טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו
גמלא פרסא וגמלא טייעא, דהאי אלים קועיה והאי קטין קועיה – גמל
"אמר שמואל: אווז ואווז הבר כלאים זה בזה. מתקיף לה רבא בר רב חנן: מאי טעמא? אילימא משום דהאי אריך קועיה והאי זוטר קועיה, אלא מעתה, גמלא פרסא וגמלא טייעא, דהאי אלים קועיה והאי קטין קועיה, הכי נמי דהוו כלאים זה בזה! אלא אמר אביי: זה ביציו מבחוץ, וזה ביציו מבפנים" (בבא קמא, נה ע"א).
פירוש: ואגב הלכות אלה בכלאי עופות אמר שמואל: אווז ואווז הבר הרי הם כלאים זה בזה ואין הם נחשבים למין אחד. מתקיף לה [מקשה על כך] רבא בר רב חנן: מאי טעמא [מה טעם] הדבר? אילימא [אם תאמר] משום דהאי אריך קועיה והאי זוטר קועיה [שזה ארוך צווארו וזה קטן צווארו], אלא מעתה, גמלא פרסא וגמלא טייעא [גמל פרסי וגמל ערבי], דהאי אלים קועיה והאי קטין קועיה [שזה עבה צווארו וזה דק צווארו], הכי נמי [כך גם כן] תאמר דהוו [שהריהם] כלאים זה בזה? הלא ברור לנו שהם מין אחד, שיש בו שתי צורות! אלא אמר אביי: לא זה הטעם, אלא יש הבדל אחר ביניהם במין הזכר שבהם: זה, אווז הבר — ביציו (אשכיו) מבחוץ, שניכרות הן, וזה, האווז — ביציו מבפנים (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
שם עברי: גמל שם באנגלית: Arabian camel Dromedary שם מדעי: Camelus dromedarius
שם נרדף במקורות: בכרה, נאקה (נקבות)
נושא מרכזי: מהם מיני וגזעי הגמלים?
לנושאים נוספים העוסקים בגמל - לחץ כאן.
נפתח בתיאור טקסונומי קצר של משפחת הגמליים (Camelidae). רוב בני המשפחה נכחדו ונותרו רק 6 מינים המתחלקים ל – 3 סוגים שבכל אחד מהם שני מינים. בסוג למה נכללים המינים למה (Lama Glama) וגואנקו (Lama guanicoe). בסוג ויקוניה נכללת ויקוניה מצויה (Vicugana vicugana) ואלפקה (Vicugana pacos). לענייננו חשוב הסוג השלישי הגמל ובו נכללים שני מינים ואולי שלושה. האחד הוא גמל חד-דבשתי (Camelus dromedarius) (תמונה 1) המוכר לנו היטב שתפוצתו הטבעית בחצי האי ערב ודרום מערב אסיה (שרטוט 1). הוא נמצא בשימוש, כבעל חיים מבוית בעיקר באזורים אלה ובצפון אפריקה. המין השני הוא גמל דו-דבשתי (Camelus ferus) (תמונה 2) נדיר יחסית שתפוצתו הטבעית באזור מדבר גובי. חלק מהחוקרים מתייחסים למין גמל דו-דבשתי מבויית כמין נפרד הנקרא Camelus bactrianus ferus. מין זה בעל תפוצה רחבה יותר באזורים מדבריים בעיקר במרכז ובמזרח אסיה (שרטוט 2). המין המבויית מגיע עד אפגניסטן ושם תפוצתו חופפת לעיתים עם הגמל החד-דבשתי. בשבי מינים אלו יכולים להכליא זה עם זה דבר המעיד על הקרבה הגנטית ביניהם. מחקר גנטי(1) שבדק את הגן ציטוכרום b המיטוכונדריאלי בדגימות גמלים משני הסוגים מצא שמין הבר איננו אב המוצא הישיר של המין המבויית.
עיון שטחי בדברי רבא בר חנן המחלק בין שני סוגי גמלים מעורר תמיהה משום שאנו לא מכירים חלוקה כזאת. הגמלים שאנו פוגשים מדי פעם בנסיעה לחבלים מדבריים של הארץ נראים לנו דומים זה לזה ובוודאי שאינם שונים זה מזה ברוחב צווארם. קשה להניח שכוונתו לשני מיני הגמלים (חד ודו-דבשתי) משום שהוא מבחין ביניהם על פי רוחב הצוואר ולא במאפיין פיסי בולט הרבה יותר והוא מספר הדבשות. בשורות הבאות אציע שתי חלופות להסבר קיומם של שני מופעי גמל בעלי מבנה צוואר שונה:
א. שני מופעי הצוואר (צוואר עבה וצוואר דק) קיימים במין גמל חד-דבשתי הנפוץ באזורנו. סקירה במרשתת מעלה שבניגוד לרושם המתקבל אצלנו, שעל פיו כל הגמלים נראים לנו דומים, הרי שלאמיתו של דבר קיימים גזעים רבים השונים זה מזה בפרטי מבנה שונים. במחקר שנערך בסעודיה(2). לצורך איפיון גזעי גמלים נמצאו ארבעה טיפוסי נקבות. גזע קטן מההרים וחוף ים סוף. טיפוס גדול מהאזורים המדבריים. טיפוס בשם Zargeh בגודל קטן אך עם חזה וצוואר רחבים ו – Asail (גמל מרוץ) עם צוואר ורגלים דקים מאד ועטינים לא מפותחים. זוהו גם 6 קבוצות של זכרים אבל בעלי תפוצה שונה. בפרסום של המרכז הלאומי לחקר הגמל של ראג'סטאן תוארו 11 גזעים של גמלים בהם בעלי צוואר עבה ואחרים בעלי צוואר דק.
ב. דברי רבא בר רב חנן מתייחסים להכלאה בין הגמל החד-דבשתי הנקרא גם גמל ערבי ("גמלא טייעא") בעל צוואר צר וגמל כלאיים של שני מיני הגמל, חד דבשתי ודו-דבשתי. הכלאה זו עשוייה להתרחש באיזורי החפיפה בין שני המינים ותוצאותיה הן צאצאים פוריים. לצאצא של גמל דו-דבשתי וגמל חד-דבשתי יש בדרך כלל דבשת אחת, והיא מחולקת לעיתים מעט לכדי שתי דבשות. גמלים אלו בדרך כלל גדולים יותר מהוריהם, חזקים מאוד ושימושיים לטובת חרישה ונשיאת משאות כבדים. הם נפוצים ברוסיה, איראן, אפגניסטן וטורקיה. תפוצתם במזרח עשוייה להסביר את פשר שמם התלמודי "גמלא פרסא". גם בימינו אירן מהווה מרכז חשוב של גידול גמלים אם כי בעיקר את הגמל החד-דבשתי. אמנם גם לגמל הכלאיים דבשת אחת אך הוא שונה מגמל חד-דבשתי (הגמל הערבי) בצווארו הרחב ("אלים קועיה") (תמונה 3). מדברי הסוגייה אנו לומדים שאין איסור להכליא לפחות את גמל הכלאיים עם הגמל הערבי.
 |
|
 |
|
תמונה 1. גמל חד-דבשתי |
|
תמונה 2. גמל דו-דבשתי |
שרטוט 1. גמל חד-דבשתי - מפת תפוצה מקור: Phoenix_B_1of3 שרטוט 2. גמל דו-דבשתי מקור: Jürgen
תמונה 3. גמל כלאים צילם: Vi..Cult.
file:///C:/Users/moshe/Downloads/ejfa,+Journal+manager,+document_564014.pdf
א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.
