טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו
אמר רב שיזבי הני אווזי דידן כעוף של מים דמיין – אווז הבית
"ההיא תרנגולתא דהואי בי רב חנא, שדרה לקמיה דרב מתנא: נשבר העצם ולא ניקב קרום של מוח הואי ואכשרה. אמר ליה והתני לוי טרפות שמנו חכמים בבהמה כנגדן בעוף, יתר עליהן עוף נשבר העצם אע"פ שלא ניקב קרום של מוח. אמר ליה התם בעוף של מים, הואיל ואין לו קרום. אין לו קרום סלקא דעתך? אלא אימא הואיל וקרומו רך. רב שיזבי בדיק בשימשא, רב יימר בדיק במיא, רב אחא בר יעקב בדיק בגילא דחיטתא. אמר רב שיזבי הני אווזי דידן כעוף של מים דמיין" (חולין, נו ע"א).
פירוש: ההיא תרנגולתא דהואי בי [תרנגולת אחת שהיתה בבית] רב חנא שהיה בה חשש טריפה, שדרה לקמיה [שלח אותה לפני] רב מתנא, בדק אותה רב מתנא ומצא כי נשבר העצם ולא ניקב קרום של מוח הואי [היה], ואכשרה [והכשיר אותה]. אמר ליה [לו] רב חנא לרב מתנא, והתני [והרי שנה] לוי: טרפות שמנו חכמים בבהמה כנגדן בעוף גם כן טריפות. יתר עליהן עוף נשבר העצם אף על פי שלא ניקב קרום של מוח! אמר ליה [לו]: התם [שם] מדובר בעוף של מים, הואיל ואין לו קרום. ותוהים: אין לו קרום סלקא דעתך [עולה על דעתך]? אלא אימא [אמור]: הואיל וקרומו רך. מסופר, רב שיזבי בדיק בשימשא [היה בודק את מוח העוף באור שמש] אם יש נקב בקרום, רב יימר בדיק במיא [היה בודק במים], שופך מים לגולגולת דרך הנקב, לראות אם הם יוצאים צלולים כבתחילה, או אם מעורב בהם נוזל המוח. רב אחא בר יעקב בדיק [היה בודק] בגילא דחיטתא [בקש של חיטה], שלאחר שחתך את הגולגולת העביר קש על המוח לראות אם הקש מתעכב בנקב שבקרום. אמר רב שיזבי: הני אווזי דידן [אותם אווזים שלנו], כעוף של מים דמיין [נחשבים], שאם נשברה הגולגולת, למרות שלא ניקב קרום המוח הרי זה טריפה (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
שם עברי: אווז הבית שם באנגלית: Domestic goose שם מדעי: Anser anser domesticus
שם נרדף במקורות: ברבורים? קאקי שם בשפות אחרות: ערבית - אוּז (إوز)
נושא מרכזי: מהו מבנה קרום המוח? במה שונים עופות מים?
לריכוז המאמרים שנכתבו על אווז הבית הקש/י כאן.
מתוך מהלך הסוגיה מתבררת הבחנה בין "עוף" רגיל ל"עוף של מים". סתם "עוף" הוא עוף שבית גידולו הקבוע יבשתי וכנראה הכוונה לתרנגולות ויונאים ואילו "עוף של מים" הם מיני האווזאים שמהם המוכרים ביותר הם האווזים והברווזים. המפרשים מדגישים שהכוונה לשתי הקבוצות של האווזאים ולא רק האווזים: "והני אווזי דידן וכן האווזים קטנים שקורין אנאד הואיל ושכיחי במיא כעוף של מים דמיאן כדאמר רב שיזבי והני אווזי דידן הואיל ושכיחי במיא כעוף של מיא דמיאן" (הרשב"א, חולין, שם). ה"פרישה" (יו"ד, סי' ל' ג') מביא את דעת הרשב"א וכתב: "ובעוף של מים כגון אווזות. פירוש אפילו מין גדול כגון אווזות ולא תאמר דוקא מין שקורין ענט". "ענט" או "אנאד" הם הברווזים הנקראים בגרמנית Ente. למעשה קיים הבדל בין דברי הרשב"א המקוריים והאופן בו מוצגים דבריו ב"פרישה". מלשון הרשב"א משתמע שברירת המחדל להלכה זו הם האווזים ואליהם יש לצרף את הברווזים (אווזים קטנים – בר אווזים. ראו במאמר "שפיל ואזיל בר אווזא ועינוהי מיטייפי") משום שהם נפוצים במים. מדברי ה"פרישה" משתמע שברירת המחדל הם הברווזים ואליהם מצטרפים האווזים ("אפילו מין גדול כגון אווזות").
