן פצלות לבנות מחשף הלבן אשר על המקלות. ויצג את המקלות אשר פצל ברהטים בשקתות המים אשר תבאן הצאן לשתות לנכח הצאן ויחמנה בבאן לשתות. ויחמו הצאן אל המקלות ותלדן הצאן עקדים נקדים וטלאים וכו'" (בראשית ל ל"ז-ל"ט). על רבי יוחנן מסופר: ר' יוחנן הוה רגיל דהוה קא אזיל ויתיב אשערי דטבילה, אמר: כי סלקן בנות ישראל ואתיין מטבילה מסתכלן בי ונהוי להו זרעא דשפירי כוותי וכו' (ברכות כ ע"א). מפרש רש"י: "ר' יוחנן - אדם יפה תואר היה דאמרי' בהשוכר את הפועלים (דף פד.) שופריה דר' אבהו מעין שופריה וכו'".

דוגמה נוספת: "... מעיקרא, חשיבי דרומאי הוו נקטי בליונא דגושפנקא ומשמשי ערסייהו, מכאן ואילך מייתו בני ישראל ואסרי בכרעי דפורייהו ומשמשי" (גיטין דף נח ע"א)(3). במקום נוסף: "שאל מלך ערביים את רבי עקיבא: אני כושי ואשתי כושית, וילדה בן לבן אהרגנה שזינתה תחתי? אמר לו: צורות ביתך שחורות או לבנות? אמר לו: לבנות. אמר לו: כשהיית מתעסק עמה נתנה עיניה בצורות הלבנות וילדה כיוצא בהן, ואם תמה אתה בדבר, למוד מצאנו של יעקב אבינו, שמן המקלות היו מתיחמות שנאמר (בראשית ל) ויחמו הצאן אל אל המקלות, והודה מלך ערביים לרבי עקיבא" (במדבר רבה (וילנא) פרשת נשא פרשה ט).

בסוגייתנו מסופר על דרך לגרום להמלטת פרה אדומה וזאת על ידי העברת "כוס אדום" לפני אמה בשעה שעולה עליה זכר. ספור זה עשוי לעורר תהייה שהרי ממהלך הסוגייה משתמע שאין מדובר בנס אלא בתהליך טבעי ואילו על פי הידע המדעי צבע הפרה נקבע, לפחות לכאורה, באופן גנטי בלבד. בניסוח אחר ניתן לשאול כיצד המראה שאותו תראה הפרה בזמן התעברותה עשוי להשפיע על המטען התורשתי שכבר נמצא בתאי המין?(4)

אין בידי תשובה מלאה לשאלה זו אולם ברצוני להטיל ספק בתקפותן של שתי הנחות היסוד, הסותרות זו את זו, שמהן נובעת השאלה. אומנם די בערעור אחת משתי ההנחות בכדי לצמצם את הקושי אך נראה לי ששתי ההנחות אינן מבוססות די הצורך כפי שאראה בשורות הבאות. ההנחות הן: 1. חז"ל סברו שהעברת "כוס אדום" לפני הפרה קובעת את צבע העגלה. 2. תכונת צבע הפרווה נקבעת אך ורק באופן גנטי.

1. עמדת חז"ל לגבי חשיבות העברת ה"כוס האדום". מתחילת המשא ומתן משתמע שאכן רב כהנא סבר שהעברת הכוס האדום גורמת להמלטת העגלה האדומה. בהמשך הדברים, לאור השאלה מדוע היה צורך לבצע את תהליך "העברת הכוס" ולקנות את הפרה האדומה דווקא במקומות מסויימים, משיב רב כהנא "במוחזקת". מפרש רש"י: "ומ"ש דידהו - דאזלי ישראל ועבדי לדנכרי נעבד הא מלתא בבהמת ישראל. במוחזקת - מין משפחות פרות היו לו לדמא בן נתינא מוחזקות לילד ולדות אדומין בהעברת כוס". ברור אם כן שהיה ידוע לחז"ל שהעברת הכוס איננה הגורם היחיד המשפיע על צבע העגלה אלא קיימים גורמים נוספים המוגבלים לטיפוס מסויים של פרות שהיה ברשותו של דמא בן נתינה. בלשוננו היינו מנסחים את הדברים כך: חז"ל היו מודעים לקיומם של גורמים גנטיים האחראים להתבטאות הצבע האדום וקיימים בשכיחות גבוהה יותר בזן פרות מסוים(5). יש צורך "לעזור" לתכונות התורשתיות בעזרת "תרגיל" כלשהו שאת מהותו אנחנו לא מבינים די הצורך. ניתן להניח שאין מדובר בפעולה חד פעמית ופשוטה של "העברת כוס אדום" במשמעותה המילולית, אלא בתהליך ממושך ומורכב, משום שאם לא כן המוני מגדלי בקר היו עוסקים ב"ייצור" פרה אדומה בגלל סיכויי הרווח העצומים. אמנם הסיכויים להצלחה לא היו רבים, כמו בפרותיו של דמא בן נתינה, אך הניסיונות הרבים היו מפצים על כך. הטענה הפסאודו-מדעית המשתמשת בדוגמה זו כהוכחה לכך שחז"ל לא הכירו את המציאות מתעלמת מהמשמעות של מסקנת רב כהנא. לדעתי יש להתייחס לשלושת רבעי הכוס המלאה ("במוחזקת") של המסקנה ולא לרבע הכוס הריקה ("מעבירין לפניה כוס אדום") של ההו"א שגם הוא, כפי שאראה להלן, עשוי להתמלאות.

