סקר
כמה זמן אתה כבר גולש בפורטל הדף היומי






 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו 

 

נהרדעי אמרי: אפילו שובכא דיוני – יונת הבית 

 

"מיתיבי: ייחד לו אביו בית וכלי בית, כלי בית קנה בית לא קנה. אמר רבי ירמיה: כגון שהיה אוצרו של אביו מונח שם. נהרדעי אמרי: אפילו שובכא דיוני. רב יהודה ורב פפי אמרי: אפילו עציצא דהרסנא. מר זוטרא אנסביה לבריה ותלא ליה סנדלא, רב אשי נסביה לבריה ותלא ליה אשישא דמשחא" (בבא בתרא, קמד ע"א).

פירוש: מֵיתִיבֵי [מקשים על כך] ממה ששנינו: יִיחֵד לוֹ אָבִיו בַּיִת וּכְלֵי בַיִת לנישואיו כְּלֵי בַיִת קָנָה, בַּיִת לֹא קָנָה! אָמַר ר' יִרְמְיָה: כְּגוֹן שֶׁהָיָה אוֹצָרוֹ (מחסנו) שֶׁל אָבִיו מוּנָּח שָׁם, שכיון שברור שלא הקנה לו את האוצר אף לא הקנה לו את הבית. נְהַרְדְּעֵי אָמְרִי [חכמי נהרדעא אומרים]: אֲפִילּוּ היה שם שׁוֹבָכָא דְּיוֹנֵי [שובך יונים] של האב, לא הקנה לו את הבית. רַב יְהוּדָה וְרַב פַּפִּי אָמְרִי [אומרים]: אֲפִילּוּ היה שם עֲצִיצָא [עציץ, כלי] של האב המכיל הַרְסְנָא [דגים מטוגנים] הרי זה מראה שהאב שומר את רכושו לעצמו. ומסופר: מָר זוּטְרָא אַנְסְבֵיהּ לִבְרֵיהּ, וּתְלָא לֵיהּ סַנְדְּלָא [השיא את בנו בבית, ותלה בו סנדל] להודיע שהוא שומר לעצמו את זכות הקנין בבית. רַב אַשִׁי נַסְבֵיהּ לִבְרֵיהּ, וּתְלָא לֵיהּ אַשִׁישָׁא דְּמִשְׁחָא [השיא את בנו, ותלה לו כלי של שמן לצורך זה] (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).


שם עברי: יונת הבית    שם באנגלית: Domestic pigeon

שם מדעי: Columba livia domestica    שמות נרדפים במקורות: תסיל


נושא מרכזי: מה החידוש המיוחד בשובך היונים בסוגייתנו?

 

לריכוז המאמרים שנכתבו על יונת הבית הקש/י כאן.


יוני הבית יוצאות דופן מבין שאר חיות הבית בכך שאין הן נחשבות כרכושו המלא (מדאורייתא) של בעליהן משום שלא נעשה בהן קנין גמור והן חופשיות לנוע כרצונן. "תנו רבנן: יוני שובך ויוני עלייה חייבות בשלוח, ואסורות משום גזל מפני דרכי שלום" (חולין, קמא ע"ב). להלכה זו יש השלכות לגבי פסול לעדות של מפריחי יונים: "מאי מפריחי יונים? הכא תרגומה אי תקדמיה יונך ליון, רבי חמא בר אושעיא אמר: ארא. מאן דאמר אי תקדמיה יונך ליון מאי טעמא לא אמר ארא? אמר לך ארא מפני דרכי שלום בעלמא" (סנהדרין, כה ע"א). ארא הוא שיטה שבה הגזלן מושך אל שובכו יונים משובך זר בעזרת יונה מאולפת. רש"י: "ארא - אשתליו"ן, מלומד להביא יונים ממקומן לבית בעלים על כרחן, ויש בהן גזל". גזל זה הוא רק מדרבנן משום דרכי שלום. מפרש רש"י: "מפני דרכי שלום בעלמא - דתניא (חולין, קלט, ע"ב) יוני שובך ויוני עלייה יש בהן גזל מפני דרכי שלום, ולא גזל גמור, דלא זכה בהן בעל השובך, דממילא קאתו ורבו להתם, ובגמרא דהשואל (קב, א) גרס לה". דינן של יונים המגודלות בכלובים סגורים שונה הן לעניין גזל והן לעניין מצוות שילוח הקן: "מכאן אמרו: יוני שובך ויוני עלייה שקננו בטפיחין ובבירות ואווזין ותרנגולין שקננו בפרדס חייב בשילוח, אבל קננו בתוך הבית, וכן יוני הרדסיאות פטור" (חולין, קלט ע"ב).

יוני השובך והעלייה בדומה לדבורים כמעט אינן זקוקות למים ואוכל מידי בעליהן ואת עיקר מזונן הן אוספות בכוחות עצמן. (ראה בהרחבה "מלא שגר היונה"). זה אחד הטעמים שבגללם אסור לספק להן מים בשבת: "משנה: אין אובסין את הגמל ולא דורסין ... ואין נותנין מים לפני דבורים ולפני יונים שבשובך אבל נותנין לפני אווזין ותרנגולין ולפני יוני הרדיסיות" (שבת, קנה ע"ב). מפרש רש"י: "אין נותנין מים לפני דבורים - מפרש טעמא בגמרא, אי משום דאין מזונותיהן עליו שיוצאין ואוכלין בשדה, אי משום דמיא באגמא שכיח להו. הרדיסאות - על שם מקומן, וניזונין בתוך הבית".

