טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו
וגזל מנמלה, ועריות מיונה – יונת הבית
"אמר רבי יוחנן: אילמלא לא ניתנה תורה היינו למידין צניעות מחתול, וגזל מנמלה, ועריות מיונה. דרך ארץ מתרנגול שמפייס ואחר כך בועל. ומאי מפייס לה? אמר רב יהודה אמר רב, הכי קאמר לה: זביננא ליך זיגא דמטו ליך עד כרעיך. לבתר הכי אמר לה: לישמטתיה לכרבלתיה דההוא תרנגולא, אי אית ליה ולא זביננא ליך" (עירובין, ק ע"ב).
פירוש: וכעין זה אָמַר ר' יוֹחָנָן: אִילְמָלֵא [גם אם] לֹא נִיתְּנָה תּוֹרָה, בכל זאת הָיִינוּ לְמֵידִין צְנִיעוּת מֵחָתוּל שמכסה את צואתו, וְגָזֵל מִנְּמָלָה שאינה לוקחת חיטה מנמלה אחרת, וְעֲרָיוֹת מִיּוֹנָה שבני הזוג נאמנים זה לזה. ומעירים: דֶרֶךְ אֶרֶץ מִתַּרְנְגוֹל שֶׁמְּפַיֵּיס וְאַחַר כָּךְ בּוֹעֵל, וּמַאי [ובמה] מְפַיֵּיס אותה את התרנגולת? אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב מתנועותיו לפני הבעילה נראה כאילו הָכִי קָאָמַר [כך אומר הוא] לָהּ לתרנגולת: זַבִּינְנָא לִיךְ זִיגָא דְּמָטוּ לִיךְ עַד כַּרְעִיךְ [אקנה לך מעיל שיגיע לך עד הרגלים], לְבָתַר הָכִי [לאחר הבעילה כך] אָמַר לָהּ: לִישַׁמַטְּתֵּיהּ לְכַרְבָּלְתֵּיהּ דְּהַהוּא תַּרְנְגוֹלָא אִי אִית לֵיהּ וְלֹא זַבִּינְנָא לִיךְ [תשמט כרבלתו של תרנגול זה אם יש לי כסף ולא אקנה לך] אלא שאין בידו כסף לשם כך (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
שם עברי: יונת הבית שם באנגלית: Domestic Pigeon שם מדעי: Columba livia domestica
שמות נרדפים במקורות: תסיל
נושא מרכזי: היונה כסמל לנאמנות זוגית
לריכוז המאמרים שנכתבו על יונת הבית הקש/י כאן.
לפני שנפנה לתאר את התנהגות היונים שבגללה הן מהוות דוגמה לנאמנות זוגית (המנעות מ"עריות") נציג בניגוד להן את זו המקובלת ברוב העופות. רוב מיני הציפורים מונוגמיים אבל מחקרים שנעשו בעיקר בצפורי שיר מצאו שמאחורי החזות המשפחתית, מינים רבים לא מסתפקים בבן הזוג הקבוע. מחקרים אלו משתמשים בטכנולוגיה המוכרת מעבודת "מז"פ" (מחלקה לזיהוי פלילי) ומשווים בין המטען התורשתי של הגוזלים והוריהם. מחקרים מצאו, למשל, כי באחד מכל שלושה קינים של סנוניות היה לפחות גוזל אחד שאביו הביולוגי לא היה בעל הקן שטיפל בו. בסך הכול, לא פחות מ-28% מהגוזלים היו תוצרים של חוסר נאמנות לבן הזוג. מתוך עשרות מינים "מונוגמיים-חברתית" שנחקרו, פחות מרבע היו מונוגמיים גם מבחינה גנטית. תדירות ההזדווגיות עם פרט שאיננו בן הזוג הקבוע משתנה ממין למין, ולעיתים אפילו בין אוכלוסיות שונות של אותו מין. יש ציפורים שאצלן מקרים כאלה נדירים למדי, ויש מינים שאצלם מספר ה"ממזרים" גדול ממספר הצאצאים ה"חוקיים". אצל גיבתון הסוף (Emberiza schoeniclus) למשל, רק כ-45% מהגוזלים הם צאצאיו הביולוגיים של בעל הקן.