2. תכונת צבע הפרווה נקבעת אך ורק באופן גנטי. המדע המודרני מכיר יותר ויותר בכך שהגנטיקה והפיזיולוגיה אינן מערכות סגורות ודטרמיניסטיות. כיום נערכים מחקרים רבים הבודקים את הקשר שבין גוף ונפש שעליו כמעט אין חולק. גם אנשים המגיעים מהאסכולה המכניסטית נאלצים להרים ידים מול תופעות לא מוסברות בתחומים רפואיים שונים. הפריחה של אסכולות טיפול רפואי אלטרנטיבי שונות בצד ספקנות גוברת והולכת כלפי הרפואה הקונוונציונלית בכמה מתחומיה מהווים הוכחה טובה לטענה. תקצר היריעה מלתאר שיטות טיפול מוצלחות שאין להן הסברים מדעיים סבירים.

אם בשורות הקודמות תיארתי את העובדה שקיימים "סימני שאלה" ביחס לקשר בין הסביבה לאורגניזם הרי שעתה אציג מחקר אחד מתוך רבים המצביע על התערבות גורמים חיצוניים בתהליכי התבטאות גנים. בחרתי במחקר רלוונטי לנושא בו אנו עוסקים, כלומר צבע הפרה, ואציג מאמר העוסק בקביעת צבע העור. המחקר מתאר שורה של גורמים העשויים להשפיע על צבע עור האדם בתקופת ההריון ובמהלך החיים(6). בין גורמים אלו מופיעים גם לחץ (stress) ורמות הורמונים. גורמים אלו בצד הגורמים הגנטיים משפיעים על קצב סינתיזת המלאנין שריכוזו בעור קובע את הגוון.

מפורסם הוא השימוש שעושים מטאדורים ביריעת בד אדום על מנת לגרות את השוורים להתקפה. מפורסמת לא פחות היא הקביעה שאין חשיבות דווקא לצבע האדום ונפנוף בבד בכל צבע יגרום לשור להתקיף. כך או כך אנו יכולים להסיק שיש למראה שרואה הפרה השפעה על "מצב רוחה". תקצר היריעה מלתאר את הקשר בין הנוף הנשקף לעיני הפרט בבעלי חיים שונים לבין רמת ההורמונים בגוף ואזכיר רק את הקשר בין כמות המזון בשטח נתון המתגלה לעיני הציפור לבין מספר הביצים שהיא מטילה. כפי שפתחתי איני יודע בדיוק כיצד משפיעה הכוס האדומה על צבע העגלה (מה גם שלא נמסרה לנו השיטה המדוייקת) אך ברור לי שבזן פרות בעל הרכב גנטי מתאים להמלטת עגלות אדומות יש במראה שרואה הפרה בשעת ההזדווגות פוטנציאל לתרום באופן כלשהו להעלאת ההסתברות להמלטת עגלה אדומה. להלן אציע אפשרות להסבר.

