טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו
הנהו בני גננא דגזו להו אסא ביום טוב שני – הדס מצוי
"הנהו בני גננא דגזו להו אסא ביום טוב שני, לאורתא שרא להו רבינא לאורוחי ביה לאלתר. אמר ליה רבא בר תחליפא לרבינא: ליסר להו מר, מפני שאינן בני תורה! מתקיף לה רב שמעיה: טעמא דאינן בני תורה, הא בני תורה שרי? והא בעינן בכדי שיעשו. אזלו שיילוה לרבא, אמר להו: בעינן בכדי שיעשו" (עירובין, מ ע"א).
פירוש: הנהו בני גננא דגזו להו אסא [אותם בני החופות שקולעים בהן הדסים שחתכו להם הדס] ביום טוב שני, לאורתא שרא להו [לערב התיר להם] רבינא לאורוחי ביה לאלתר [להריח בו מיד], ולא הצריכם להמתין עד מוצאי החג. אמר ליה [לו] רבא בר תחליפא לרבינא: ליסר להו מר [שיאסור להם אדוני] מפני שאינן בני תורה, ויש להחמיר עליהם שלא יבואו לזלזל בקדושת יום טוב שני. מתקיף [מקשה] על כך רב שמעיה: טעמא [הטעם, דוקא] משום שאינן בני תורה, הא [הרי] אם היו בני תורה שרי [מותר היה]? והא בעינן [והרי צריכים אנו] בכלל להמתין בכדי שיעשו! אזלו שיילוה [הלכו ושאלוה לשאלה זו] לרבא, אמר להו [להם]: בעינן [צריכים אנו] להמתין בכדי שיעשו (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
שם עברי: הדס מצוי שם באנגלית: Common Myrtle שם מדעי: Myrtus communis
שם נרדף במקורות: עץ עבות, הדסה, אסא שמות בשפות אחרות: ערבית - ריחאן
נושא מרכזי: מעמד ההדסים בבניית חופות
לריכוז המאמרים שנכתבו על ההדס המצוי הקש/י כאן.
בפינות רבות בספרות חז"ל אנו לומדים על השימוש שנעשה בהדסים בעת שמחה ובעת עצב (ל"ע). בנושא זה ראו הרחבה במאמר "ועל ההדס שבכל מקום" (ברכות, מג ע"א). המיוחד בספור המובא בסוגייתנו הוא שבעת ובעונה אחת מוזכרים לכאורה שני שימושים שונים. ההדסים שימשו לבניית חופות ובלשון רש"י: "בני גננא - קושרי כילות לחתנים, ונותנים שם הדס" אך גם לריח. סביב הפסיקה של רבא שיש צורך להמתין "בכדי שיעשו" התפתח דיון ענף שממנו ניתן להסיק מה היתה המטרה העיקרית שעבורה נקצצו ההדסים.
חלק גדול מהראשונים התקשו מדוע רבא אסר להריח את ההדסים עד "בכדי שיעשו" הרי ניתן להריח אותם גם כאשר הם מחוברים וא"כ אין בגזיזתם מלאכה שבלעדיה לא היה הישראל יכול להריח. על פי שיטת ר"ת (החולק על הר"י, שבת, קכ"ב תוד"ה משקה) כל דבר שהישראל יכול לעשות בעצמו, אף על פי שהעכו"ם עשה על ידי איסור מלאכה, מהתורה מותר לישראל ליהנות ממנו. לשאלה זו ניתנו כמה תשובות שאחת מהן נוגעת לתפקיד שמילאו ההדסים בבניית החופה:
"והא דאמר רבא הדס במחובר מותר להריח בו איכא מאן דקשיא ליה עלה ההיא דגרסי' בעירובין הנהו בני גננא דגזו להו נכרים אסא ביומא טבא ואסיקנא התם בעינן בכדי שיעשו, אלמא אסור היה במחובר להריח בה. ונראה לי כי בני גננא דרכם היה לבנות אפריון מעצים של הדס להריח לחתן ולכלה ולבני החופה וכמו שנהגו גם היום במקצת מקומות. וזה שאסר להם רבא עד כדי שיעשו, מפני שלא היה אפשר להם בזה במחובר. ואף על גב דאמרינן עלה התם שרא להו רבינא לאורוחי לאלתר, בנין האפריון הוא המוכלל בלשון לאורוחי, ואין הריח בלבד אסור שאף במחובר היה מותר ויש במקצת נוסחאות חילוף בשמעתתא דרבא" (המאור הקטן, סוכה, יח ע"א).
לדעת "בעל המאור" האיסור הוא בבניית החופה ולא בעצם ההרחה. נושא הריח הוזכר רק כנימוק לכך שהשתמשו דווקא בהדסים. לצורך בניית חופות. ייתכן והרשב"א (עירובין, מ ע"א) ייחס לריחם הערב של ההדסים תפקיד שולי יותר בבניית החופות:
"גירסת הספרים: הנהו בני גננא דגזו להו עכו"ם אסא ביומא טבא שרא להו רבינא לאורוחי לאלתר. ואיכא למידק מאי טעמא שרי רבינא לאלתר? ומאי שנא מעכו"ם שהביא דורון לישראל בשיש במינו במחובר שצריך להמתין לערב בכדי שיעשו, וי"ל דקסבר רבינא לא הצריכו להמתין אלא למשתמש בו בעיקר תשמישו שנקצץ בשבילו כגון פירות לאכילה, ואסא דבי גננא למיבני גננא אבל לאורוחי דלאו להכי נקצץ אפילו לאלתר שרי וכו'".
לסיכום: לשיטת בעל המאור ההדסים נבחרו לבניית החופות בעיקר בגלל ריחם ואם כן זה עיקר השימוש בהם ואילו לרשב"א ההדסים לא נקצצו בגלל ריחם ולכן לדעת רבינא מותרים להרחבה מייד בצאת החג.
 |
|
 |
|
תמונה 1. הדס מצוי – גור עלים משולש |
|
תמונה 2. הדס מצוי - פריחה |
רשימת מקורות:
י.. פליקס, "עצי פרי למיניהם: צמחי התנ"ך וחז"ל", עמ' 195-202
אנציקלופדיה "החי והצומח בא"י" כרך 10 (עמ' 132-133).
לעיון נוסף:
הדס מצוי באתר "צמח השדה".
בפורטל "הדף היומי": מהו "ענף עץ עבת"? "ענף עץ עבת שענפיו חופין את עצו".
א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.