מדברי רוב הראשונים משתמע שההגדרה של "עוף של מים" איננה הגדרה טקסונומית אלא אקולוגית. ההגדרה מבוססת בעיקר על מקום החיות של העוף כלומר המים. בנימוקי יוסף (בשיטת הקדמונים) אנו לומדים: "... אבל בעוף של מים הואיל וקרומו רך נשבר העצם לחוד טרפה. והאווזים הגדולים והקטנים הנקראים אינדי"ש, הואיל ושכיחי במיא כעוף של מים דמיין. עכ"ל". מסכם ה"בית יוסף" (יו"ד, סי' ל'):
"... אמר רב שיזבי הני אווזי דידן כעוף של מים דמיין. ופרש"י אווזי דידן הואיל ותמיד הם במים. וכתב הרא"ש בתשובה כלל כ' (סי' ו) שאווזים שלנו דינם כאווזי דרב שיזבי וכן דעת הרמב"ם שכתב בפ"י מהלכות שחיטה (ה"ז) עוף של מים כגון אווזים וכו' וכך הם דברי רבינו ומשמע דכל אווזים בכלל זה בין מין גדול בין מין קטן שכולם הם תמיד במים וכן מפורש בדברי הרשב"א (נו. ד"ה פסק) שכתב הני אווזי דידן וכן האווזים הקטנים שקורים אנ"ר".
לענ"ד מסתבר יותר שהבחנה בין האווזאים והעופות האחרים מבוססת על חלוקה לקבוצות טקסונומיות ולא על בית הגידול הנוכחי של העוף ולכן כתב המאירי (שם): "... ואווזות שלנו הואיל וגדלות במים הרי הן כעוף של מים ואפילו לא גדלו אלו בפרט על המים". לדבריו אין צורך שהפרט העומד לפנינו גדל במים ודי אם הוא נכלל בקבוצת מינים שבית גידולם מימי. ייתכן ועמדה זו משתמעת מתוך דברי רב שיזבי עצמו: "... הני אווזי דידן כעוף של מים דמיין". מה מיוחד באווזים של רב שיזבי? אם הם חיים במים אין צורך בחידושו והם אינם "כעוף של מים" אלא "עוף של מים" ממש. כנראה מדובר באווזים שגודלו ביבשה (ראו במאמר "שושילתא וכלבא וגווזא ואווזא") כפי שאכן היה מקובל ולכן חידש רב שיזבי שלמרות זאת דינם כ"עוף של מים".
"קרום של מוח"
מוח החולייתנים נמצא בתוך מערכת קרומים (Meninges) המגינה עליו ומספקת לו דם. קרומי המוח עוטפים את מערכת העצבים המרכזית כלומר את המוח ואת חוט השדרה לכל אורך השדרה עד לעצם העצה. מערכת זו כוללת 3 קרומים מובחנים כאשר החיצונית מורכבת משתי שכבות מאוחות יחסית (תמונה 3).
