טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו
הואיל ובמינו גבוה מכולן – תמר מצוי
"ואמר רבה: לולב בימין, ואתרוג בשמאל. מאי טעמא? הני תלתא מצות, והאי חדא מצוה. אמר ליה רבי ירמיה לרבי זריקא: מאי טעם לא מברכינן אלא על נטילת לולב? הואיל וגבוה מכולן. ולגבהיה לאתרוג, ולבריך? אמר ליה: הואיל ובמינו גבוה מכולן" (סוכה, לז ע"ב).
פירוש: ואמר רבה: לולב ומיניו אוחז בימין והאתרוג בשמאל. ומסבירים: מאי טעמא [מה טעם] הוא עושה כן? הני תלתא מצות [אלה שלושה המינים הם שלוש מצות] והאי [וזה] האתרוג הוא חדא מצוה [מצוה אחת] וראוי להעדיף שלוש מצות על מצוה אחת, ולכן יש לו לאוחזם בימין. אמר ליה [לו] ר' ירמיה לר' זריקא: מאי [מה] טעם לא מברכינן [אין אנו מברכים] אלא בלשון "על נטילת לולב" ולא על נטילת המינים האחרים. אמר לו: הואיל וגבוה מכולן וחשוב ובולט ביותר, הרי הולך כל האגד אחר שמו. ומקשים: אם רק זה הטעם, ולגבהיה לאתרוג ולבריך [שיגביה את האחרוג למעלה מן הלולב ויברך בו]? אמר ליה [לו] ר' זריקא: כוונתי היתה לומר: הואיל ובמינו גבוה מכולן שעץ התמר גבוה מכל המינים האגודים יחד, הרי הוא הבולט שבהם וראוי שהברכה תיקרא על שמו (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
שם עברי: תמר מצוי שם באנגלית: Date Palm שם מדעי: Phoenix dactylifera
נושא מרכזי: חשיבות הלולב בקביעת ברכת ארבעת המינים
לריכוז המאמרים שנכתבו על התמר המצוי הקש/י כאן.
לתשובתו של רבי זריקא ניתנו הסברים רבים מכמה תחומים: עיון, רמז, דרש, קבלה וריאליה. רש"י פירש: "ולגבהיה לאתרוג - קא סלקא דעתיה דהואיל דגבוה דקאמר היינו הא דאמרן לעיל שדרו של לולב צריך שיצא למעלה מן ההדס טפח ובמינו - גבוה משלשתן". כוונתו במילים "גבוה משלושתן" אינה ברורה והמפרשים התחבטו בה. בספר "המכתם" פירש את דבריו:
"טעמא לא מברכינן אלא אלולב הואיל ובמינו גבוה מכולן – פי' והוא עקר ושאר המינין טפלין לו ומברכין על העקר ופוטרין את הטפלה. ויש מפרשים הואיל ובמינו גבוה מכולן והוא חשוב במינו מכלן ונקראת כל האגדה על שמו, והרי הוא כאלו מברכין בפירוש על כל אחד ואחד מהן בשמו וכן פירש רש"י ז"ל".
הריטב"א הביא פירושים בדרך הריאליה והקבלה:
"והאי דמברכין אלולב משום דבמינו גבוה מכולן, פירשו בו שהוא עולה בעצו ישר גדול וגבוה מכולם שאין בשאר שיהו ענפיו כך נאין וגבוהין בלא בדים יוצאים מצדיהם, ועל דרך האמת פירשו במה שאמרו בהגדה כפות תמרים זהו הקדוש ברוך הוא שנאמר וצדיק יסוד עולם וסודו ידוע ליודעי חן".
הוא ציין את גובהו הרב של התמר שממנו קוצצים את הלולב ואת העובדה שאין הוא מסתעף דבר המדגיש את עליונותו (על התמר כסמל לעץ גבוה קראו במאמר "עתידה חטה שתתמר כדקל ועולה בראש הרים" (כתובות, קיא ע"ב)). יש להוסיף שלא רק שהדקל גבוה אלא הלולבים ממוקמים בקצה העליון של הצמרת. כך פירש גם רבי אברהם מן ההר: "גבוה מכולם. קס"ד דמשום דאמרינן לעיל שצריך שיצא למעלה מן ההדס והערבה טפח. ומותיב. יגביה האתרוג יותר ויברך עליו, שהרי יכול להגביה האתרוג יותר מן הלולב. ומשני דמינו קאמר, אילנו גבוה מכולם".
