|
טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
ולא כנגד צואת תרנגולים, ולא כנגד צואת אשפה שריחה רע – תרנגול הבית
"אתמר: ריח רע שיש לו עיקר, רב הונא אמר: מרחיק ארבע אמות וקורא קריאת שמע; ורב חסדא אמר: מרחיק ארבע אמות ממקום שפסק הריח, וקורא קריאת שמע. תניא כותיה דרב חסדא: לא יקרא אדם קריאת שמע, לא כנגד צואת אדם ולא כנגד צואת כלבים, ולא כנגד צואת חזירים, ולא כנגד צואת תרנגולים, ולא כנגד צואת אשפה שריחה רע וכו'" (ברכות, כה ע"א).
תרנגול הבית - לרשימת נושאים נוספים וקישוריות לחץ כאן.
במחקר שהשווה בין עוצמת הריחות הרעים הנודפים ממקומות גידול חיות משק ונובעים מצואתם נמצא שהיא תלויה בחלקה בתפריט שלהם ובהרכב אוכלוסיית החיידקים במערכת העיכול. כמה מחומרי הריח משותפים לכל חיות המשק ולעופות אך ריכוזם תלוי במין בעל החיים. דוגמה לחומר הנתפס כבעל ריח לא נעים הוא האמוניה המשתחרר כגז מזבל החיות. החוקרים מצאו שפליטת האמוניה משתנה בהתאם לעונה ובדרך כלל היא גבוהה בעונה החמה. בנוסף לכך נמצאו הבדלים בין מינים. התברר שהפליטה לכל ק"ג משקל של העופות גדולה באופן משמעותי מאד בהשוואה למיני יונקים. לעומת זאת הבקר הפריש את הכמות הקטנה ביותר. לחסרון בריחו החזק של זבל עופות יש גם יתרון בכך שהוא חנקני יותר (מכיל גם את השתנן של העופות) ולכן גם אפקטיבי יותר בזיבול. גז נפוץ נוסף המופרש מזבל חיות המשק הוא מימן גפריתי. ריחו של גז זה מזכיר את ריחם של ביצים נרקבות ולכן הוא נחשב לגורם העיקרי לריחם הרע של אתרים בהם מגדלים חיות משק. אמנם הברייתא מתייחסת לריח צואה אך ניתן להניח שהיא לא חילקה בין גללים טריים ובין "זבל" (גללים העוברים תהליכי פירוק).
א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
|
