|
טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
אמר רב ספרא: כגון תרנגולתא דרבי אבא - תרנגול הבית
"גמרא. כגון מאי? אמר רב ספרא: כגון תרנגולתא דרבי אבא. ואמר רב ספרא: זימנא חדא איקלעית להתם, ואוכלן מיניה, ואי לא רבי אבא דאשקיין חמרא בר תלתא טרפי איתנסי. רבי יוחנן רייק מכותח דבבלאי. אמר רב יוסף: ולירוק אנן מתרנגולתא דרבי אבא" (שבת, קמה ע"ב).פירוש: גמרא. שנינו במשנה שדבר שבושל בחמין מערב שבת שורין אותו בחמין בשבת. ושואלים: דבר שכבר בושל בערב שבת וצריך להשרותו שוב בחמין בשבת כגון מאי [מה?] ולשם מה צריך בישול נוסף זה? אמר רב ספרא: כגון תרנגולתא [התרנגולת] של ר' אבא. שלצורך רפואה היו מבשלים תרנגולת פעמים רבות כל כך עד שנימוחה ונמסה לגמרי ואמר רב ספרא: זימנא חדא איקלעית להתם, ואוכלן מיניה [פעם אחת הזדמנתי לשם והאכיל אותי ממנה, מתרנגולת כזו, ואי [ואם לא] ר' אבא דאשקיין חמרא בר תלתא טרפי [שהשקני יין בן שלשה עלים, שלוש שנים איתנסי [הייתי אנוס להקיא]. מסופר כי ר' יוחנן רייק [היה יורק] מכותח דבבלאי [הבבלי], כשהיה נזכר בו, מחמת גועל. אמר רב יוסף: ולירוק אנן מתרנגולתא [ושנירק אנחנו מן התרנגולת] של ר' אבא, שהיא מאוסה יותר, בעיני יושבי בבל (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
תרנגול הבית - לרשימת נושאים נוספים וקישוריות לחץ כאן.
רבי אבא בישל תרנגולת באופן מיוחד המתואר על ידי רבי האי גאון: "כגון תרנגלתיה דרבי אבא. כך פירשה אדוננו האיי גאון ז"ל תרנגולת שמבשלין אותה ומוציאין אותה מהמרק וממלאין אותה בתבלין וכשרוצה לאכול ממנה שורין אותה במים חמים ואוכלים אותה כאילו היא חמה" (הובא בר"ן). שיטת בישול זו לא מקובלת בימינו וכפי שאנו לומדים התוצר לא היה ערב לחך בלשון המעטה. מטרת בישול זה היתה להכין מהעוף תרופה. מפרש רש"י: "תרנגולתיה דרבי אבא - מבשלה ושורה אותה ימים רבים בחמין למחות מאליה, ואוכלה לרפואה. בר תלתא טרפי - בן שלש שנים. אתנוסי - הייתי נאנס להקיא מחמת מיאוס. לשיטת רש"י ההשריה מרובה נועדה לרכך את העוף אך לדעת רבינו חננאל ההשריה שימשה להפיג את מליחות התרנגולת: "מתניתין כל שבא בחמין מלפני השבת וכו'. ומיבעיא לן כגון מאי. ואמר רב ספרא כגון תרנגולתא דר' אסא שהיתה מלוחה ביותר וכשמבקשין לאוכלה שורין אותה במים חמין". בפסקי רי"ד נאמר: "כל שבא בחמין, כגון מאן, אמר רב ספרא כגון תרנוגולתיה דרבי אבא. פירוש שהיה מבשלה כל צורכה ואחר כן היה שורה אותה בחמין עד שהיתה נימוחה מאיליה, וכזה עושין לחולים".
אמנם כיום אין מכינים מרק עוף על פי המרשם של רבי אבא אך עדיין הוא נחשב ברפואה המסורתית כתרופה. היסטוריונים סבורים כי כבר במצרים העתיקה השתמשו במרק כתרופה, ומלומדים כמו אבן סינא והרמב"ם המליצו עליו לחולים שפנו אליהם. הרמב"ם כתב הרבה על יתרונות מרק העוף לבריאות הגוף והמליץ עליו כתרופה לטחורים ולצרעת. במשך שנים רבות עוד לפני התפתחות הרפואה המערבית, סמכו רוב החולים על מאכלים ופעולות שזכו לכינוי "תרופות סבתא". מרק העוף נחשב לאחת מתרופות הסבתא הידועות ביותר לטיפול בשפעת, שיעול, ברונכיט, התקררות ושאר חוליי חורף. באמריקה השתרשה "תרופה" זאת עד כדי כך שמרק עוף זכה לכינוי "הפניצילין של היהודים". ביוון המרק נחשב כיעיל גם נגד חמרמורת ובקוריאה הוא נחשב יעיל גם לשם מניעתן של מחלות.
העוף מכיל חומצה אמינית בשם ציסטאין המשתחררת לנוזלי המרק בעת הבישול. חומצה אמינית זו דומה לתרופה אצטיל-ציסטאין (acetylcysteine) שבה מטפלים בחולים עם ברונכיטיס. תרופה זו מפרקת חלבונים הנמצאים ברירית דרכי הנשימה ושוקעים בריאות. חומר זה מעודד כיח ומסייע להיפטר מעודפי ליחה. רופא יהודי מבית החולים "הר סיני" במיאמי גילה כי לאדים היוצאים מתוך מרק העוף הביתי של סבתא יש השפעה חיובית על הגרון והריאות, וכי הם מומלצים לסובלים מקשיי נשימה ושיעול.
מקורות עיקריים:ויקיפדיה: ערך "מרק עוף".
א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
|
