|
טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בין אצל לאצל טעינו ארבע מאה גמלי דדרשא – גמל
"אמר רמי בר רב יודא אמר רב: מיום שנגנז ספר יוחסין תשש כחן של חכמים, וכהה מאור עיניהם. אמר מר זוטרא: בין אצל לאצל טעינו ארבע מאה גמלי דדרשא" (פסחים, סב ע"ב).פירוש: כיון שהוזכר ספר יוחסין מזכירים מה שאמר בענין זה רמי בר רב יודא אמר רב: מיום שנגנז ספר יוחסין ואינו מצוי עוד בידי חכמים תשש כחם של חכמים וכהה מאור עיניהם, שהרבה טעמי תורה והרבה רשימות של ייחוס שהיו מצויים בו אבדו על ידי כך. אמר מר זוטרא: ספר יוחסין היה כה גדול בכמות עד שבהפלגה אמרו כי בין המלה "אצל" המוזכרת בכתוב "ולאצל ששה בנים ואלה שמותם עזריקם בוכרו וישמעאל ושעריה ועובדיה וחנן כל אלה בני אצל" (דברי הימים א' ח, ל"ח) ובין המלה "אצל" המוזכר בפסוק האחר "ולאצל ששה בנים ואלה שמותם עזריקם בוכרו וישמעאל ושעריה ועובדיה וחנן אלה בני אצל" (דברי הימים א' פרק ט, מ"ד) טעינו ארבע מאה גמלי דדרשא [טענו ארבע מאות גמלים של דרשות] הכתובות על מקראות אלה, עד כדי כך מרובות היו הדרשות על ספר דברי הימים (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
לנושאים נוספים העוסקים בגמל - לחץ כאן.
מר זוטרא השתמש במשל "טעינו ארבע מאה גמלי" כדי לציין כמות גדולה במיוחד. מבין בהמות הבית הגמל מסוגל לשאת את המטען הכבד ביותר. רעיון דומה אם כי במין בהמה שונה אנו מוצאים בגמרא בבכורות (ה ע"ב): "אמר ר' חנינא: שאלתי את רבי אליעזר בבית מותבא רבא, מה נשתנו פטרי חמורים מפטרי סוסים וגמלים? א"ל: גזירת הכתוב היא, ועוד, שסייעו ישראל בשעת יציאתם ממצרים שאין לך כל אחד ואחד מישראל שלא היו עמו תשעים חמורים לובים טעונים מכספה וזהבה של מצרים". מהקשר דבריו ניתן להסיק שחמורים לובים הם חמורים חזקים במיוחד שהיו מסוגלים לשאת זהב וכסף רבים ממצרים (ראו עוד במאמר "שלא היו עמו תשעים חמורים לובים" (בכורות, ה ע"ב)).
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות |
.jpg)