טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו
דרך ארץ מתרנגול שמפייס ואחר כך בועל – תרנגול הבית
"אמר רבי יוחנן: אילמלא לא ניתנה תורה היינו למידין צניעות מחתול, וגזל מנמלה, ועריות מיונה. דרך ארץ מתרנגול שמפייס ואחר כך בועל. ומאי מפייס לה? אמר רב יהודה אמר רב, הכי קאמר לה: זביננא ליך זיגא דמטו ליך עד כרעיך. לבתר הכי אמר לה: לישמטתיה לכרבלתיה דההוא תרנגולא, אי אית ליה ולא זביננא ליך" (עירובין, ק ע"ב).
פירוש: וכעין זה אָמַר ר' יוֹחָנָן: אִילְמָלֵא [גם אם] לֹא נִיתְּנָה תּוֹרָה, בכל זאת הָיִינוּ לְמֵידִין צְנִיעוּת מֵחָתוּל שמכסה את צואתו, וְגָזֵל מִנְּמָלָה שאינה לוקחת חיטה מנמלה אחרת, וְעֲרָיוֹת מִיּוֹנָה שבני הזוג נאמנים זה לזה. ומעירים: דֶרֶךְ אֶרֶץ מִתַּרְנְגוֹל שֶׁמְּפַיֵּיס וְאַחַר כָּךְ בּוֹעֵל, וּמַאי [ובמה] מְפַיֵּיס אותה את התרנגולת? אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב מתנועותיו לפני הבעילה נראה כאילו הָכִי קָאָמַר [כך אומר הוא] לָהּ לתרנגולת: זַבִּינְנָא לִיךְ זִיגָא דְּמָטוּ לִיךְ עַד כַּרְעִיךְ [אקנה לך מעיל שיגיע לך עד הרגלים], לְבָתַר הָכִי [לאחר הבעילה כך] אָמַר לָהּ: לִישַׁמַטְּתֵּיהּ לְכַרְבָּלְתֵּיהּ דְּהַהוּא תַּרְנְגוֹלָא אִי אִית לֵיהּ וְלֹא זַבִּינְנָא לִיךְ [תשמט כרבלתו של תרנגול זה אם יש לי כסף ולא אקנה לך] אלא שאין בידו כסף לשם כך (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
שם עברי: תרנגול הבית שם באנגלית: Chicken שם מדעי: Gallus gallus domesticus
שם נרדף במקורות: שכוי, גבר, זגתא
נושא מרכזי: מה הבסיס הריאלי לתיאור "פיוס" התרנגול?
תרנגול הבית - לרשימת נושאים נוספים וקישוריות הקישו כאן.
מדי פעם אנו פוגשים בדברי חז"ל תאורי האנשה של בעלי חיים ואפילו צמחים וחפצים דוממים. לדוגמה הפתגם המובא בגמרא בסנהדרין (קו ע"א) מייחס לגמל רצון להשיג קרניים (ראו במאמר "גמלא אזלא למיבעי קרני, אודני דהוו ליה גזיזן מיניה") מתבסס על כך שאכן אין לגמל קרניים בניגוד למעלי גרה גדולים אחרים. גם את התוצאה של רצון זה, על פי הפתגם, שהיא איבוד האוזניים ניתן לראות היטב באוזני הגמל הקטנות. בגמרא בברכות (סא ע"ב) אנו מוצאים שיחה בין הדגים לשועל "הפיקח שבחיות" ("למה הדבר דומה? לשועל שהיה מהלך על גב הנהר"). תוכן השיחה הדמיונית שמנהל התרנגול עם התרנגולת כדי לפייסה מבוסס על התנהגות אופיינית לתרנגולים בעת החיזור. המאירי פירש: "ודרך ארץ מתרנגול שמפייס ואח"כ בועל והוא שמהלך סביבותיה ופושט לה כנפיו דרך פיוס". אכן הם נעים במעגל סביב הנקבות תוך כדי שהם שומטים את כנפיהם הצידה ולכיוון הקרקע. ניתן להוסיף שהתנועה הזאת מתפרשת כהבטחה למעיל המגיע עד הרגלים. הכנף השמוטה דומה למעיל והיא מגיעה עד לרגלי התרנגול המחזר. ראו ריקוד חיזור לדוגמה כאן.
"תורת חיים" מתייחס לקשר בין התופעה הריאלית לבין הרעיון שהיא מביעה:
"זביננא לך זיגא דמטיה לך עד ארעא. לכאורה תימה וכי התרנגולת צריכה למלבוש? ועוד כיון דהתרנגול משקר לה פעם ושתים לא היה לה להתרצות לו עוד. ונראה דודאי אין התרנגול מפייס את התרנגולת ולא אמר לה מידי, אלא שהקב"ה נתן טבע לתרנגול שיפשוט כנפיו עד לארץ קודם תשמיש וינענע בראשו אחר התשמיש דרך פיוס כאלו הוא מפייס את התרנגולת כדי שילמדו ממנו בני אדם לפייס את נשותיהן בשעת תשמיש. וכן הפירדה שכורעת ומשתנת לאו משום צניעות היא עושה כך שהרי אין לה דעת אלא הוא יתברך נתן לה טבע זו דרך צניעות כדי שילמדו ממנה בני אדם לעשות כן, וזהו שאמר הכתוב מלפינו מבהמות הארץ וגו' שהוא יתברך מלמד אותנו מוסר מן הבהמות והעופות שלכך בראם בטבעם הללו כדי ללמד אותנו וכן הרחקת גזל דנמלה ועריות דיונה לאו משום איסור עושות כן אלא הקדוש ברוך הוא נתן להו טבע זו ללמד אותנו בהן. והא דקאמר ובמאי מפייס לה הכי קאמר: בשלמא גזל דנמלה ועריות דיונה וכן כולן אנחנו רואין בעינינו שהוא יתברך בראן בטבע זו אלא פיוס דתרנגול מנא ידעינן שמפייס לה? וקאמר רב יהודה אמר רב: הכי קאמר לה, זביננא לך זיגא וכו' כלומר דלהכי נתן הקדוש ברוך הוא טבע לתרנגול שיפשוט כנפיו עד לארץ קודם תשמיש לרמוז לנו כאלו אומר לה זביננא ליך זיגא שיגיע עד לארץ ולכך נתן לו גם כן הטבע לנענע בראשו אחר התשמיש רמז כאלו אומר לה לישתמיטתיה לכרבלתיה כו'".
א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.
