טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו
יכול אף דבש הגזין והצירעין – צרעה מזרחית
"ר' יעקב אומר: אך את זה תאכלו מכל שרץ העוף, זה אתה אוכל ואי אתה אוכל שרץ עוף טמא ... אבל אתה אוכל מה שעוף טמא משריץ, ואיזה זה? זה דבש דבורים. יכול אף דבש הגזין והצירעין? אמרת לא. ומה ראית לרבות דבורים ולהוציא הגזין והצירעין? מרבה אני דבש דבורים שאין לו שם לווי, ומוציא אני דבש הגזין והצירעין שיש לו שם לווי" (בכורות, ז ע"ב).
פירוש: ר' יעקב אומר: נאמר לגבי שרץ העוף הטהור "אך את זה תאכלו מכל שרץ העוף" (ויקרא יא, כא( והלשון "זה" באה להדגיש: זה אתה אוכל, ואי (ואין) אתה אוכל שרץ עוף טמא ... אלא כך יש לדייק: שרץ עוף טמא אי אתה אוכל, אבל אתה אוכל מה שעוף טמא משריץ, כלומר, מוציא מתוכו, ואיזה זה? זה דבש דבורים. יכול אף דבש של שרצי עוף אחרים, כגון הגזין והצירעין, יהיה מותר? אמרת (אומר אתה): לא. ושואלים: ומה ראית לרבות דבש דבורים, ולהתירו באכילה, ולהוציא דבש הגזין והצירעין לאיסור? ומשיבים: מרבה אני דבש דבורים להיתר, מפני שאין לו שם לווי, שסתם דבש הוא דבש דבורים, ומוציא אני דבש הגזין והצירעין שיש לו שם לווי (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
שם עברי: צרעה מזרחית שם באנגלית: Oriental Hornet שם מדעי: Vespa orientalis
שם נרדף במקורות: זיבורא (הנקבה זיבורתא) שמות בשפות אחרות: ערבית - דבור
נושא מרכזי: הצרעות כמקור לדבש
לזיהוי הצרעה ותאור הסכנות הנובעות ממנה קראו במאמר "ונפקא ערעיתא מן כותלא" (שבת, פ ע"ב). לקריאה לחץ כאן.
הצרעה במקרא מזוהה באופן כמעט אחיד על ידי התרגומים וחלק מהמפרשים כחרק הנקרא גם בלשוננו צרעה. תאור תפקיד הצרעה כשליחת הקב"ה בכיבוש הארץ על ידי בני ישראל מתאים היטב להתנהגותה. "ושלחתי את הצרעה לפניך וגרשה את החוי את הכנעני ואת החתי מלפניך" (שמות, כ"ג כ"ח). "וגם את הצרעה ישלח ה' אלוקיך בם עד אבד הנשארים והנסתרים מפניך" (דברים, ז' כ'). מפרש רש"י: "הצרעה - מין שרץ העוף שהיתה זורקת בהם מרה ומסרסתן ומסמאה את עיניהם בכל מקום שהיו נסתרים שם". בפסוק נוסף: "ואשלח לפניכם את הצרעה ותגרש אותם מפניכם שני מלכי האמרי לא בחרבך ולא בקשתך" (יהושע, כ"ד י"ב). מקור פירוש רש"י הוא בדברי הברייתא בסוטה (לו ע"א): "תנא: צרעה לא עברה עמהם. ולא? והא כתיב ושלחתי את הצרעה לפניך. אמר ר' שמעון בן לקיש: על שפת ירדן עמדה וזרקה בהן מרה, וסימתה עיניהן מלמעלה וסירסתן מלמטה, שנאמר: ואנכי השמדתי את האמורי מפניהם אשר כגובה ארזים גבהו וחסון הוא כאלונים, ואשמיד פריו ממעל ושרשיו מתחת וגו'. רב פפא אמר: שתי צרעות הואי, חדא דמשה וחדא דיהושע, דמשה לא עבר דיהושע עבר". דברי הברייתא תומכים בפירוש שצרעה היא שמו של בעל חיים בניגוד לפירושים אחרים כדוגמת האבן עזרא (דברים, ז' כ') המפרש שצרעה היא שמה של מחלה.
אם במקרא איזכור הצרעה הוא כחרק מסוכן הרי שבספרות חז"ל הצרעה מוזכרת גם כמקור לדבש. במדרש רבה (במדבר פרשה כ' פסקה י') אנו מוצאים: "ויאמר אלהים אל בלעם לא תלך עמהם ... אמר לו אם כן אברכם, אמר לו: אין צריכין לברכתך כי ברוך הוא. אומרים לה לצרעה לא מן דובשיך ולא מן עוקציך וכו'". משתמע מכאן שמדובר בבעל חיים המסוגל לייצר דבש וגם לעקוץ. אמנם הצרעה איננה מקור הדבש העיקרי לאדם אך ייתכן והמדרש בחר דווקא בה כמשל בגלל הסיפא "ולא מן עוקצך" משום שעקיצתה מכאיבה ומסוכנת יותר מעקיצת הדבורה.
