טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

לית דעניא מכלבא ולית דעתיר מחזירא – כלב הבית

"אמר רב המנונא, שמע מינה: אורח ארעא למשדא אומצא לכלבא. וכמה? אמר רב מרי: משח אודניה, וחוטרא אבתריה. הני מילי בדברא, אבל במתא לא, דאתי למסרך. אמר רב פפא: לית דעניא מכלבא, ולית דעתיר מחזירא" (שבת, קנה ע"ב). 

פירוש: אמר רב המנונא: שמע מינה [למד ממנה] כי אורח ארעא למשדא אומצא לכלבא [דרך ארץ לזרוק חתיכת בשר לכלב], שהרי אף הקדוש ברוך הוא דואג לו למזונותיו. ושואלים: וכמה ראוי לתת לו? אמר רב מרי: משח אודניה, וחוטרא אבתריה [תן לו כמידת אוזנו, ומיד להכות במקל אחריו] שלא יהא הכלב נגרר אחריו. והני מילי [ודברים אלה] אמורים דווקא בדברא [בשדה], אבל במתא [בעיר] לא יתן לו כלום, משום דאתי למסרך [שיבוא להיטפל] וייגרר אחריו תמיד. אמר רב פפא: לית דעניא מכלבא, ולית דעתיר מחזירא [אין עני מכלב, ואין עשיר מחזיר] שאוכל הכל, ואף ממציאים לו מזונות בשפע (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).

שם עברי: כלב הבית   שם באנגלית: Dog   שם מדעי: Canis lupus familiaris

שם נרדף במקורות: נבחן, למס, גורייתא, קיטנייתא

שם עברי: חזיר הבית           שם באנגלית: Pig           שם מדעי: Sus domestica

שם נרדף במקורות: "דבר אחר" שמות בשפות אחרות: ערבית – ח'נזיר (خنزير)


נושא מרכזי:  מהו "מעמדם הכלכלי" של הכלב והחזיר?

לריכוז המאמרים וקישוריות שנכתבו על כלב הבית הקש\י כאן.

לפני שנפנה לדון ב"מעמדם הכלכלי" של הכלב והחזיר חשוב להזכיר שמושגים אלו הלקוחים מעולם המושגים של האדם אינם רלוונטיים לבעלי חיים שאינם בעלי רכוש. ניתן לשער שכוונת רב פפא היא לאופן שבו הם מוצאים את מזונם ולכמות העומדת לרשותם. באופן זה הבין רש"י את המאמר: "לית דעתיר מחזירא - שכל מאכל ראוי לו, ומוצא לאכול, ואף מאכילין לו הרבה". אכן החזיר אוכל כל ואינו בוחל בפגרים ומזון נרקב בניגוד לכלב הניזון בעיקר מבשר. הדימוי של הכלב ה"עני" נובע ממראה של להקות כלבים רעבים המשוטטים ברחבי מקומות יישוב על מנת למצוא פריטי מזון. לעיתים קרובות ניתן לפגוש כלבים שגופם "עור ועצמות". תופעה זו היא אולי הבסיס למאמרו של רבי יונה: "דרש רבי יונה אפיתחא דבי נשיאה: מאי דכתיב ידע צדיק דין דלים? יודע הקדוש ברוך הוא בכלב שמזונותיו מועטין, לפיכך שוהה אכילתו במעיו שלשה ימים" (שבת, קנה ע"ב). רש"י נימק את הסיבה למיעוט המזון העומד לרשות הכלב בכך "שאין אדם חס עליו לתת לו מזונות הרבה". כמות המזון הניתנת לכלב על פי רב מרי היא מזערית: "אורח ארעא למשדא אומצא לכלבא. וכמה? אמר רב מרי: משח אודניה וכו'". רש"י: "משח אודניה - מעט כמות אוזנו".

להבדל בין הכלב והחזיר במצאי המזון העומד לרשותם יש חלק בהבדל ההלכתי ביניהם לגבי ההיתר לתת להם מזון בשבת. נאמר בסוגייתנו: "כדתניא: נותנין מזונות לפני כלב, ואין נותנין מזונות לפני חזיר". מפרש רש"י: "חזיר אין מזונותן עליך - דארור אדם שיגדל חזירים". הרמב"ן (או אולי תלמידו) הוסיף לטעם זה גם את העובדה שבהיותו משופע במזון אין צורך להאכילו:

"... והא דאמרינן אין נותנין מזונות לפני חזיר דוקא חזיר שאינו בן גידול כלל כמו שאמרו ארור מגדל חזירים או מפני שמצויין לו מזונות בכל שעה כדאמרינן לית עתיר מחזירא, וכיון שאין מזונותן עליו ושכיחי ליה מזונות מודה ר"י דאפילו למישדא קמיה אסור כדבעינן לפרושי לקמן וכו'". 

רבים מבין המפרשים הביאו את פירושו על דרך הדרש של הגר"א: הלאו של אכילת חזיר חמור מאד בעיני ההמון ואנשים מתרחקים ממנו ומאוכליו לעומת זאת הם אינם מתרחקים מלשון הרע וממספרי לשון הרע שגם הוא איסור לאו. "כלב" רומז על חטא לשון הרע כאמור "כל המספר לשון הרע ראוי להשליכו לכלבים" (פסחים, קיח ע"א). פירוש המאמר הוא אם כן: אין לך לאו שהוא "עני" יותר מלשון הרע, שהבריות אינם מחשיבים אותו ולעומת זאת "ולית דעתיר מחזירא" כלומר לאו של אכילת חזיר הוא "עשיר" כי כל הבריות נזהרים בו ביותר.

כלב בית - גזע טמסקן שטופח בכיוון דמיון לזאב          צילם: Kirsten Dieks
 

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
 

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.