סכום הנאמר עד עתה לעניין היות היונים חופשיות, בלתי תלויות באדם באספקת מזונן, ומעמדן לגבי איסור צידה בשבת, מתואר בסוגייה להלן: "זה הכלל כל המחוסר צידה וכו': היכי דמי מחוסר צידה? אמר רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל: כל שאומר הבא מצודה ונצודנו. אמר ליה אביי: והא אווזין ותרנגולין שאומרים הבא מצודה ונצודנו, ותניא הצד אווזין ותרנגולין ויוני הרדיסאות פטור? אמר רבה בר רב הונא אמר שמואל: הללו באין לכלובן לערב והללו אין באין לכלובן לערב. והרי יוני שובך ויוני עלייה דבאין לכלובן לערב, ותניא הצד יוני שובך ויוני עלייה וצפרים שקננו בטפיחין בבירות חייב? אלא אמר רבה בר רב הונא אמר שמואל: הללו באין לכלובן לערב ומזונותן עליך, והללו באין לכלובן לערב ואין מזונותן עליך וכו'" (ביצה, כד ע"א).

סוגייתנו עוסקת באב שהשיא אשה לבנו הגדול בבית ועל פי תקנת חכמים ("הלכתא בלא טעמא") קונה הבן את הבית. מסתפקת הגמרא ונשארת בתיקו: מה תהייה ההלכה אם השיאו אשה בבית שיש לו אכסדרה או בשני בתים זה לפנים מזה. השאלה היא האם באופן זה כוונת האב להקנות את שני הנכסים? מתקשה הגמ' מדוע לא ניתן לפשוט מברייתא האומרת שאם האב ייחד בית וכלי בית הרי שהבן לא קנה את הבית. (ראה מחלוקת הראשונים בהסבר הספקות). דוחה הגמ' את הראיה ומעמידה שהבן לא קנה את הבית משום שהאב השאיר את אוצרו (מחסנו) בבית וגילה דעתו שאין ברצונו להקנות לבנו את הבית. מפרש הרשב"ם: "אוצרו בתוכו - הלכך בית לא קנה, דכיון דמשתמש האב בבית לא הוציאו מחזקתו, ולא מקני ליה לבנו". בהמשך הדברים נראית כעין הדרגתיות בתיאור חשיבות או עוצמת גילוי הדעת של האב לגבי השארת הבית ברשותו בסדר של מן הכבד אל הקל תוך שימוש חוזר במילה "אפילו". כוונת הדברים היא שכל דעה מוסיפה מצב נוסף, שאף שאין בו גילוי דעת מוחלט של האב לגבי רצונו לשמור לעצמו את הבית, בכל זאת לא זכה בו הבן. השלב הראשון בטור המצבים הוא של האוצר ובהמשכו שובך היונים. אפילו יונים שכל קנינן הוא רק מדרבנן, ואינן רכוש מובהק של האב בהיותן הולכות ובאות כרצונן, די בהן לגלות את רצון האב להשאיר ברשותו את הבית. הדרוג בין שלושת המצבים האחרונים לא ברור אך ייתכן ששלושתם בעלי ערך פחות מאשר שובך היונים.

נקודה למחשבה היא מה ייחודן של היונים שהביא להתפתחות גידולן הן בשובכים והן בכלובים סגורים? התשובה לשאלה זו תלוייה בהבטים רבים בפיסיולוגיה ובהתנהגות יונת הסלע שהיא אב המוצא של הזנים השונים של יוני הבית. הקשר בין יונת הבית בולט כאשר בוחנים להקת יוני בית. ניתן לראות ביניהן יונים בשלל צבעים כולל טיפוסים הדומים ליונת הסלע וצורות ביניים. צבע יונת הסלע הטיפוסית כחלחל אפרפר וראש בעל צבע פיסיקלי ירקרק. על הכנף משורטטים שני פסים שחורים. הצוואר וחלקו העליון של החזה בעלי צבע ירוק וסגול מתכתיים. מרכיבי צבע אלו נמצאים ברמה משתנה בפרטים רבים של יוני בית. ראה בתמונה.

הגורם הראשון במעלה המאפשר גידול בשובכים הוא היותה של יונת הסלע חברותית במהלך כל השנה. רוב רובם של מיני העופות הלהקתיים הופכים להיות טריטוריאליים בעונת הקינון בניגוד ליונת הסלע שמקננת במושבות. התנהגות זו מאפשרת לגדל יונים בצפיפות בשובכים. נקודה חשובה נוספת היא מקום הקינון המועדף של יוני הסלע בטבע קל לחיקוי. יוני הסלע מקננות בחגווי סלע אפלים, במערות ובבארות חשוכים כמעט ללא חומרי קינון. תכונה זו גורמת לכך שתיבות עץ חשוכות (שובכים) מהוות תחליף מספיק לבית הגידול הטבעי. היונה לא מבחינה בין המבנים החשוכים השונים ולכן מרגישה בנוח בשובך הסגור. היונים מגלות נאמנות רבה לשובך וחוזרות אליו באופן קבוע לעת ערב. תכונה זו יחד עם כושר הניווט המעולה של היונים הפכו אותה למתאימה לשמש כ"בלדרית" מכתבים.

 

              
תמונה 1. יוני בית – הפרט מאחור נראה כיונת סלע   תמונה 2.  להקת יוני בית

 

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - raananmoshe1@gmail.com
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
 





כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.   

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר