טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו
שמעון נזירא אמר: קיסמא דריתמא – רותם המדבר
"ואין הרחלים יוצאות חנונות ... אלא אמר רב הונא: עץ אחד יש בכרכי הים וחנון שמו, ומביאין קיסם ומניחין לה בחוטמה כדי שתתעטש ויפלו דרני ראשה. אי הכי זכרים נמי! כיון דמנגחי זכרים בהדדי, ממילא נפלן. שמעון נזירא אמר: קיסמא דריתמא. בשלמא דרב הונא היינו דקתני חנונות, אלא לרבנן, מאי חנונות דעבדינן להו מילתא דמרחמינן עלייהו" (שבת, נד ע"ב).
פירוש: אלא אמר רב הונא: עץ אחד יש בכרכי הים ו"חנון" שמו, ומביאין קיסם ממנו ומניחין לה בחוטמה כדי שתתעטש הכבשה ויפלו דרני [הקרציות] שבראשה. על כך שואלים: אם זהו פירוש "חנונות", אי הכי [אם כן] זכרים נמי [גם כן] יעשו להם טיפול זה! ומשיבים: כיון דמנגחי [שמנגחים] הזכרים בהדדי [זה את זה] ממילא נפלן [נופלות] הקרציות. שמעון נזירא אמר: "חנונות" פירושו ששמים להם קיסמא דריתמא [קיסם של רותם] בחוטמן לצורך זה. ומעירים: בשלמא [נניח] להסבר של רב הונא שמשתמשים בעץ ה"חנון", היינו דקתני [זהו ששנינו] בלשון "חנונות" על שם אותו עץ, אלא לרבנן מאי [לפי הסבריהם של שאר החכמים מהו] לשון "חנונות"? ומסבירים: דעבדינן להו מילתא דמרחמינן עלייהו [שאנו עושים להן דבר שמרחמים עליהן] ו"חנונות" הריהו לשון "חנינה" (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
שם עברי: רותם המדבר שם באנגלית: White Broom שם מדעי: Retama raetam
שם נרדף במקורות: ריתמא שמות בשפות אחרות: ערבית - רתם
הנושא המרכזי: מה ייחודו של קיסם הרותם?
לנושאים נוספים העוסקים ברותם המדבר - הקש/י כאן.
ז. עמר מזהה את ה"דרנים" בראש הרחלים כשלב הזחל של טפיל שנקרא אסטרית הצאן (Oestrus ovis)(1).מין זה הוא זבוב שהנקבה שלו משריצה את זחליה לתוך נחירי כבשים ועזים וגורם למחלה הנקראת Myiasis. נקבות הזבוב רוחשות סביב ראשי בהמות ומשריצות את הזחלים בקבוצות ממרחק של כמה סנטימטרים אל תוך הנחיר ולפעמים אל גלגל העין. לאחר מכן הזחלים נודדים אל תוך חללי האף והגתות סביב (paranasal sinus). הם ניזונים מרקמות חיות או מתות, מחומרי גוף או מזון שנאכל על ידי הפונדקאי. בבעלי חיים מתבטא מיאזיס בדלקת אף וסינוסיטיס לעיתים קשה. הפרשות מוגלתיות מהנחיריים, נענוע הראש, חיכוך השיניים, התעטשות, קשיי נשימה, איבוד תיאבון, גירוד האף על הקרקע או בעזרת הרגליים הקדמיות. לעיתים נדירות, בעיקר בטלאים וגדיים, הזחלים מגיעים לסינוסים הקרניאליים והריאות וגורמים למוות. זחלים בגלגל העין עלולים לגרום לדלקת לחמית קלה. התפתחות הזחלים נמשכת 10-8 חודשים, ולאחריה הם נפלטים על ידי התעטשות של הפונדקאי. הקדמונים הכירו היטב תופעה זו וניסו לטפל בה באופן יזום באמצעות חומרים מעטשים. יש כמה צמחים שגורמים גירוי לאף ועיטוש, והם הוצעו בתור מועמדים לזיהוי הצמח חנון (ראו במאמר "עץ אחד יש בכרכי הים וחנון שמו").
בשורות הבאות נדון בדברי שמעון נזירא ש"חנונות" פירושו "קיסמא דריתמא". על פי רש"י השימוש שנעשה בקיסם הרותם היה להניחו בחוטם הרחלים: "קיסמא דריתמא - קיסם של רותם שמניחין לה בחוטמה". מתוך הסמיכות לדברי רב הונא ניתן לשער שתפקיד קיסם הרותם היה זהה לקיסם העץ "חנון" ושניהם נועדו לגרום לרחלים להתעטש. מסקנה זו סבירה אך אינה הכרחית משום שייתכן ורבי שמעון נזירא התייחס רק לשימוש בקיסם הרותם לצורך סילוק דרני הראש ולא למנגנון הפעולה שלו כגורם להתעטשות. כך או כך מתעוררת השאלה מה ייחודו של קיסם הרותם?