דוגמה מעניינת נוספת לפער שבין הקביעות הפסאדו-מדעיות, שניתן להתקל בהן מדי פעם, לבין הנתונים המדעיים המלאים היא ההתייחסות למאמר חז"ל: "ומי מהני רחמי? והאמר רב יצחק בריה דרב אמי: איש מזריע תחלה - יולדת נקבה, אשה מזרעת תחלה - יולדת זכר, שנאמר אשה כי תזריע וילדה זכר. הכא במאי עסקינן כגון שהזריעו שניהם בבת אחת" (ברכות ס ע"א). לכאורה נראה שקביעת המין תלויה אך ורק במפגש אקראי בין ביצית הנושאת את כרומוזום הזוויג X לבין תאי זרע הנושאים כרומוזום X או כרומוזום Y. למעשה מתברר שקיימים גורמים רבים נוספים שעל חלקם ניתן אף להשפיע האחראים להגדלת ההסתברות ללידת זכר או נקבה. עיין עוד בעניין זה באתר "תשובות לד"א" (גליון 7). מהתופעה של "איש מזריע תחילה" נוכל לגזור הצעה גם להשפעת "העברת הכוס". כפי שגורמי סביבה משפיעים על ההסתברות למפגש בין ביצית לתא זרע מסויים לגבי קביעת היילוד כך ייתכן והמצב ההורמונאלי של הפרה ו/או תחושותיה שהם פונקציה של "ראיית הכוס" משפיעים על הסיכוי להצלחתה של ביצית הנושאת דווקא את הגנים האחראים לצבע האדום. השתמשתי בביטוי "ראיית הכוס" במקום "ראיית כוס אדום" (בניגוד להצעתו של ד"ר בקון להלן) לאור העובדה שבקר איננו רואה צבע אדום. אין ספק שהפרה רואה את הכוס משום שהאור המוחזר מהפיגמנט האדום נתפס באופן מסויים (שונה משלנו) וייתכן והוא מעורר את התגובה הרצויה למגדל. לאור זאת ייתכן וגווני צבע אחרים הנתפסים באופן זהה יביאו לתוצאה דומה (7).

הספור של מלך הערביים ורבי עקיבא עוסק בשאלה זהה לשאלה שהוצגה במחקר שציטטתי. בשניהם הדיון נסב סביב הקשר בין גורמי סביבה ובין צבע העור באדם. אם במחקר התברר שלרמת הורמונים או לחץ נפשי יש השפעה על צבע העור מדוע שלא נאמץ את תוצאותיו גם לשינויי הצבע שחלו בבנו של מלך ערביים. התייצבותו של רבי יוחנן בשערי טבילה כדי להשפיע על יופים של הנולדים לאמהות הבאות לטבול יכולה להיות מוסברת לא רק במונחים ביולוגיים. אין חולק על כך שלמצב הנפשי של האם בתקופת ההריון יש השפעה על בריאותו ותכונותיו הנפשיות של ילדה. ייתכן ורבי יוחנן ציפה לתוצאות רוחניות ולא בהכרח פיזיות. יופי הוא פונקציה של גורמים נוספים מלבד סכום הגנים המבקרים את התפתחות העובר.

גישה שונה לחלוטין מוצגת על ידי פרופ' יהודה פליקס(8) הטוען שיעקב הציג את המקלות בשקתות על מנת להסוות את השיטה שבה השתמש ולא כחלק מהתהליך שנועד להגדיל את חלקו בצאן. לדעתו המלאך מסר ליעקב את סוד חוקי התורשה (חוקי מנדל) שהתגלו לנזיר הצ'כי מנדל אלפי שנים מאוחר יותר והשימוש בהם סייע ליעקב לבצע הכלאות מוצלחות. במקרה זה, א"כ, תוצאות ההכלאה נקבעו אך ורק בעזרת המטען התורשתי של טיפוסי הצבע ולא בגלל השפעות סביבתיות.

במאמר שהתפרסם לפני כשנתיים (2008)(9) מציע ד"ר יהושע בקון, מבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית, פתרון בתחום המדע הקונבנציונלי העונה על הסתירה לכאורה בין חוקי הגנטיקה והתיאור של השיטה לקביעת צבע פרוות הצאן שבה נקט יעקב אבינו. פתרון זה עשוי לשפוך אור נוסף על שיטת "העברת הכוס האדום" שבסוגייתנו. הבסיס להצעה הוא, כאמור לעיל, העובדה שהגנוטיפ איננו הגורם הבלעדי הקובע את הפנוטיפ של האורגניזם. לעיל הצעתי שינויים אפיגנטיים(10) ממקור "פסיכולוגי - תחושתי" ואילו ד"ר בקון מציע שינויים אפיגנטיים ממקור "פיזיולוגי-תזונתי" הנובעים מחומצות אמיניות מסויימות שיעקב המיס בשקתות המים כאשר השרה מקלות משלושה מיני עצים כמתואר בפסוקים בפרשת "ויצא". קילוף המקלות נועד לאפשר את השתחררות החומרים, המצויים מתחת לקליפת הענפים, אל המים. שתיית המים שהכילו את החומצות האמיניות על ידי הצאן לפני ההתעברות גרמה לשינויים האפיגנטיים הרצויים ליעקב. לדעת ד"ר בקון אולי גם "העברת הכוס האדום" איננה העברה בלבד אלא שתייתה כאשר היא מכילה תרכובות מתאימות. הוא מבסס את הדמיון בין שתי התופעות על הערת היעב"ץ במקום המשווה ביניהן: "נ"ב כדרך שעשה יעקב אבינו ע"ה במקלות". לענ"ד הסבר זה איננו "מכסה" את כל התופעות שהוזכרו לעיל משום שחלקן היה כרוך בראיה בלבד ללא שתיה ולכן אולי עדיף להשתמש בהסבר ה"פסיכולוגי - תחושתי" הרלוונטי לכולן.

