|
טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
ותרנגולת היתה לו לרבי שמעון בן חלפתא שניטלה נוצה שלה – תרנגול הבית
"אמרו עליו על רבי שמעון בן חלפתא שעסקן בדברים היה, והיה עושה דבר להוציא מלבו של רבי יהודה, שהיה רבי יהודה אומר: אם ניטלה הנוצה פסולה; ותרנגולת היתה לו לרבי שמעון בן חלפתא שניטלה נוצה שלה, והניחה בתנור וטלה עליה במטלית של טרסיים, וגידלה כנפיים האחרונים יותר מן הראשונים. ודלמא קסבר רבי יהודה טרפה משבחת? אם כן, במידי דמיטרפא בה הגדילה כנפיים האחרונים יותר מן הראשונים?" (חולין נז ע"ב).
פירוש: אמרו עליו על ר' שמעון בן חלפתא שעסקן בדברים היה, חוקר ובודק בעניינים שונים, והיה עושה דבר להוציא מלבו של ר' יהודה, כלומר, ממה שהיה סבור ר' יהודה, שהיה ר' יהודה אומר: אם ניטלה הנוצה (הפלומה) של העוף — פסולה, וכפי ששנינו במשנתנו בשמו. ותרנגולת היתה לו לר' שמעון בן חלפתא שניטלה נוצה שלה, והניחה את התרנגולת בתנור, במקום חם, וטלה עליהכיסה אותה במטלית של טרסיים (צורפי נחושת), ולאחר זמן גידלה כנפיים האחרונים יותר מן הראשונים. ותוהים: מה הפירכה מכאן לדברי רב יהודה? ודלמא קסבר [ושמא סבור] ר' יהודה שטרפה לא רק שהיא חיה, אלא אפילו משבחת, ייתכן שתהיה בריאה יותר מאשר היתה קודם! ודוחים: גם אם כן, האם היה אומר כן גם במידי דמיטרפא בה [באותו דבר עצמו שנעשתה בה טריפה], וכפי שהיה כאן, שהגדילה כנפיים האחרונים יותר מן הראשונים? (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
שם עברי: תרנגול הבית שם באנגלית: Chicken שם מדעי: Gallus gallus domesticus
תרנגול הבית - לרשימת נושאים נוספים וקישוריות לחץ כאן.
א. מהי "נוצה"
אחד מהמאפיינים היחודיים לעופות הוא כסות הנוצות. את הנוצות ניתן לחלק לסוגים על פי מבנה ותפקיד. הנוצות המפורסמות ביותר הן האברות (נוצות תעופה) המשמשות ליצירת המשטחים האווירודינמיים (כנפים וזנב) ונוצות הפלומה המבודדות את גוף העוף ומונעות איבוד חום לסביבה הקרה (או חימום יתר בסביבה חמה). הפלומה נחשבת למבודד חום יעיל ביותר ולכן לא מפתיע לגלות שבעל החוליות החי בסביבות הקרות ביותר הוא עוף. הפינגווינים הם עופות החיים בליבו של הקוטב הדרומי ואווזים הודים נצפו עפים מעל הפסגות הגבוהות ביותר של הרי ההימלאיה מעל 8,000 מ'. האדם למד לנצל את נוצות הפלומה לצורך הכנת שמיכות ומעילים איכותיים. ב. חשיבות הפלומה