הרותם שימש ברפואה המסורתית כתרופה לסכרת ולחץ דם גבוה. השתמשו בו להשריית הפלות, הורדת חום, להרחקת תולעי מעיים, לגרימת הקאה, כמשלשל, כסם הרגעה, לחיטוי וכמונע גירוד. הבדואים משתמשים ברותם כתרופה נגד כאבים שונים ופצעים וכתרופה למחלות ילדים. מחקרים ניסויים מבוקרים מצביעים על כך שלרותם השפעה על הורדת לחץ דם, הוא משתן מפחית משקל גוף ושומנים. הוא נוגד חימצון, אנטי-בקטריאלי(2), אנטי ויראלי(3), אנטי סוכרתי, נוגד פטריות ובעל השפעות ציטו-טוקסיות. קיימים דיווחים על פוטנציאל רעילות הרותם כמו למשל אי-ספיקה נשימתית שנגרמה לתינוק לאחר טיפול מסורתי עם תמצית רותם. הרותם הוא צמח מרעה טוב לכבשים וגמלים אולם גמלים שאכלו כמות גדולה שלו סבלו מתסמינים של הרעלה כמו למשל רעד(4). ההשפעות התרופתיות והרעילות של הרותם נובעות ממגוון גדול של תרכובות שהוא מכיל. ברותם אנו מוצאים פלבונים, אלקלואידים מכמה סוגים: (quinolizidine ,dipiperidine ,lupinine), רבי סוכר (פוליסכרידים) ושמנים אתריים.
במאמציהם למצוא תחליף לחומרי הדברה סינטטיים המזיקים לסביבה פנו חוקרים לחפש חומרים טבעיים. אחד המועמדים להפקת חומרים מסוג זה היה הרותם משום שהוא מפורסם ברפואה העממית כבעל יכולת חיטוי. יתר על כן, מאפייניו האללופטיים עשויים לשמש לסלוק יעיל של פיטו-פתוגנים (פתוגנים הפוגעים בצמחים כמו וירוסים או פטריות) משטחים חקלאיים. תוצאות אחד המחקרים הצביעו על כמה מהתרכובות שבודדו מהרותם כיעילות מאד לעיכוב התפתחות פטריה פיטו-פתוגנית Stemphylium vesicarium. תרכובת אחרת נמצאה יעילה במניעת התפתחות עשבים שוטים טפילים. מסקנת המחקר הייתה שהרותם עשוי לשמש כחומר הדברה טבעי(5).
במחקר(6) שבדק את רמת הרעילות של מיצוי מימי של כמה צמחי רפואה נמצא שהם חוסמים את מעבר גולם כנימת עש הטבק לשלב הבוגר. מבין הצמחים שנבדקו רק מיצוי הרותם המית את הבוגרים ברמה שלא היתה שונה באופן משמעותי מקוטל החרקים אימידקלופריד (Imidacloprid). התברר גם שהרותם וכמה מינים נוספים דחו חרקים. במחקר אחר(7) שסקר את מגוון התרכובות שמכיל מיצוי עלים של הרותם נמצא שהוא מכיל ספונין בכמות הגדולה ביותר (10%), לאחריו פלבנואידים (9%) ואלקלואידים (8%). לספונינים טעם מר והם גורמים לגירוי ריריות האף ולהתעטשות(8).
מגוון ההשפעות של הרותם רומז על כמה דרכי פעולה של החדרת קיסם עץ זה לנחיר בהמה הנגועה ב"תולעים". הדרך המתאימה ביותר להקשר הסוגיה הוא התעטשות שנגרמת מהספונינים הנמצאים במוהל התאים או בצינורות ההובלה. כאמור, הספונים גורמים לגירוי ריריות האף ולהתעטשות. תרכובות נוספות העשויות לגרום להתעטשות הן האלקלואידים הנמצאים בריכוז גבוה יחסית. ח. י. קאהוט (ערך "חנון, יחנונה") הציע מנגנון אחר לסילוק התולעים: "... ואולי הוא צומח הנ"ל ובהיות ריחו נודף עד מאד מתים התולעים שמשימין מן אותו צמח בנחירי הרחלות". הצעה זו אפשרית אם נבין את דברי שמעון נזירא כפתרון שאינו קשור להתעטשות. המחקרים שהובאו לעיל תומכים באפשרות שקיסם הרותם הרעיל את ה"תולעים" או דחה אותם אל מחוץ לנחירי הרחלים.
(1) בעברית המודרנית דרנים הם זחלים גליליים ורכים בעלי 3 זוגות רגליים חלשות וקופסת ראש מפותחת. תנועתם מוגבלת והם מצויים בתוך הקרקע או בתוך צמח פונדקאי. דרנים אופייניים לחיפושיות מעל־משפחת הזבליתיים ואינם קיימים בזבובים. מקובל בימינו לקרוא לזחלים של זבובים בשם רימה.
(2) Hammouche-Mokrane, N. et al. 2017. 'Phytochemical Profile and Antibacterial Activity of Retama raetam and R. sphaerocarpa cladodes from Algeria'. Natural Product Communications 12(12).
(3) El-Darier, S. M. et al., 2021. 'Medicinal plant-derived compounds as potential phytotherapy for COVID-19: Future perspectives'. Journal of Pharmacognosy and Phytotherapy ; 13(3) pp: 68-81.
(4) Algandaby, M. M., 2015. 'Assessment of acute and subacute toxic effects of the Saudi folk herb Retama raetam in rats'. Journal of the Chinese Medical Association, 78 (12). Pp: 691 – 701.
(5) Soriano, G. et al, 'Specialized Metabolites from the Allelopathic Plant Retama raetam as Potential Biopesticides', 2022. Toxins (Basel). 14 (5) pp:311
(6) Ateyyat, M. A. et al, 2009. 'Aqueous Extracts of Some Medicinal Plants are as Toxic as Imidacloprid to the Sweet Potato Whitefly, Bemisia tabaci'. J Insect Sci. 9 (15).
(7) Alfalluos K. A. et al., 2017. 'Qualitative and Quantitative phytochemical Analysis and Antimicrobial Activity of “Retama” Extract Grown in Zliten Libya'. International Journal of Medical Science and Clinical Inventions 4(4): 2861-2866.
(8) Setyorini, D. and Antarlina, S. S., 2022, 'Secondary Metabolites in Sorghum and its Characteristics'. Food Science and Technology.
א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.
.JPG)
