טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו 

ומתקל זוזא כורכמא רישקא – כרכום הגינה

 

"כוס עקרין: מאי כוס עקרין? אמר רבי יוחנן: לייתי מתקל זוזא קומא אלכסנדריא, ומתקל זוזא גביא גילא, ומתקל זוזא כורכמא רישקא, ולישחקינהו בהדי הדדי. לזבה תלתא בחמרא ולא מיעקרא, לירקונא תרין בשיכרא ומיעקר וכו'" (שבת, קי ע"א).

פירוש: ועוד שנינו במשנה כוס עקרין. ושואלים: מאי [מה היא] כוס עקרין זו? אמר ר' יוחנן: לייתי מתקל זוזא קומא אלכסנדריא [יביא משקל זוז קומוס אלכסנדרי], ומתקל זוזא גביא גילא [ומשקל זוז אלום], ומתקל זוזא כורכמא רישקא, ולישחקינהו בהדי הדדי [ומשקל זוז כרכום הגינה, וישחקם יחד]. לזבה ישקה תלתא בחמרא [שלושה מינים אלה ביין] ותתרפא מהזוב, ולא מיעקרא [תהיה עקרה]. לירקונא [לרפואת חולי ירקון] ישתה תרין בשיכרא, ומיעקר [שנים מהם בשיכר, ואולם נעשה עקר]. אמרנו כי לזבה ישקה תלתא בחמרא [שלושה מינים אלה ביין] ותתרפא מהזוב, ולא מיעקרא [תהיה עקרה] (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).

 

שם עברי: כרכום הגינה        שם באנגלית: Saffron         שם מדעי: Crocus sativus 

שמות נרדפים במקורות: מוריקא, כורכומא דרישקא


נושא מרכזי: הכרכום כצמח רפואה

 

לריכוז המאמרים שנכתבו על כרכום הגינה וקורטם הצבעים הקש/י כאן.

רבי יוחנן מתאר את ה"מרשם" להכנת כוס עקרין האסורה לשתייה בשבת משום שהיא משקה המיועד אך ורק לתרופה. אחד ממרכיבי הכוס הוא כרכום במשקל זוז שיש לשחקו עם שאר הסממנים. אזכור נוסף של הכרכום כתרופה מופיע בגמרא בגיטין (ע ע"א): "אמר רבי יהושע בן לוי: סם דלריא דרדרא. מאי דרדרא? אמר אביי מוריקא דחוחי. רב פפא אליס ובלע ליה, רב פפי אליס ושדי ליה"(1). אין בגמרא הסבר מהי המחלה "דלריא" אלא רק מהי התרופה. ב"מנורת המאור" ( פ"י - נישואי אשה עמ' 82) נאמר: "והמשמש מיושב אחזתו דלריא, פירוש שגעון". לדברי אביי התרופה לדלריא היא מוריקא דחוחי. רש"י מפרש: "קרו"ג הגדל בגדר של היזמי שקורין שבי"ל"(2). ייתכן והכוונה למין אחר של כרכום אולי כרכום חורפי (תמונה 2) שניתן למוצאו בשדות קוצים. כרכום מכיל תרכובות רבות בעלות ערך רפואי ולכן תועלת השימוש בו לזבה, חולה ירקון (צהבת) ולוקה ב"דלריא" נראה סביר.

הכרכום מכיל יותר מ – 150 תרכובות נדיפות מעוררות ניחוח מתוכן זוהו כבר כ-40-50. בנוסף הוא מכיל גם כמה תרכובות פעילות לא נדיפות כמו למשל ליקופן. הליקופן הוא פיגמנט מסוג קרוטינואיד(3) בצבע אדום מבריק, המצוי בעגבניות ובפירות אדומים אחרים. תרכובת זו היא הקרוטינואיד השכיח ביותר בגוף האדם והיא אחד מנוגדי החמצון הקרוטינואידים החזקים ביותר. מחקרים פרמקולוגיים הוכיחו שלכרכום השפעות אנטי-דכאוניות, נוגדות הקאה, מונעות חרדה, משפרות זכרון. כרכום יעיל בטיפול בגידולים ובתופעות הקשורות לגמילה ממורפינים. הכרכום נוגד סוכרתיות ונוגד חימצון, מגן מפני נזקים לכרומוזומים, הוא מווסת את חימצון השומנים (Peroxidation) ומשמש לטיפול בפסוריאסיס. (ראו סקירה במאמר The pharmacology of Crocus sativus-A review, 2016)(4).