היונים מהווים בתרבויות רבות לא רק כמזון אלא כסמל לאהבה ומסירות זוגית. מקובל לייחס לזוג החי בהרמוניה חיים כ"זוג יונים". היונים מתקבצים בזוגות גם כאשר הם חיים בלהקות ואפילו בלהקות גדולות. בני הזוג חיים יחד ולפעמים אף עד המוות. קרוב לודאי שרבי יוחנן מתייחס למין היונה היציבה בארץ – יונת הסלע או ליוני הבית שבוייתו ממנה. יוני הסלע מונוגמיים ואינם מתרבים בדרך כלל עם פרטים אחרים מלבד בני זוגם. רק אם הם מופרדים מבני זוגם למשך זמן רב או שאחד מבני הזוג מת הם יוצרים קשר זוגי חדש. מחקר שבו הופרדו זוגות באופן מלאכותי וזווגו לבני זוג חדשים מצא שהנטייה לחזור לבן הזוג הקודם גדלה ככל שהקשר ביניהם היה ארוך יותר(1). ליונים אינסטינקט מפותח לקשר עם הקן או השובך (homing) וצורך עז להגן על הקן. תכונות אלו נוצלו כדי להשתמש בהם כשליחי דואר. ביטוי משמעותי לקשר הזוגי נצפה מתוך השוואת מסלולי הנדידה של בני זוג בדרכם לקן. התברר שאם בשלבי הקשר הראשונים קיים מסלול שונה לכל אחד מבני הזוג הרי שבמשך חייהם המשותפים ההבדלים בין המסלולים הולכים ומצטמצמים(2).
הקשר בין בני הזוג מתחיל בשלב החיזור כאשר היונה הזכר מחזר על ידי קידות, נהמות ניפוח הצוואר והתגנדרות במעגל סביב הנקבה. שני בני הזוג עשויים לנקות זה את נוצותיו של זה והזכר אוחז במקור הנקבה ומעביר לה מזון כמחווה חיזור. שני בני הזוג בונים יחד את הקן כאשר הזכר מביא את הזרדים והנקבה משלבת אותם בקן. הזכר דוגר על הביצים מלפני הצהריים עד אחר הצהריים המאוחרים והנקבה בשאר היממה. שני בני הזוג מאכילים את הגוזלים בימיהם הראשונים בחלב יונים המופק משכבת הציפוי של הזפק.
מחקרים מצביעים על כך שבערך 1% מהיונים מעורבים בהזדווגויות שאינן במסגרת הזוג הקבוע. שכיחות זו נמוכה בהרבה מזו הקיימת בעופות אחרים. מכאן שגם אם לעיתים פרטים מסויימים מפגינים חוסר נאמנות לבני זוגם הרי שרוב היונים יוצרים קשרים זוגיים הנמשכים כל חייהם ואינם מזדווגים באופן הנקרא בלשון המדרש "עריות".
 |
|
 |
|
תמונה 1. גיבתון סוף צילם: Charles J Sharp |
|
תמונה 2. יונת סלע (אפורה) ויונת בית (בצבע חום) |
(1) Wosegien, A., 1997, 'Experiments on Pair Bond Stability in Domestic Pigeons (Columba livia domestica)', Behaviour, 134 (3/4). pp. 275-297.
(2) Flack, A. et al., 2013, 'Pairs of pigeons act as behavioural units during route learning and co-navigational leadership conflicts', Journal of Experimental Biology 216 (Pt 8): pp.1434-1438.
מקורות עיקריים:
י. אשחר, 'כמו זוג יונים, לא בדיוק', מכון דוידסון.
Zareen, S. et al, 2016, 'A diminutive analysis of parental care of Columba livia reared at KDA Kohat'. Journal of Entomology and Zoology Studies 2016; 4(5): pp. 116-118.
א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.