א. השכבה החיצונית היא ה"קרום הקשה" (Dura mater) ששמה מעיד על אופיה. שכבה זאת סיבית וקשה ולמעשה מורכבת משתי שכבות של רקמת חיבור צפופה המאוחות במידה רבה זו לזו ולכן מתנהגות כשכבה אחת. השכבה הפנימית היא הקרום הקשה האמיתי ואילו החיצונית היא קרום העצם הפנימי של הגולגולת. במקומות בהם קיימים רווחים בין שתי השכבות נעות שתי מערכות דם: 1. מערכות האיסוף הוורידי של הדם ונוזל השדרה. 2. עורקי קרום המוח המספקים דם מחומצן לגולגולת ומתפקדים כמערכת השומרת על טמפרטורת המוח.
ב. השכבה האמצעית היא הקרום העכבישי המורכב ממערכת מסועפת של סיבי רקמת חיבור המסודרים במבנה המזכיר קורי עכביש. קרום זה בנוי משכבה חיצונית של תאים האטומה למעבר חומרים ביולוגיים. בין הקרום העכבישי והקרום הקשה מפרידה שכבה דקה של נוזל המאפשרת תנועה ללא חיכוך בין הקרומים.
ג. השכבה הפנימית היא הקרום העדין הצמודה למוח. היא עוטפת את כל שטח פני המוח ועוקבת אחר כל קפליו ובליטותיו מלבד פני השטח של חדרי המוח. הקרום העדין עשיר בנימים המזינים את המוח ואת חוט השדרה. לעיתים מתייחסים לקרום העכבישי ולקרום העדין כשכבה אחת המכונה ה"קרום הרך".
הגמרא בחולין (מה ע"א) מתייחסת לשתי שכבות ולכן עלינו להניח שהשכבות הפנימיות נחשבות כשכבה אחת (ה"קרום הרך") או שהפנימית ביותר (ה"קרום העדין") נחשבת כחלק מהמוח: "ניקב קרום של מוח: רב ושמואל דאמרי תרוייהו: קרמא עילאה, אף על גב דלא אינקיב תתאה. ואמרי לה: עד דאינקיב תתאה. אמר רבי שמואל בר נחמני, וסימניך: חייתא דמתנח ביה מוחא"(1). אין ספק שרב מתנא התייחס בסוגייתנו לקרום החיצוני שברוב העופות קשה ואילו ב"עוף של מים" הוא רך.
"עוף של מים ... קרומו רך"
הקביעה של הגמרא שקרום המוח של עופות מים בכלל ואווזים בפרט רך מעוררת שאלות סביב הריאליה של התופעה. א. האם תופעה זו ניתנת לצפייה גם במיני העופות בימינו? ב. האם כוונת הגמרא לכל סדרות עופות המים או רק למינים הנאכלים מסדרת האווזאים? ג. האם קיים קשר בין החיים במים למבנה קרום המוח של עופות המים? בשורות הבאות אציג השערה לא מבוססת אבל לענ"ד הגיונית כתשובה לשאלה האחרונה בלבד. בנסיון לענות על שאלה זו בדקתי האם אכן קיימים במבנה המוח מאפיינים יחודיים לאווזאים. מאפיינים אלו אם ימצאו עשויים להצביע על יתרון הנובע מכך שקרום המוח חסר את ה – Dura mater הטיפוסי והוא מוחלף ברקמה רכה או דקה יותר.
במחקר(2) שבדק את אופן התפתחות מוח האווזאים בהשוואה לקבוצות ציפורים אחרות נמצא שבעופות אלו ההתפתחות של המוח הגדול (Telencephalon) מסתיימת עוד לפני הבקיעה בניגוד לקבוצות אחרות של עופות שנבדקו כציפורי שיר ותוכיים. התברר שבאווזים תופס המוח הגדול כ – 65% מהמשקל הכללי של המוח ואילו בתרנגולאים משקלו מגיע ל – 55% מהמשקל הכללי של המוח. הגידול בנפח חלק זה של המוח מקדים את תהליך התמיינות התאים לתאי עצב פונקציונליים (neurogenesis). קשה לראות בתופעות אלו סיבה ל"קרום מוח רך" אך ייתכן וההגדלה היחסית של נפח המוח הגדול באווזאים באה על חשבון עובי ה"קרום הקשה".
