סקר
כמה זמן אתה כבר גולש בפורטל הדף היומי






 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

 

רביעתא דחלבא מעיזא חיורתא – עז בית 

 

"אימיה דרב אחדבוי בר אמי עבדה ליה לההוא גברא חד כלילא וחד כוסתא דשיכרא, שלקה ואישקיתיה ושגרא תנורא וגרפתיה, ואותביתיה לבינתא בגוויה ונפק כהוצא ירקא. רב אויא אמר: רביעתא דחלבא מעיזא חיורתא" (שבת, קט ע"ב).

פירוש: אימיה [אמו] של רב אחדבוי בר אמי עבדה ליה לההוא גברא [עשתה לו רפואה לאדם אחד] ששתה מים מגולים והיה חשש שבלע ארס, חד כלילא וחד כוסתא דשיכרא [מוורד אחד וכוס אחת של שיכר]. שלקה ואישקיתיה, ושגרא תנורא וגרפתיה, ואותביתיה לבינתא בגוויה [בשלה והשקתה אותו, והסיקה את התנור וגרפה אותו, ושמה לבינה בתוכו], שעליה ישב אותו אדם ולא ייכווה, ונפק כהוצא ירקא [ויצא ממנו כעלה ירוק], והוא הארס שהקיא. רב אויא אמר: הרפואה למי שבלע ארס היא שתיית רביעתא דחלבא מעיזא חיורתא [רביעית הלוג חלב מעז לבנה] (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).

 

שם עברי: עז, תיש          שם באנגלית: Goat           שם מדעי: Capra aegagrus hircus

שם נרדף במקורות:  שעיר, ברחא


נושא מרכזי: על "תרופות לבנות"

 

לריכוז המאמרים שנכתבו על עז הבית וקישוריות הקש/י כאן.

 

בגמרא אנו מוצאים תרופות למחלות שונות הנקראות על ידי מחברים רבים "תרופות הגמרא". ההתייחסות אליהן מגוונת עד כדי איסור להשתמש בהן (ראו למשל סכום של הרב ש. אריאל. לקריאה הקש/י כאן). בסוגייתנו מוזכרים פגעים שונים שאין לי עליהם ידע מבוסס וכל שכן שאין לי מידע רציני על אופן הטיפול בהם. נקודה אחת שבלטה לעיני בלימוד הסוגיה הוא תפקידו של הצבע הלבן בכמה מן התרופות. "גמרא. אמר רב יוסף: אזוב אברתה בר המג, איזביון אברתה בר הינג. עולא אמר: מרוא חיורא. עולא איקלע לבי רב שמואל בר יהודה, אייתו לקמיה מרוא חיורא, אמר: היינו אזוב דכתיב באורייתא"(1). "אבל אוכל הוא את יועזר. מאי יועזר? פותנק. למאי אכלי לה לארקתא. במאי אכלי לה בשבע תמרי חיוורתא. ממאי הויא מאומצא ומיא אליבא ריקנא, ומבישרא שמנא אליבא ריקנא, ומבישרא דתורא אליבא ריקנא, מאמגוזא אליבא ריקנא, ומגירי דרוביא אליבא ריקנא, ומשתי מיא אבתריה. ואי לא ליבלע תחלי חיוורתא, ואי לא ליתיב בתעניתא. וליתי בישרא שמנא ולישדי אגומרי ולימיץ גרמא וליגמע חלא וכו'"(2) (שבת, קט ע"ב). רשימת ה"תרופות הלבנות" כוללת אם כן מרווה, עז, תמרים ושחליים.

מעיון בספרות חז"ל והרפואה המסורתית מתקבלת התחושה שלפחות בחלק מהתרופות משולבים יסודות מטאפיסיים ומסרים רוחניים ולכן השפעתם לא ניתנת להסבר במונחים פיזיולוגיים בלבד. לדוגמה ניתן לראות "תרופות" הכוללות ביצוע פעולות שאין בינן לבין גוף האדם ולא כלום. במקרים רבים קיימת הקפדה לא מובנת על מספר החזרות של פעולה מסויימת כמו למשל בסוגיית התרופות במסכת גיטין (סט ע"א): "לברוקתי ליתי עקרבא דשב חומרי ונייבשיה בטולא, ונישחוק תרתי מנתא כוחלא וחדא מנתא מיניה, ולימלי תלתא מכחלי בהאי עינא ותלתא מכחלי בהאי עינא, טפי לא לימלי, דאי לא פקע עיניה"(3). ברוח דברים אלו עלה בדעתי להציע רעיון ספקולטיבי (מסופק) שגם ה"רפואות הלבנות" משדרות מסר רוחני המשפיע על הנפש ובעקבותיו על הגוף. הקשר בין גוף ונפש איננו רעיון חדש ומוטמע עמוק גם בתרבות המערבית.

