טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו 

מקום פירי דקל לאחד ושייר פירותיו לפניו – תמר מצוי 

"איבעיא להו: דקל לאחד ופירותיו לאחר, מהו? מי שייר מקום פירי, או לא שייר? אם תמצי לומר: לאחר לא הוי שיור, לעצמו חוץ מפירותיו, מהו? אמר רבא אמר רב נחמן, אם תמצי לומר: דקל לאחד ופירותיו לאחר לא הוי שיור, מקום פירי דקל לאחד ושייר פירותיו לפניו שייר מקום פירי, מאי טעמא? כל לגבי נפשיה בעין יפה משייר" (בבא בתרא, קמח ע"א). 

פירוש: בהמשך לבירור בענין מי שנתן לחבירו אכילת פירות דקל בלבד, שאין חבירו קונה, אלא אם הקנה לו בגוף הדקל, איבעיא להו [נשאלה להם ללומדים]: נתן אדם דקל לאחד ופירותיו לאחר, מהו הדין? מי [האם] שייר במתנה מעין זו את מקום פירי [הפירות], ונתן לשני דבר הנמצא בעולם, וממילא קונה גם את הפירות שיגדלו שם, או לא שייר ולא הקנה לו דבר. ובהמשך לבעיה זו, אם תמצי [תמצא] לומר: שכל שנותן פירות לאחר לא הוי [אין זה] שיור של מקום הפירות עד שיאמר בפירוש, יש לשאול: אם שייר את הפירות לעצמו, שאמר "הדקל נתון לך חוץ מפירותיו", מהו? בתשובה לכך אמר רבא אמר רב נחמן: גם אם תמצי [תמצא] לומר ותחליט שדקל לאחד ופירותיו לאחר לא הוי [אינו] מתכוון לעשות שיור את מקום פירי [הפירות], הרי אם נתן דקל לאחד ושייר פירותיו לפניו (לעצמו) שייר מקום פירי [הפירות], מאי טעמא [מה טעם] ההבדל בין אם משייר פירות לאחר או לעצמו? כל דבר שהוא שייך לגבי נפשיה [לעצמו] בעין יפה משייר, ובוודאי הניח לעצמו לא רק את הפירות, אלא גם את מקום הפירות (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
 

שם עברי: תמר מצוי         שם באנגלית: Date Palm          שם מדעי: Phoenix dactylifera


נושא מרכזי: מהו מקום פירות הדקל?

לריכוז המאמרים שנכתבו על התמר המצוי הקש/י כאן.

לדברי רב נחמן אדם הנותן לחבירו דקל ושייר לעצמו פירות הרי כוונתו איננה רק לפירות אלא גם למקום הפירות שבניגוד להם הוא דבר שכבר בא לעולם. השאלה שיש לברר בהקשר זה היא מהו "מקום הפירות" בדקל כלומר מהו החלק בעץ שממנו מתפתחים הפירות? לשאלה זו נדרש הרשב"ם שכתב: "... כשנתנו הדקל לראשון בלא פירות שייר לעצמו מקום הפירות ענפי האילן שבו גדילין הפירות וכו'". בלשון זו אנו מוצאים גם בשו"ע (חו"מ, מקח וממכר, סי' רט י'): "אמר לאחד: קנה דקל חוץ מפירותיו, שייר לעצמו גם מקום הפירות שהם הענפים, ואין ללוקח אלא הגזע, לכשייבש". הסבר זה מעורר קושי משום שלדקל, כצמח חד-פסיגי אין ענפים צדדיים קבועים שבהם מתפתחים הפירות (ראו במאמר "מה תמר זה אין לו אלא לב אחד"). מכבדות התמרים מתפתחים כל שנה מהקור (לב הדקל) הנמצא בראש הדקל (תמונה 1). גם ההצעה לראות ב"גבעולי" ("קשין" ו – "שרביטין") המכבדות ענפים שעליהם גדלים הפירות איננה אפשרית לאור כך שהם נקצצים יחד עם הפירות (תמונה 2), ולאחר הגדיד הם "דבר שלא בא לעולם" (על מבנה מכבדות התמר ראו במאמר "מכבדות ובהן תמרים"). עלינו להניח שמקום הפירות הוא ראש הדקל במקום שבו נמצא קור העץ. ייתכן ולכך כוונת ר' יצחק קרקושא (בשיטת הקדמונים): "דקל לאחד ושייר פירותיו לפניו שייר מקום פירי, מאי טעמא כל לגבי נפשיה כי משייר בעין יפה משייר, ושייר לעצמו מקום צימוח הפירות, ולגבי נפשיה הוי דבר שיש בו ממש". נכתב "מקום צימוח הפירות" באופן כללי ולא "ענפים" באופן ספציפי אולי כדי להימנע מהקושי שהעלינו. 
  

תמונה 1. מכבדות ועלים בראש דקל		תמונה 2. מכבדת תמר          צילם: Madhif

תודה לרב יצחק חריף על הפניית תשומת לבי לנושא.

 

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.