מדברי רבא המחלק אליבא דרבי יהודה בין דין פיגול לטרפה (נח ע"ב) אנו לומדים שה"נוצה" מעניקה לעוף הגנה ("... עד כאן לא קאמר ר' יהודה הכא, אלא לענין טרפה, דליכא מידי דמגין עליה, אבל לענין איפגולי כרבנן סבירא ליה כו'") אך מבלי לפרש את מהותה. אופי הגנה זו מתואר בספור המעשה של רבי שמעון בן חלפתא שמנע את מות תרנגולת ש"ניטלה נוצתה" בעזרת חמום ובידוד: "ותרנגולת היתה לו לרבי שמעון בן חלפתא שניטלה נוצה שלה, והניחה בתנור וטלה עליה במטלית של טרסיים וכו'". עופות חסרי נוצות רגישים מאוד לקור. בתצפית שנערכה בעופות חסרי נוצות עקב מוטציה(2) התברר שכאשר הם הוכנסו לקירור לא החזיקו מעמד בחיים אפילו במשך שעתיים, בעוד שעופות אחרים החזיקו מעמד יפה אפילו בדרגת קור גבוהה יותר במשך חמש שעות ויותר. בניגוד לפלומה הרי שלנוצות התעופה (אברות) אין תפקיד בעופות המבוייתים (תרנגולים, אווזים וברווזים) משום שהם אבדו את כושר התעופה ומוצאים את מזונם במשק האדם. ג. הגורמים ל"נטילת הנוצה"
נשירת נוצות והחלפתן בעופות (molting) היא תופעה פיסיולוגית נורמלית הקיימת ברוב המינים. החלפת הנוצות נועדה לשקם את ניצוי העוף המתבלה במשך הזמן ו/או להתאים אותו לתנאי מזג האוויר. מקצב החלפת הנוצות מתואם עם משתנים כמו תקופות קור או חום, עונת הקינון, הטיפול באפרוחים או הגוזלים. עופות מבוגרים מחליפים לרוב את כל נוצותיהם פעם בשנה לאחר עונת הרבייה, ובמינים רבים יש חילוף נוצות נוסף לפני עונת הקינון שבו מתחלפות לרוב רק חלק מנוצות הגוף, אך לא האברות. ניתן לחלק את מקצב החלפת הנוצות לשתי קבוצות: א. מינים המשירים את נוצותיהם באופן הדרגתי כך שיכולת התעופה כמעט שאינה נפגעת (סדר החלפת האברות קבוע במסגרת המין). ב. מינים המחליפים את נוצותיהם בו-זמנית. בקבוצה זו עופות מים רבים שכתוצאה מהחלפת הנוצות אינם מסוגלים לעוף במשך כמה שבועות. בתקופה זו עליהם להסתתר על מנת להימנע מטריפה ופגעי הסביבה. מעטה הנוצות החדש עשוי להיות בצבעים שונים מקודמו, ולכן במיני עופות רבים מתקבל "לבוש קיץ" ו"לבוש חורף"..
ד. "וגידלה כנפיים האחרונים יותר מן הראשונים"
מריטת עופות בית חיים ובעיקר אווזים(3) היתה תעשייה מקובלת ורק לאחרונה מוטלות עליה מגבלות חוקיות שיזמו תנועות למניעת צער בעלי חיים (ראו למשל כאן). חומר הגלם המוערך ביותר הוא הפלומה הנלקחת מאזור החזה של האווז ואחריו הנוצות העדינות. רוב המוצרים המסחריים כוללים תערובת של שני סוגי נוצות אלו וערכם עולה ככל שהכמות היחסית של הפלומה גבוהה יותר. "קציר" הנוצות מעופות חיים עשוי להיות מקור הכנסה חשוב עבור מגדלי אווזים לבשר או כבד. מריטת הנוצות אפשרית משום שהחל מגיל 9-10 שבועות נוצות הפלומה ונוצות רכות נוספות נושרות באופן טבעי. ניתן להתאים את מקצב המריטה למקצב החלפת הנוצות הטבעי. כאמור בגמרא מסתבר שמשקל הנוצות במריטה הראשונה קטן יותר בהשוואה למריטות הבאות לאחריה. באווזים משקל הפלומה והנוצות במריטה הראשונה הוא כ – 80 גרם ואילו במריטות המאוחרות המשקל הוא 100-120 גרם.
(1) בצרפתית plume הן הנוצות הגדולות כלומר האברות ואילו moles הן נוצות הפלומה.
א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected] |
