סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

 

פי תאנה אין בו משום גילוי – תאינה

 

"אמר רב חייא בר אשי אמר שמואל: פי תאנה אין בו משום גילוי. כמאן? כי האי תנא; דתניא, רבי אליעזר אומר: אוכל אדם ענבים ותאנים בלילה ואינו חושש, משום שנאמר: שומר פתאים ה'" (עבודה זרה, ל ע"ב).

 

שם עברי: תאנה   שם באנגלית: Common Fig   שם מדעי: Ficus carica


נושא מרכזי: מהו פה התאנה?

 

לריכוז המאמרים שנכתבו על התאנה הקש/י כאן.



לדעת שמואל "פה התאנה" איננו מהווה פתח שדרכו עלול נחש להטיל את ארסו ולכן אין בו חשש גילוי (על "גילוי" ראו עוד במאמר "כדי שיצא הרחש ממקום קרוב"). אמנם פגת התאנה מתוקה ולכן עלולה למשוך נחשים אך אין מצוי שכך יקרה ולכן אין היא אסורה באכילה. לדעת רש"י "פה התאנה" הוא הצד התחתון שלה המחובר לעוקצה: "פי תאנה - כשתולשין אותה נעשה לה פה קצר במקום עוקצה". דבריו צריכים עיון משום שבדרך כלל פתח הפגה נמצא בראשה (בצד המנוגד למקום חיבורה לענף) (תמונה 1). פתח זה סגור על ידי קשקשים אך אלו מתפשקים בעונה המתאימה לקראת כניסת הצרעות המאביקות.



 

מבנה הפגה

החלק הנאכל בתאנה הוא ה"פגה" שמבחינה בוטנית איננה פרי אמיתי. בדומה לכל הפיקוסים הפגה היא תפרחת (צבר של פרחים רבים) שעשויה ממצעית נושאת פרחים. מצעית זו התקערה ונסגרה לכדור שבתוכו כלואים מאות פרחים זכריים ונקביים. בראש הפגה נשאר פתח קטן, סגור בקשקשים רעופים שנקרא "פי-הפגה" (אוסטיול ostiole) דרכו עשויה לחדור הצרעה המאביקה (להלן). מבנה הפגה דומה באופן עקרוני ל"פרי" תות העץ השייך אף הוא לאותה משפחה. פרי התות בנוי ממצעית שעליה ממוקמים פרחים רבים ההופכים בסופו של התהליך לפרי מורכב (תמונה 2). עיקר החלק הנאכל בתות הוא המצעית. בפגת התאנה קיים מבנה דומה אלא שבניגוד לתות שבו הפרחים מופנים כלפי חוץ הרי שבפגת התאנה המצעית קעורה והפרחים פונים למרכז החלל (תמונה 3). מצב זה שבו הפרחים סגורים בתוך חלל הפגה מהווה בעיה משום שיש צורך באמצעי מיוחד על מנת לבצע האבקה ואכן בטבע ההפריה מתבצעת על ידי צרעה זעירה בגודל של כ- 2 מ"מ הנקראת צרפגית התאנה (blastophaga psenes) המקיימת סימביוזה עם התאנה. מעניין לציין שלכל מין של פיקוס יש צרעה ספציפית משלו אשר מפרה את הפגות שלו ורק שלו. קיימים גם מינים טפילים שאינם מפרים את הפגות ומנצלים אותן להטלת ביציהם. בתמונה 4 מוצגת הצרעה סיקופאגה הטפילה של פגות השקמה. בקצה בטנה ניתן לראות את צינור ההטלה הארוך המאפשר לה להטיל את ביציה בכל השחלות של פגת השקמה.
 

      
 תמונה 2. תפרחת תות עץ    תמונה 3.  פגת תאנה בשלב מוקדם       צילמה: תהילה רענן

 

תמונה 4. הצרעה סיקופאגה (טפילת פגות השקמה)



מקורות עיקריים:

י. פליקס, עצי פרי למיניהם, צמחי התנ"ך וחז"ל. עמ' 87-88.
י.עקב עציון, "עובדות על תאנים" באתר משתלות יגור.

לעיון נוסף:

התאנה באתר צמח השדה  
י. גליל, "התאנה חנטה פגיה
ע. לונדון, 'סוגיות חקלאיות במטע בתקופת המשנה והתלמוד לאור מקורות חז"ל והספרות הקלאסית. פרק הרימון. תשס"ט, חיבור לשם קבלת התואר דוקטור לפילוסופיה, אוניברסיטת בר אילן, רמת גן. לקריאה לחץ כאן
 

 
 

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
 

 

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.   

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר