טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו  

במתא חזי תרנגולא, בדברא עורבי – עורב

"אמר ליה רבא לשמעיה: אתון דלא קים לכו בשיעורא דרבנן, אדשימשא אריש דיקלי אתלו שרגא. ביום המעונן מאי? במתא חזי תרנגולא, בדברא עורבי, אי נמי אדאני" (שבת, לה ע"ב).

פירוש: אמר ליה [לו] רבא לשמעיה [לשמשו]: אתון דלא קים לכו בשיעורא דרבנן, אדשמשא אריש דיקלי אתלו שרגא [אתם שאינכם בקיאים בשעורי חכמים, בעוד השמש בראשי הדקלים, הדליקו נרות שבת]. ושאלו השמש: ביום המעונן מאי [מה נעשה]? שהרי אין מבחינים אז בחמה בראש אילנות? אמר לו רבא: במתא חזי תרנגולא [בעיר ראה את התרנגולים] שלקראת הערב מתיישבים הם על קורותיהם. ואילו בדברא [בשדה] הסתכל על עורבי [העורבים]. שאף הם חוזרים לקניהם לקראת הערב אי נמי אדאני [או גם כן הבט על צמחי האדני] הפונים לצד מערב בלילה, ומשמתחילים לפנות לכיוון מערב הרי שהערב מתקרב (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ). 

שם עברי: עורב   שם באנגלית: Crow, raven   שם מדעי: Curvus

שמות נרדפים במקורות: עורבא, עורבתא (נקבה), פושקנצא (נקבה), קורקור


נושא מרכזי: כיצד מסמנים העורבים את זמן הדלקת נרות שבת?

לריכוז נושאים על העורב וקישוריות הקש/י כאן. 

דבר ידוע הוא שלקראת ערב התרנגולים פורשים לשינת לילה על ידי עלייה לאתרים הגבוהים ביותר אליהם הם יכולים להגיע בלול או בחצר. הם עשויים לבחור במוט בולט, מדף או ענף עץ. מאידך גיסא לא ברור מה ניתן לראות בהתנהגות העורבים המסמן את שקיעת החמה. רש"י פירש: "חזו תרנגולין - היושבים על הקורות מבעוד יום, וכן העורבים בשדה". דבריו אינם ברורים לגמרי שהרי עורבים עשויים לשבת על ענפי העצים במהלך כל שעות היום לצורך חיפוש מזון (ראו במאמר "אפיקו לי קורקור מהכא"). לכאורה ניתן היה להסביר כפי שפירש רבינו חננאל: "ביום המעונן במתא חזי תרנגולא אימתי עיילי בקינייהו, בדברא חזי עורבי אימתי עיילו בקינייהו". בעקבותיו אנו מוצאים ב"תלמוד המבואר" (לעיל) שהסימן הוא חזרת העורבים לקיניהם המתרחשת לקראת ערב. לענ"ד, סימן כזה כלל לא קיים משום שבאופן כללי אין לעופות בית קבוע בדמות "קן". דוגמה ליוצאים מהכלל הן סנוניות הרפתות הלנות בקן אך גם הן נוהגות כך רק בעונת הקינון. בדרך כלל הקן משמש אך ורק לצורך הטלת ביצים, דגירה והאכלה של הגוזלים אך לא ללינה. העורב חוזר לקן לצורך האכלה פעמים רבות במהלך היום כך שתעופה לקן אינה יכולה להעיד על סוף היום מה גם שהיא מוגבלת לעונת הקינון המתרחשת באביב.

מסתבר שכוונת רבא היא להתנהגות אופיינית של מיני עופות רבים וביניהם העורב להתקבץ לקראת ערב ללינה באתרים קבועים פחות או יותר (Communal Roosts). בדרך כלל הלינה היא על עצים גדולים ראו למשל בתמונה 2 את אתר הלינה של להקת אנפיות בקר במרוקו. מינים ידועים הנוהגים כך הם זרזירים, שחפים, נחליאלים, קורמורנים דיות ועוד. לתושבי ירושלים הוותיקים מוכרים היטב העצים שמול בית החולים "ביקור חולים" ששימשו בעבר מקום לינה לזרזירים החורפים בארץ. תושבי ירושלים נמנעו מלחנות לאורך הרחוב אך אזרחים שהגיעו מחוץ לעיר שמחו למצוא מקום חנייה פנוי במרכז העיר. רק כשחזרו לרכבם וראו את ה"תוצרת" על גג הרכב הבינו מהיכן צץ מקום החנייה הפלאי.

תצפית באתר מסוג זה על עיתוי הגעת הציפורים ללינה מאפשרת לקבוע שאכן הגיעה העת להדליק נר שבת. רבים מכירים את המעוף המרהיב של להקות זרזירים, המונות מאות ואף אלפי פרטים, לקראת הנחיתה ללינה (ראו למשל כאן). התנהגות זו מושכת תשומת לב רבה של חוקרי התנהגות משום שהיא נראית לכאורה תמוהה. תעופה אל מקום הלינה וממנו דורשת אנרגיה ומנתקת את הפרט מהטריטוריה שבה הוא שהה במהלך היום. בנוסף לכך במהלך התעופה הוא חשוף יותר לטריפה. לינה משותפת מושכת את תשומת הלב של הטורפים משום שמספר גדול של פרטים בולט יותר הן ראייתית והן בגלל הרעש שהם מעוררים. התקבצות של פרטים רבים גורמת לתחרות גדולה יותר על מזון. חסרון נוסף נגרם מכך שעופות הלנים בצפיפות על ענפי עץ מלשלשים על העומדים מתחתם. הלשלשת פוגעת ביכולת הבידוד של הנוצות ודחיית טיפות גשם. קיומה של התופעה למרות החסרונות הרבים מעיד על יתרונות המפצים עליהם. במהלך השנים הוצעו מספר תיאוריות המסבירות את הלינה המקובצת. אחת התיאוריות המפורסמות היא שאתר הלינה המשותפת משמש כתחנה שבה הפרטים "מעבירים" זה לה מידע לגבי מקומות עשירים במזון (Information Center). על יתרונות נוספים קראו ב"הרחבה".  
 

תמונה 1. עורב שחור          צילם: Diliff		תמונה 2. אנפיות בקר          צילם: Lucyin

הרחבה

תיאוריות רבות הוצעו על מנת להסביר את התנהגות הלינה המשותפת בעופות ומינים בקבוצות נוספות. אחת ההצעות היא שבעת לינה משותפת ציפורים עשויות להפחית את השפעת הרוח ומזג אוויר קר על ידי הצטופפות. בכך הן מפחיתות את הדרישות האנרגטיות של וויסות החום. טמפרטורות גוף נמוכות פוגעות ביכולת הציפור להגיב לסכנת טריפה ולכן שמירה על חום גוף מתאים משפרת את סיכויי ההישרדות. טענה זו נתמכת בעובדה שעופות יוצרים אתרי לינה גדולים יותר בחורף. יתר על כן, כאשר פרטים רבים לנים יחד הדבר גורם להקטנת סכנת הטריפה בכך שההסתברות לזהות טורף מתקרב, גדולה יותר כאשר עיניים רבות יותר צופות לסביבה. תרומה נוספת של התקבצות פרטים רבים היא הפחתת ההסתברות להיטרף בגלל "מיהול" הסכנה. ככל שמספר הפרטים בלהקה גדול יותר הסכנה של כל פרט להיטרף קטנה באותו יחס. התברר שפרטים מבוגרים ומנוסים מתמקמים במרכז הקבוצה ואילו הפרטים הצעירים נדחקים לשולי מקום הלינה. כך מפחיתים הפרטים המוצלחים יותר את הסכנה שלהם להיטרף. לינה משותפת גם מגדילה את הסיכוי של פרטים חסרי טריטוריה למצוא בני זוג. יתרון נוסף הוא על פי תיאורית recruitment center hypothesis) RCH) הטוענת שאוספי מזון מצליחים "מעבירים" מידע על אתרים עשירים במזון לפרטים שלא הצליחו לאסוף מזון במהלך היום החולף. בנוסף לכך כאשר מספר הפרטים באתר הלינה גדול, טווח חיפוש המזון גדל, דבר המגדיל את ההסתברות למצוא מקומות עשירים במזון. לדבר זה חשיבות רבה במיוחד בעופות דוגמת העורבים הניזונים ממזון מזדמן ונדיר יחסית כמו פגרים(1). 

מחקרים רבים נערכים גם היום במאמץ להוכיח את התיאוריה ובמיוחד לגלות כיצד המידע מועבר בין הפרטים. אחת הסברות היא שפרטים מצליחים חוזרים לאתר הלינה כשהזפק שלהם נפוח ממזון דבר הנצפה על ידי הפרטים הלנים בסמיכות. למחרת בבקר ביציאה לשיחור מזון פרטים רעבים עוקבים אחר הפרטים השבעים ומצליחים להגיע לאתרים העשירים במזון. 

 

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.

 

כתב: ד"ר משה רענן.    © כל הזכויות שמורות

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.