ברפואה העממית משמשות צלקות הכרכום למגוון שימושים. מניעת עוויתות, שחרור דרכי הנשימה, טיפול במחלות קיבה, הרגעת כאבי קיבה והפחתת מתח. ברפואה הפרסית המסורתית הכרכום משמש לטיפול במצבי דיכאון, חצבת, דיזנטריה, צהבת, כולרה ועוד. צ'אראקה שהיה אחד מהתורמים החשובים לאיור ודה השתמש באבקת צלקות כרכום לטיפול בירוד (קטרקט), עיוורון לילה וראיה חלשה. Sushruta השתמש בכרכום באופן פנימי כמטהר דם ולטיפול בפריחות עור. באופן מסורתי הכרכום שימש כאמצעי אנטי-בקטריאלי, מחטא, נוגד פטריות ומונע גזים. בצורת משחה משתמשים בכרכום לטיפול במחלות עור למשל אקנה. הוא נחשב כמעורר את פעילות הלב ומערכת העצבים. כרכום שימש כסם הרגעה, טיפול בחום מלנכוליה, הגדלת הכבד, שיכוך כאבים, משתן, מעורר תגובה חיסונית, מעורר תגובה כנגד זיהום נגיפי ומעכב את ייצור התרומבין.

 

 

---

(1) פירוש: שואלים: מאי [מהי] דלריא? ומביאים מה שאמר ר' יהושע בן לוי: סם הרפואה לדלריא הוא דרדרא. ושואלים: מאי [מהי] דרדרא? אמר אביי: מוריקא דחוחי [כרכום של קוצים]. רב פפא אליס ובלע ליה [היה לועס ובולע אותו]. רב פפי אליס ושדי ליה [היה לועס ויורק, פולט אותו לאחר לעיסה]. 
(2) ד"ר מ. קטן מתרגם sevil = משוכה, גדר שיחים. 
(3) הקרוטנואידים הם משפחה גדולה של צבענים (פיגמנטים) האחראים לצבעם הצהוב, הכתום והאדום של ירקות ופירות רבים. כיום מוכרים 600 קרוטנואידים התורמים להפחתת הסיכון לתחלואה במחלות שונות כמו מחלות לב, שבץ, מחלות וסרטן. בגלל היותם נוגדי חימצון הקרוטנואידים עשויים גם להאט תהליכי הזדקנות, להפחית סיבוכים הקשורים בסוכרת, ולשפר את תפקוד הריאות.
(4) Al-Snafi, A. E., Journal Of Pharmacy, 6 (6). 

 

 

רשימת מקורות:

לעיון נוסף:

ז. עמר, ספר הקטורת (עמ' 112-117) על זיהוי הכרכום, הכרכום בקטורת, זיוף הכרכום, גידול הכרכום בתקופה העתיקה.
מאמרו של עוז גולן  - איזכורים רבים של הכרכום במקורות תורניים כולל ראשונים ואחרונים.
אתר צמח השדה


 

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.

כתב: ד"ר משה רענן    © כל הזכויות שמורות

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.

תגובות

הוספת תגובה

שם:

כותרת:

תוכן התגובה:

דוא"ל: (לא יפורסם באתר)

ברצוני לקבל עדכונים על תגובות חדשות למאמר זה.

*כמה זה שתים ועוד שתים? (לצורך זיהוי אנושי)