 

---

(1) תודה לרב מאיר שפיגלמן על קריאה ביקורתית והערות למאמר זה.

(2) ספר מסכם חשוב של הגישה המודרנית שתורגם לעברית הוא: "אבולוציה בארבעה ממדים – תורשה גנטית, אפיגנטית התנהגותית וסמלית בתולדות החיים". מאת חוה יבלונקה ומריון ג' למב. הוצאת עם עובד.
(3) פירוש: ומספרים: מֵעִיקָּרָא חֲשִׁיבֵי דְּרוֹמָאֵי הָווּ נָקְטִי בִּלְיוֹנָא דְּגוּשְׁפַּנְקָא וּמְשַׁמְּשִׁי עַרְסַיְיהוּ [מתחילה חשובי הרומאים היו מחזיקים תבליט של חותם והיו משמשים מיטתם] כנגד התמונה היפה, כדי שיהיו להם ילדים יפים כיוצא בה, מִכָּאן וְאֵילָךְ, מזמן המלחמה, מַיְיתוּ [היו מביאים] בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָסְרִי בְּכַרְעֵי דְּפוּרַיְיהוּ וּמְשַׁמְּשִׁי [ואוסרים אותם ברגלי מיטותיהם והיו משמשים מיטתם] כנגדם, משום שהיו יפים כל כך. 
(4) ברצוני להקדים שקיימות גישות שונות לטיפול בשאלות מעין אלו ובשורות להלן אציג רק אחת מתוכן. רבים משלומי אמוני ישראל יטענו שאין להם עניין ב"קושיה" מעין זו בגלל אחת מתוך שתי סיבות: א. המדע איננו רלוונטי בהשוואה לקביעות חז"ל. ב. מאידך גיסא יטענו אחרים שאין הם רואים פגם בכך שהתאוריות שחז"ל הכירו, שהיו התאוריות המדעיות שרווחו בזמנם, התגלו לעת עתה כמוטעות. בכל מקרה רמת הידע של חז"ל לא נפלה משל חכמי אומות העולם.

(5) מוצא הבקר הוא בשור הבר שצבעו, על פי ההשערה, היה אדום. הצבע האדום היה הצבע הראשוני של הבקר ובתהליכי הביות התווספו גוונים נוספים. לעיתים נדירות מתרחשת מוטציה חוזרת (אטביזם) המחזירה את התכונה הקדומה. ניתן לשער שבין הפרות קיימים זנים שמרחקם הגנטי מאב המוצא קטן יותר ולכן הסיכוי להופעת הצבע האדום גדולה יותר. הזן שהיה ברשותו של דמא בן נתינה היה כנראה מסוג זה.

(7) טיעון זה מקביל במידת מה להסבר מדוע המטאדורים משתמשים ביריעות בד אדומות. הצבע האדום נועד יותר לצופים מאשר לשור אך הנפתן מגרה אותו להתקפה למרות שאינו מפרש את גוון זה כמונו.
(8) תורשה בפרשת יעקב והכבשים, תחומין ג' עמ' 461. ניתן לראות תקציר שנכתב על ידי רונית הופמן כמערך שיעור כאן.

פרה אדומה
צילמה: Black Angus Girl

 

 

רשימת מקורות:

מ. דור, החי בימי המקרא המשנה והתלמוד (עמ' 248).

 

א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.

 

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.   

תגובות

הוספת תגובה

שם:

כותרת:

תוכן התגובה:

דוא"ל: (לא יפורסם באתר)

ברצוני לקבל עדכונים על תגובות חדשות למאמר זה.

*כמה זה שתים ועוד שתים? (לצורך זיהוי אנושי)