תופעה נוספת המאפיינת עופות מים ואם נדייק יותר הכוונה לעופות צוללים וקבוצות בעלי חיים צוללים בכלל היא קיומה של מערכת לקירור המוח באופן סלקטיבי. התברר שאחד המנגנונים המונעים נזקים למוח הנובעים מ"חנק" (asphyxic) כתוצאה מצלילה הוא קירורו. בטמפרטורות נמוכות צריכת החמצן על ידי תאי המוח קטנה יותר וכך הם יכולים להסתפק בריכוז החמצן הנמוך בדם המגיע למוח. הקירור מתבצע בעזרת מערכת החלפת חום בזרימה נגדית שבה מגיע דם קר מהעיניים וחלל האף ופוגש דם חם המגיע מהמוח. על מנת להוכיח את הקשר בין קירור סלקטיבי של המוח וצלילה חוקרים(3) בדקו את טמפרטורת הגוף של ברווזי בית בהשוואה לטמפרטורת המוח בצלילה מאולצת. בנוסף נבדק הקשר בין טמפרטורת המים וטמפרטורת המוח ויכולת הצלילה. תוצאות מחקר זה הצביעו על חשיבות קירור המוח בעופות צוללים.
לאור חשיבות קירור המוח בעופות צוללים ניתן להציע שגם מבנה קרום המוח באווזאים קשור לצורך זה. שתי שכבות ה"קרום הקשה" צמודות זו לזו ברוב שטח הגולגולת ובמקומות שהן נפרדות קיימים חללים המנקזים דם ונוזל שדרה. חללים אלו נקראים Dural venous sinuses. בנוסף לגתות הדם עוברים בגבול בין שתי השכבות עורקי קרום המוח. ייתכן ועובי ה"קרום הקשה" באווזאים הצטמצם על מנת להפחית את כושר הבידוד שלו ולאפשר מעבר חום יעיל יותר בין מוח העופות לבין המים. הפחתת טמפרטורת המוח עשוייה למנוע נזקים בעת צלילה. בתקציר מחקר(4) שמצאתי נטען שלעופות מים ועופות צוללים יש מבנה שונה שלDural venous sinuses אך הוא ייחס את התופעה לכך שהם מבלים זמן רב בתעופה. לצערי עדיין לא הצלחתי למצוא את המאמר השלם כך שכוונתו לא ברורה לי.
תמונה 3. חתך סכמתי בקרום המוח מקור: SEER Development Team
(1) פירוש: שנינו בין הטריפות: ניקב קרום של מוח. רב ושמואל דאמרי תרוייהו [שאמרו שניהם]: שני קרומים יש למוח, עליון (עבה יותר) הסמוך יותר לעצם הגולגולת, ותחתון דק, הצמוד למוח, והכוונה היא שניקב קרמא עילאה [קרום העליון], אף על גב דלא אינקיב תתאה [אף על פי שלא ניקב התחתון]. ואמרי לה [ויש אומרים] שאינו טריפה עד דאינקיב תתאה [שניקב גם התחתון]. אמר ר' שמואל בר נחמני, וסימניך לזכור: חייתא דמתנח ביה מוחא [שק שמונח בו המוח], שהוא הקרום התחתון.
(2) Charvet, C. J. and Striedter, G. F., 2009, 'Developmental basis for telencephalon expansion in waterfowl: enlargement prior to neurogenesis', Proc. R. Soc. B. 276, pp. 3421-3427.
(3) Caputa, M. et al.,1998, 'Rapid brain cooling in diving ducks'. Am. J. Physiol. 275 (2), pp. R363-R371. https://www.physiology.org/doi/full/10.1152/ajpregu.1998.275.2.r363
(4) Krasnikov IuA, 1988, 'Venous sinuses of the dura mater of the bird brain', Arkh Anat Gistol Embriol. 94(4), pp:8-14.
רשימת מקורות:
ויקיפדיה - ערכים: "קרומי המוח", "dural venous sinuses
א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך. לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.