הסבר זה עורר קושי אצל כמה מהמפרשים ששאלו מדוע העובדה שהדקל גבוה מעניקה לו יתרון לענין הברכה. לשאלה זו נדרש הרב ח. ד. אלטוסקי בספרו "חידושי בתרא – המסביר" על סוכה (כט ע"ב):
"רש"י ז"ל במתניתין סד"ה לולב הגזול וז"ל והדר תני הדס ערבה באפי נפשייהו ע"כ. ופירש המסביר דלכן התחיל תנא בלולב כיון שברכת הד' מינים הוה על הלולב, משמע דהוא החשוב, ולקמן לז: פירשו חשיבותו ד"גבוה מכולן", והוסיפו פירוש "הואיל ובמינו גבוה מכולן", והיינו דכיון דמנענעים משום הפסוק אז ירננו עצי היער מלפני ה' (תוס' לז: ד"ה בהודו), ובמציאות ענף עץ תמר דגבוה מכולן, לכן הרוח מנענען יותר מהאתרוג שצומח על עץ נמוך וכן הדסים והושענות וכו'".
הסברו משתלב היטב בבחירת הנעת ראש התמרים כביטוי לצער בהספד על רבינא ((מועד קטן, כה ע"ב): "כי נח נפשיה דרבינא פתח עליה ההוא ספדנא: תמרים הניעו ראש על צדיק כתמר, נשים לילות כימים על משים לילות כימים וכו'" (ראו בהרחבה במאמר "תמרים הניעו ראש על צדיק כתמר").
דרך נוספת להסבר חשיבות אופן הגידול מובאת בשו"ת "עטרת משה" (סי' ר"ט) בשאלה לגבי צורת קביעת מזוזה:
"... ורק בצמח מצינו כל המצות אין אדם יוצא בהן אלא דרך גדילתן, שנאמר עצי שיטים עומדים שיש חשיבות להשתמש בהן למצותן דרך גדילתן, ועל דבר זה יש לומר מה שכתוב שם ל"ז: שמברכין על נטילת לולב הואיל ובמינו גבוה מכולן שמוכנים לתת יתרון וחשיבות על שצמיחתו הוא שגבוה משאר הג' מינים, עד כדי שאין מברכים במטבע הכולל כולן, ואף שאינו מוקדם בקרא, ועל דבר זה מה שכתוב בגמ' בר"ה בשופר דרך העברתו שכך הי' גידולו וצמיחתו בהבע"ח וכו'".
הסבר אחר בתחום העיון מובא בתוס': "ולגבהיה לאתרוג ולבריך - קשה דהוה ליה למימר הואיל ובשיעור' גבוה מכולן". בספר "כפות תמרים" אנו מוצאים הרחבה לדברי התוס':
"מאי טעמא לא מברכין אלא על נטילת לולב כו' - פירש רש"י וקא סלקא דעתן דהואיל דגבוה דקאמר היינו הא דאמרן כו' וקשה להבין אם יניח האתרוג בצד ראש הלולב איך יעשה הנענוע בד' מינין יחד? ואולי דהכי קאמר: יגביה האתרוג בשעת ברכה ואחר כן יורידנו בסוף הלולב ומיניו לעשות הנענועים. ומשני: דהטעם דמברכין על לולב הוי הואיל ובמינו גבוה מכולם כלומר דאילן התמר הוא גדול מאתרוג והדס וערבה. והתוס' כתבו: קשה דהיה ליה למימר הואיל ובשיעורו גבוה מכולם כלומר דשיעור אתרוג כביצה והדס וערבה ג' טפחים אבל לולב הוא ד' טפחים וגבוה מכולם. ובאמת כי היא קושיא עצומה. ואולי יש ליישב דזו היא כונת התלמוד הואיל ובמינו גבוה כלומר בשיעור הצריך דהיינו ד' טפחים וכו'".