בדוגמה של תרופתו של רב אויא, המופיעה בקטע בו פתחנו, הוא מציע לשתות רביעית חלב של עז לבנה. מזה שנים רבות מקובל ברפואה העממית להשקות אדם שנחשף לרעל בחלב. ההסבר המקובל לפעילות החלב הוא שהוא מעכב את ספיגת הרעל. החלב מכיל לקטוז ומתעכל בקצב איטי. בעת ההמתנה לעיכול הוא הופך לקרום, ונצמד לדפנות הקיבה. קרום זה מונע או מעכב ספיגה של רעלים או כל דבר אחר. אמי ז"ל שהייתה אסירה במחנה ההשמדה אושביץ' הועסקה במילוי פצצות בחומר נפץ רעיל. על מנת לשמור על האסירות בחיים הן "זכו" לכוס חלב ביום. גם תרופה זאת לא הייתה יעילה לגמרי ותוחלת החיים של האסירות הייתה חודשים ספורים. אמנם יעילות החלב לניטרול ארס הנחש מובנת אך במה שונה חלב עז לבנה מעז שחורה?

כתשובה לשאלה ניתן להציע, על פי קו המחשבה שבו פתחנו, שאכן בנוסף לערכו הפיסיולוגי של החלב, טמון בצבע הלבן שלו ושל העז מסר רוחני. בגדי כוהן הדיוט וכהן גדול בעבודת יום הכיפורים הם בצבע לבן. צבע זה שבו קוברים את הנפטרים מעורר לתשובה וייתכן שהוא אחד מהטעמים לכך ששמלת הכלה לבנה. הצבע הלבן מסמל ביהדות (ודתות נוספות) טהרה וכפרת עוונות. אם המחלה נתפסת כעונש על חטא הרי שבחזרה בתשובה טמונה הכפרה וההחלמה.

 



עדר עיזים - צולם ליד בור עוזיהו 


 


(1) פירוש: גמרא. אמר רב יוסף: אזוב סתם הכתוב בתורה הוא הקרוי בבבל "אברתה בר המג", איזביון הוא הנקרא "אברתה בר הינג". עולא אמר: אזוב הכתוב בתורה הוא מרוא חיורא [לבנה]. ומסופר: עולא איקלע לבי [הזדמן לבית] רב שמואל בר יהודה. אייתו לקמיה [הביאו לפניו] מרוא חיורא [לבנה]. אמר: היינו [זהו] אזוב דכתיב באורייתא [שנאמר בתורה].
(2) פירוש: שנינו במשנה: אבל אוכל הוא את הירק יועזר. ושואלים: מאי [מה הוא] יועזר? ואומרים: הוא הירק הקרוי פותנק. למאי אכלי לה [לשם מה אוכלים אותו] לארקתא [להתרפא מתולעי הכבד]. במאי אכלי לה [במה אוכלים אותו]. עם שבע תמרי חיוורתא [תמרים לבנות]. ממאי הויא [ממה היא, מחלה זו נהיית, באה] מאומצא ומיא אליבא ריקנא [מאכילת בשר נא ומים על לב קיבה ריקה], ומבישרא שמנא אליבא ריקנא, ומבישרא דתורא אליבא ריקנא [ומבשר שמן על לב קיבה ריקה], מאמגוזא אליבא ריקנא [ומאגוז על לב ריק], ומגירי דרוביא אליבא ריקנא ומשתי מיא אבתריה [ומאכילת ענפי תלתן על לב קיבה ריקה ושתית מים אחריו]. ואי [ואם] היו לו תולעי כבד ולא היה בידו יועזר, או שהיו בידו ואכלם ולא הועילו ליבלע תחלי חיוורתא [שיבלע שחליים לבנות]. ואי [ואם] לא היו בידו או שלא הועילו ליתיב בתעניתא, וליתי בישרא שמנא ולישדי אגומרי, ולימיץ גרמא, וליגמע חלא [שישב בתענית, ויביא בשר שמן וישים אותו על גחלים, וימצוץ עצם, ויגמע חומץ].
(3) פירוש: התרופה לברוקתי [למחלת העין] ליתי עקרבא דשב חומרי [יקח עקרב של שבעה גוונים] ונייבשיה בטולא [וייבש אותו בצל], ונישחוק תרתי מנתא כוחלא וחדא מנתא מיניה [וישחוק שתי מנות של כחול ומנה אחת ממנו], ולימלי תלתא מכחלי בהאי עינא [וישים שלושה מלוא מכחולים בעין זו] ותלתא מכחלי בהאי עינא [ושלושה מכחולים בעין זו]. טפי [יותר] לא לימלי [ישים], דאי [שאם] לא כן פקע עיניה [תפקע עינו].                                                                                                                                                                                                                                                                            


 

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - raananmoshe1@gmail.com
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.

 



כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.   

תגובות

  1. יד תשרי תשפ"ג 15:29 חלב עיזים לבנות | יהודה שרשבסקי

    יתכן ומדובר באפקט פסיכולוגי של תחושת זיכוךוניקיון
  2. יח תשרי תשפ"ג 06:19 הצבע הלבן כתרופה | משה

    אכן כן. לדבר זה רומזת הפסקה האחרונה במאמר.

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר