טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו
עוף אחד יש בכרכי הים וקיק שמו – ברבור מצוי
"משנה. במה מדליקין ובמה אין מדליקין? אין מדליקין לא בלכש, ולא בחוסן, ולא בכלך, ולא בפתילת האידן, ולא בפתילת המדבר, ולא בירוקה שעל פני המים. ולא בזפת, ולא בשעוה, ולא בשמן קיק ... ולא בשמן קיק וכו'. מאי שמן קיק? - אמר שמואל: שאילתינהו לכל נחותי ימא ואמרו לי: עוף אחד יש בכרכי הים וקיק שמו וכו'" (שבת, כ ע"ב).
פירוש: במה מדליקין נרות שבת, ובמה אין מדליקין? לענין סוגי הפתילות אמרו כי אין מדליקין לא בלכש, ולא בחוסן, ולא בכלך, ולא בפתילת האידן, ולא בפתילת המדבר, ולא בירוקה שעל פני המים. ולענין סוגי השמנים אמרו כי אין מדליקים לא בזפת, ולא בשעוה, ולא בשמן קיק ... שנינו במשנה כי לא מדליקים נרות שבת בשמן קיק. ושואלים: מאי [מהו] שמן קיק זה? אמר שמואל: שאילתינהו [שאלתי אותם] את כל נחותי ימא [יורדי הים], ואמרו לי: עוף אחד יש בכרכי הים ו"קיק" שמו, ומשמנו עושים את שמן הקיק (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
שם עברי: ברבור מצוי שם באנגלית: Mute Swan שם מדעי: Cygnus olor
שמות נרדפים במקורות: קיק? קוק?
נושא מרכזי: מהו העוף "קיק"?
ראשית ברצוני להדגיש שהבחירה בברבור בכותרת רשימה זו אינה מעידה על העדפת זיהוי זה על פני האחרים שהרי כולם מסופקים. בחירת השמות בכותרות נעשית לעיתים מתוך שיקולים שאינם רלוונטיים לתקפות הזיהויים. את השם קיק או אולי נגזרותיו אנו מוצאים בכמה הקשרים המובילים לזיהויים שונים המקשים על קבלת זיהוי מבוסס. בסוגייתנו אנו לומדים על כך שהקיק הוא עוף המוכר ל"נחותי ימא" כלומר ליורדי הים. ייתכן ובכך יש רמז שהכוונה לעוף החי במקומות רחוקים בסביבה מימית. פרט מידע חשוב העולה מהסוגיה הוא שעוף זה שימש להפקת שמן/שומן.
בתלמודים ניתן למצוא שני מוקדים שמסביבם נעשה ניסיון על ידי המפרשים והחוקרים לברר מהו הקיק למרות שאין הוא מופיע בהם תחת שם זה באופן מדוייק. במסכת חולין (סג ע"א) נאמר: "אמר רב יהודה: קאת זו הקוק רחם זו שרקרק". אם אכן הקוק והקיק זהים הרי שמדבריו ניתן להסיק שהקיק הוא עוף טמא כאמור בפסוק "ואת התנשמת ואת הקאת ואת הרחם" (ויקרא, יא י"ח). קיימות הצעות זיהוי רבות לקאת (ראו במאמר "קאת זו הקוק רחם זו שרקרק" (חולין, סג ע"א)). יש המזהים אותה עם העוף הנקרא כיום לילית מדבר (Strix Butleri) (תמונה 1) והיו שזיהו אותה עם תת-מין של כוס החורבות (Athene Noctua) (תמונה 2). זיהויים אלו עולים בקנה אחד עם המשתמע מהפסוקים בישעיהו ותהילים שהקאת היא עוף לילי מדברי המסמל חורבן ושממה.
מאידך גיסא רס"ג תרגם את השם הארמי קוק למילה הערבית קוק, שהרב יוסף קאפח פירשה כ"עוף מים לבנבן בעל מקור ארוך, חי מציד דגים". מסיבה זו היו שסברו שהקאת היא השקנאי (תמונות 3-4) ה"מקיא" את דגים מפיו ואוכל אותם. תיאור זה של התנהגות השקנאי תמוה משום שאין הוא מקיא את הדגים אלא לוכדם בעזרת השק מתחת למקורו ובולע אותם משם. יתר על כן, השקנאי אינו לבנבן אלא שחור/לבן (ראו במאמר "שקנאי ובטנאי מקום שנהגו לאכול אוכלין" (חולין, סג ע"א)). עוף מים "לבנבן" עשוי להיות לבנית גדולה או קטנה (תמונה 5) הניזונים מדגים. תיאור עוף הניזון מדגים אינו הולם את הברבור (תמונה 6) משום שהוא אינו ניזון מדגים אלא מצמחים ורכיכות.