ה"ערוך לנר" הרחיב בפירוש ההסבר שהביא הריטב"א מתחום הקבלה (הסברו השני):
"בגמרא גבוה מכולן. כתב הריטב"א על זה ועל דרך האמת פירשו במה שאמרו בהגדה (מדרש רבה ויקרא פרשה ל', ט') כפת תמרים זה הקדוש ברוך הוא שנאמר וצדיק יסוד עולם וסודו ידוע ליודעי חן עכ"ל לכאורה כוונתו משום דלולב מרמז להקב"ה לכן מעולה לברך עליו וזה אינו דע"פ הגדה כל המינים מרמזים על הקדוש ברוך הוא וגם קשה דהפסוק שהביא וצדיק יסוד עולם לא הובא בהגדה דז"ל המדרש רבה פ' אמור פרי עץ הדר זה הקדוש ברוך הוא שכתוב בו הוד והדר לבשת כפת תמרים זה הקדוש ברוך הוא שכתוב בו צדיק כתמר יפרח וענף עץ עבות זה הקדוש ברוך הוא דכתיב והוא עומד בין ההדסים וערבי נחל זה הקדוש ברוך הוא דכתיב סולו לרוכב בערבות ע"ש וכן הובא ג"כ ברמב"ן פ' אמור והנה בפשטות י"ל דאף דהמדרש אמר על כולן זה הקדוש ברוך הוא מ"מ הכתובים שמביא מורים לבד שהמינים הם לבוש ומשכן הקדוש ברוך הוא דהדר לבושו והוא עומד בין ההדסים ורוכב בערבות חוץ מתמר שמרמז על צדיקו של עולם בעצמו ובכבודו ולכן מעולה לברכה אבל ביותר נראה מה שרמז הריטב"א לסוד והביא קרא דצדיק יסוד עולם דכל המינים מרמזים למדותיו של הקדוש ברוך הוא ימין ושמאל ועלמא תתאה וכפת תמרים מרמז לצדיק כדכתיב צדיק כתמר יפרח וצדיק נקרא יסוד עולם שמחבר עלמא תתאה בעלמא עילאה שחוט השדרה יסודו במוח ולולב דומה לשדרה וזה הואיל ובמינו גבוה מכולן שעולה למעלה ראש ולכן מברכים עליו כי שם צוה ד' את הברכה מן העולם עד העולם ועיין בתקוני זוהר (תקון ע') וברמב"ן פ' אמור".
גם החתם סופר הרחיב בהסבר זה:
"אך ראיתי בחי' ריטב"א כ' במינו גבו' מכולן ע"ד האמת הולך כפת תמרים מרמז על הקדוש ברוך הוא, וכוונתו עפ"י מ"ש ט"ז מעשה מי שחלם לו ע"ש מבואר לולב ומיניו הם ג' אותיו' השי"ת ואתרוג ה' אחרונה ע"כ פריך ולגבהי' לאתרוג דכל הכוונה להעלות ה' האחרונה יחוד קב"ה ושכינתי' ותי' אפ"ה במינו גבוה מכולם הנה כי כן הא ש"ס דמנחות לא ס"ל הכי אלא לולב מרמז על כתות ישראל שיהי' אגודי' זה בזה ויכפרו אלו על אלו ואתרוג הוא הצדיק הגדול אינו עמהם באגודה, נראה זה הי' סברת רבה ע"כ קשי' לי' דה"ל ליטול אתרוג בימין שהוא הצדיק הגמור והמשמאילי' בשמאל וע"כ תי' מ"מ רבים עדיפי הן אל כביר לא ימאס אעפ"י שזה היחיד צדיק והיינו הני תלתא מצות, ור' ירמי' קאי למ"ד לולב נגד אותיו' השם ית"ש וקשי' לי' ה"ל לברך על האתרוג שעיקור מצות לקרב האתרוג ה"י אחרונה ולהעלותה מעפרה וא"כ לגביה' ולברך עלי' שהוא עיקור המצוה ומשני אפ"ה לאו אורח ארעא שהוא במינו גבוה מכולם ואין לפרש יותר. ונ"ל זהו בכלל דברי דהע"ה ארוממך אלהי המלך היינו שיגביה האתרוג ה' אחרונה שנקרא אלהי מלך והקשה ואברכה שמך א"כ יברך על נטילת אתרוג על קירוב השם והיינו ואברכה שמ"ך ותי' כתירוץ הש"ס גדול ה' ומהולל מאוד במינו גבוה מכולם והמשכיל ידום".
מטע דקלים - קיבוץ שדה אליהו
א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.
