טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו
האי טרפא דאסא אסור – הדס מצוי
"אמר טבות רישבא אמר שמואל: האי טרפא דאסא אסור. מאי טעמא? רב יימר מדפתי אמר: גזירה משום מרזב, רב אשי אמר: גזירה שמא יקטום. מאי בינייהו? איכא בינייהו: דקטים ומנחי" (שבת קמו ע"ב).
פירוש: ומביאים עוד מה שאמר טבות רישבא [הצייד] שכך אמר שמואל: האי טרפא דאסא [עלה זה של הדס] אסור לשים אותו כמרזב בנקב חבית. ושואלים: מאי טעמא [מה טעם הדבר]? רב יימר מדפתי אמר: גזירה היא שגזרו משום החשש שמא יבוא לעשות מרזב ממש לצורך זה. רב אשי אמר: גזירה היא שמא יקטום לצורך זה עלה מענף ההדס. ושואלים: מאי בינייהו [מה ההבדל המעשי ביניהם]? ומשיבים: איכא בינייהו [יש ביניהם] הבדל למעשה באופן דקטים ומנחי [שקטומים העלים מכבר ומונחים], ואינו צריך לקטום עלים נוספים לצורך זה, שבמקרה כזה מתיר רב אשי, ולדעת רב יימר אף בכגון זה אסור (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
שם עברי: הדס מצוי שם באנגלית: Common Myrtle שם מדעי: Myrtus communis
שם נרדף במקורות: עץ עבות, הדסה, אסא שמות בשפות אחרות: ערבית - ריחאן
נושא מרכזי: עלי ההדס כמרזב?
לריכוז המאמרים שנכתבו על ההדס המצוי הקש/י כאן.
בסוגייתנו מתואר שימוש יוצא דופן בהדס: "אמר טבות רישבא אמר שמואל: האי טרפא דאסא אסור. מאי טעמא? רב יימר מדפתי אמר: גזירה משום מרזב, רב אשי אמר: גזירה שמא יקטום". מפרש רש"י: "טרפא דאסא - לתת עלה של הדס בנקב החבית, שהעלה עשוי כמרזב, והיין זב דרך שם. גזירה משום מרזב - שמא יכין מרזב". בחינה של עלי ההדסים המוכרים לנו מעוררת תהייה שהרי הם צרים ולא ברור כיצד ניתן ליצור על ידי קיפולם מרזב. עיון במה שכתב פליניוס בספרו "תולדות הטבע" עשוי לספק הסבר סביר.
"קטו מזכיר שלושה מינים של הדס – השחור, הלבן ו'הדס האיחוד' ... כיום קיים מיון אחר, לפיו מבחינים בין ההדס התרבותי לבין הדס הבר, ובכל אחד מאלה יש זן רחב עלים ... הזן של המין התרבותי, שיצרו גנני נוף, הוא הדס טרנטו (taranto) שהוא בעל עלים צרים מאד, הזן הרומאי שעליו רחבים, והזן הששה-דורי שעליו צפופים מאד והם גדלים ששה-ששה בשורה וכו'".
נוכל להניח ששמואל התייחס לזן רחב העלים שניתן לקפל בצורת מרזב. השימוש למטרה זו דווקא בהדס עשוי לנבוע מכך שעליו גלדניים (קשים) מעט ומעניקים למרזב את הנוקשות הדרושה לצורך הזרמת היין. בהמשך דבריו מציין פליניוס את השימוש בעץ ההדס להתקנת מקלות הליכה וטבעות בעלות תכונות מרפא.
 |
|
 |
|
תמונה 1. הדס מצוי – גור עלים משולש |
|
תמונה 2. הדס מצוי - פריחה |
רשימת מקורות:
י. פליקס, "עצי פרי למיניהם: צמחי התנ"ך וחז"ל", עמ' 195-202
אנציקלופדיה "החי והצומח בא"י" כרך 10 (עמ' 132-133).
לעיון נוסף:
הדס מצוי באתר "צמח השדה".
בפורטל "הדף היומי":
מהו "ענף עץ עבת"? "ענף עץ עבת שענפיו חופין את עצו".
א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.