המוקד השני הוא הפירושים סביב דברי הגמרא בכתובות (פה ע"א): "... אתו לקמיה דרבא, אמר להו: קאקי חיורי משלחי גלימי דאינשי, הכי אמר רב נחמן: והוא שתפסה מחיים"(1). מפרש רש"י: "קאקי – אווזים" (ראו בהרחבה במאמר "קאקי חיורי משלחי גלימי דאינשי" (כתובות, פה ע"א).
הערוך (ערך "קק") כתב: "בפרק במה מדליקין ולא בשמן קיק גמרא עוף יש בכרכי הים וקיק שמו. ירושלמי תני רבי ישמעאל קאת זה קיק ותרגום ירושלמי קקא. וכן בפרק אלו טריפות בגמרא סימני העוף קאת זה הקיק. ריש לקיש אמר קיקיון דיונה פירושו יש לו פרי שעושין ממנו שמן". הדמיון בין השמות "קאקי", "קיק" ו"קקא" מוביל למחשבה שאולי מדובר באותו המין. ייתכן מאד ואכן הערוך סבר כך ולכן כתב בערך הבא שבו התייחס ל"קאקי חיוורי": "... נראים הדברים שגם אלו עופות טמאין כעופות שלמעלה וכולן שוין". ההשוואה שערך הערוך בין "קאת", "קיק" ו"קקא" מעלה קושי לפני פירושו בתחילת הערך שם כתב "אווזין לבנים" משום שמהפסוק בתהילים (קב ז') משתמע שהכוונה לדורס לילה או לפחות בעל חיים מדברי: "דמיתי לקאת מדבר הייתי ככוס חרבות". בתרגום נאמר: "אדמית לקאתא דמדברא וכו'". בפסוקים בויקרא (יא יח) ובדברים (יד י"ז) מתורגמת הקאת ל"קתא" ו"קקא": "ובותא וקתא וירקריקא" (אונקלוס), "וית אותיא וית קקא וית שרקרקא" (תרגום יונתן).
מסיבה זו דחה ח. י. קאהוט את דברי הערוך שהרי אווזים הם עופות טהורים והציע: "עוף הים וצווארו ארוך" ובגרמנית כתב Langhalsiger Seevogel. עוף זה הוא הברבור ולדעתו מקור השם פרסי قو (קו). "מוסף הערוך" כתב: "פירוש קיק בלשון יוני מין עוף ואומרים שיושב בימים וגם קיק בלשונם מין נטע אשר מגרעיניו עוצרים שמן לנרות ולרפואה". גם לפני פירוש זה עומד קשי לא מבוטל שהרי זיהוי הקוק עם הקאת מצביע על עוף דורס. מאידך גיסא האפשרות להפיק שמן מעוף מתאימה יותר לעופות נודדים דוגמת הברבור משום שהם אוגרים שומן לקראת הנדידה בכמות גדולה. מיני עופות הנודדים למרחקים ארוכים עשויים לצבור שומן בכמות עד 50% ממשקל גופם. אם נתעלם מזיהויו של רב יהודה ונניח שקוק וקיק הם מינים שונים(2) ניתן ליישב את פירוש הערוך ורש"י, הסבורים שקאקי הם אווזים לבנים עם זיהויים כברבור, בכך שלמעשה מבחינה טקסונומית שני הסוגים נכללים בשבט משותף שבו מינים לבנים.
 |
|
 |
|
תמונה 1. כוס חורבות צילם: Andy Morffew |
|
תמונה 2. לילית מדבר צילום בול דואר
|
 |
|
 |
|
תמונה 3. שקנאי מצוי צילם: Alan D. Wilson |
|
תמונה 4. פסיפס הציפורים - קסריה |
(1) פירוש: אָתוּ לְקַמֵּיהּ [באו לפני] רָבָא לשאול מי מהם זכה באניה, אמר להו [להם]: קאקי חיורי [אווזים לבנים], שקרא להם כך משום שהיו שניהם כבר בעלי זקן לבן. משלחי גּלימי דאינשי [פושטי גלימות אנשים]! כלומר, מעיקרו של דבר לא עשיתם כדין. הָכִי [כך] אמר רב נחמן: אמנם תפיסה של בעל חוב מועילה וְהוּא דווקא שתפסה מחיים, וכאן היתה התפיסה לאחר מיתת הלווה וכבר זכו בה היורשים.
(2) ראוי לציין שהחלפה מסוג זה אפשרית לאור כך שאנו מוצאים מגוון מינים בעלי שמות דומים שנגזרו משורש משותף ("קקו"): "אמר אביי: קואי וקקואי אסירי, קקואתא שריא. במערבא מלקו עילוה, וקרו לה תחוותא" (חולין, סג ע"א).
א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.