מקורות נוספים לכך שניתן להפיק דבש מצרעות הם המשנה והגמרא: "שבעה משקין הן: הטל והמים היין והשמן והדם והחלב ודבש דבורים. דבש צרעים טהור ומותר באכילה" (מכשירין, ו' ד'). רש"י מפרש שהצרעים הם מין ארבה אך פירוש זה קשה שהרי אין לו דבש. אנו מוצאים את דבש הצרעות גם בגמרא בבכורות (ז ע"ב): "ר' יעקב אומר: אך את זה תאכלו מכל שרץ העוף, זה אתה אוכל ואי אתה אוכל שרץ עוף טמא ... אבל אתה אוכל מה שעוף טמא משריץ, ואיזה זה? זה דבש דבורים. יכול אף דבש הגזין והצירעין? אמרת לא. ומה ראית לרבות דבורים ולהוציא הגזין והצירעין? מרבה אני דבש דבורים שאין לו שם לווי, ומוציא אני דבש הגזין והצירעין שיש לו שם לווי". בירושלמי (פאה פרק ז דף כ טור ב /ה"ג) מסופר על מכירת דבש צרעות: "רבי חנניה הוה מזבן דבש דדבוריין והוה ליה דבש דצליין. בתר יומין עברון תמן אמר לון בגין לא מטעיא לכון הוון ידעין ההוא דובשא דיהבית לכון דצליין יינון. אמרו ליה: מיניה אנן בעי דו טב לעיבידתין ואפריש טימיתיה ובנא ביה בי מדרשא דציפורין" (1).
מתוך הגמרא בבכורות משתמע באופן חד משמעי שהגזין והצרעין הם בעלי חיים המייצרים דבש. מסקנה זו חוסמת את האפשרות לפרש שדבש הצרעין הוא, למשל, דבש פירות ועלינו לנסות ולמצוא בעלי חיים נוספים לדבורה המייצרים דבש. סקירת מחלקת החרקים מלמדת שמעטים הם המינים המייצרים דבש ולכאורה לא קיים באזורנו מין בעל שני המאפיינים המתארים את הצרעות, כלומר, יכולת עקיצה מסוכנת וייצור דבש. ייתכן אולי לפרש שדבש הצרעות עשוי להיות דבש שהן חומסות מכוורות דבורים, לאחר שהן הורגות את הפועלות, או דבש שהן מקבלות מהזחלים בתמורה לבשר שהן מביאות להם. לאמיתו של דבר הסבר זה לא מספיק משום שהצרעות אינן אוגרות את דבש זה אלא ניזונות ממנו ובוודאי שאין הוא מצטבר בכמויות גדולות כמתואר בירושלמי (2).
ייתכן והצרעה מייצרת הדבש היא מין שנכחד מאזורנו אך היה קיים בתקופתם של חז"ל. גם בימינו קיים מין צרעה המייצר דבש בכמויות גדולות המנוצלות על ידי האדם. אחד המינים הבולטים הוא צרעת הדבש המקסיקנית (Brachygastra mellifica). מין זה חי בתחום שבין דרום טקסס ודרום מזרח אריזונה, מקסיקו ומרכז אמריקה. צרעה זו בונה קינים מנייר (חלקי צמח לעוסים) הממוקמים בין ענפי עצים ושיחים. הדבש נאגר ברבים מבין התאים הריקים בהיקף הקן והוא משמש להזנת הזחלים. הדבש מיוצר על ידי הצרעות באופן דומה לדבש הדבורים ומנוצל על ידי האדם אם כי לעיתים הוא עלול להיות רעיל בגלל הכנתו מצוף של צמחים רעילים. אפשרות נוספת שניתן להעלות על הדעת היא שהדבורים הן המין המבויית המשמש את האדם להפקת דבש כבר אלפי שנים ואילו הצרעה היא מין של דבורת בר אלימה. באיזורים שונים של אסיה נפוצים מינים נוספים של דבורים שלא עברו ביות אך מייצרים דבש וייתכן שתחום התפוצה של אחד המינים כלל גם את אזורנו.
צרעה מזרחית צילם: Untilone
(1) רבי חנניה היה מוכר דבש של דבורים, והיה לו גם דבש של צרעות. פעם אחת באו אליו קונים ומכר להם מבלי ידיעתו מדבש הצרעות. לאחר ימים, עברו שם הקונים ונכנסו אצלו. אמר להם כדי שלא להטעות אתכם עלי להודיעכם שאותו דבש שנתתי לכם היה של צרעות. אמרו לו התברר לנו שאותו דבש הוא טוב לצרכינו, ואותו אנו מבקשים גם כעת. נטל רבי חנניה את הרווחים שהפיק מדבש הצרעות; ובנה מהם את בית המדרש של צפורי. מתוך מאמרו של הרב מרדכי הוכמן, "מדבש צרעות" על פי פירוש "פני משה".
(2) מסיבה זו ראה הרב מרדכי הוכמן (שם) את הסיפור בירושלמי כמשל ולא כעובדה ממשית.
מקורות עיקריים:
מ. דור, החי בימי המקרא המשנה והתלמוד (עמ' 195-196).
אנציקלופדיה "החי והצומח בא"י" כרך 3 (עמ' 341).
Neuman, M. G., Ishay, J. S., Eshchar, J. 1983. Hornet (Vespa orientalis) Venom Sac Extract Causes Hepatic Injurt in Cats. Comp. Biochem. Physiol. 74c (2): 469-472.
Schmidt, J.O., Yamane, S., Matsuura, M., Starr, C.K. 1986. Hornet venoms: lethalities and lethal capacities. Toxicon 24 (9): 950–4
לעיון נוסף:
מצגת על הצרעה המזרחית שהוכנה על ידי חנוך פלסר משדה אליהו. לצפייה במצגת לחץ כאן.
א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.
