סקר
באיזה סבב של "דף יומי" אתה?
ראשון
שני
שלישי
רביעי ומעלה


 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

 

ולרבי אלעזר הקפר דאמר: נזיר נמי חוטא הוא – צלף קוצני


"... ואימא: נזיר טמא, דחלק דמייתי תורים ובני יונה! אמר רב הושעיא: לכל חטאתם, ולא לכל טומאתם. ולרבי אלעזר הקפר דאמר: נזיר נמי חוטא הוא, מאי איכא למימר? סבר לה כרבי שמעון, דאמר: ממקומו הוא מוכרע" (שבועות, ח ע"א).

פירוש: וְאֵימָא [ואמור] שמדובר בנָזִיר טָמֵא, שחִלֵּק אותו משאר טומאות, דְּמַיְיתֵי [שמביא] הנזיר העני תּוֹרִים וּבְנֵי יוֹנָה! אָמַר רַב הוֹשַׁעֲיָא: גם פה צריך לומר את דיוק הכתוב: "לְכָל חַטּאתָם" וְלֹא "לְכָל טוּמְאתָם", והרי לא מפני החטא הנזיר מביא את קרבנו. ושואלים: וּלְדעת ר' אֶלְעָזָר הַקַּפָּר שאָמַר: נָזִיר נַמִי [גם כן] חוֹטֵא הוּא, שההינזרות מן היין חטא היא, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר [מה יש לומר]? ומשיבים: סָבַר לָהּ [סבור הוא] כְּר' שִׁמְעוֹן, שאָמַר בענייננו: מִמְּקוֹמוֹ הוּא מוּכְרָע (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).


שם עברי: צלף קוצני    שם באנגלית: Caper    שם מדעי:  .Capparis spinosa L

שמות נרדפים במקורות: אביונה, קפריסין, נצפה, פרחא, ביטיתא
שמות בשפות אחרות: ערבית – כבאר (قبار). 


נושא מרכזי: מה מקור שמו של רבי אלעזר "הקפר"?


קיימות שתי גישות עיקריות לזיהוי מקור השם "הקפר" המלווה את שמו של התנא רבי אלעזר או רבי אליעזר כפי שאנו מוצאים במשקוף בית מדרשו שהתגלה בגולן (תמונה 1)(1). המשקוף מעוטר בשני עופות דורסים, האוחזים זר במקוריהם. על המשקוף חרוטה הכתובת: "זה בית מדרשו שהלרבי (= של רבי) אליעזר הקפר". יש הרואים בשם זה כמציין את מקום מגוריו של רבי אלעזר ויש הסבורים שהוא מציין את משלח ידו. בשנים האחרונות הועלתה השערה שמקור השם "קפר" הוא ביישוב קטן הנקרא קופירה הנמצא כ – 4 ק"מ מצפון מזרח לדבורה.
 

"קפר" כמשלח יד

הדוגמאות לשמות המציינים משלח יד רבות מאד הן בין התנאים והן בין האמוראים. מפורסמים הם רבי יוחנן הסנדלר המוזכר במשנה ובתוספתא ורבי יצחק נפחא (הנפח). דוגמאות נוספות הן: רבי חנינא קרא (ברכות, ל ע"ב) שהיה מלמד תינוקות מקרא, אלעזר ספרא (חולין, נה ע"ב), אפרים מקשאה (שבת, קנ ע"ב) שהיה שומר קישואים. פנחס הסתת ("מעשה בפנחס הסתת שמינוהו כהן גדול ויצאו אחיו הכהנים וראוהו חוצב באבנים ומלאו המחצב לפניו דינרי זהב", ויקרא רבה, אמור, כ"ו), חוני המעגל החליק גגות או תנורים בעזרת מעגילה, אבין נגרא (שבת, כג ע"ב), דניאל חייטא (בראשית רבה, תולדות, פרשה ס"ד), שמעון הפקולי (ברכות, כח ע"ב) עסק בצמר גפן הנקרא פקולא, שמעון השזורי (ירושלמי, דמאי, פ"ד) נקרא על שם מלאכתו שוזר חבלים. לדעת רוב המפרשים גם השם "כפר" הוא שם של משלח יד אלא שהם חלקו לגבי זהותו.

פרשנים ראשונים סברו שהכינוי "כפר" הוא שיבוש הכינוי "כופר" שפירושו עושה זפת כדוגמת רבי יוסי בן כופר ("רבי יוסה בן כופר אמר משום רבי שמעון שזורי", תוספתא, שביעית, פ"ב הל' ה'). את הכופר כזפת אנו פוגשים בבניית תיבת נח: "עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי גפֶר קִנִּים תַּעֲשֶׂה אֶת הַתֵּבָה וְכָפַרְתָּ אתָהּ מִבַּיִת וּמִחוּץ בַּכּפֶר" (בראשית, ו י"ד). מפרש שם רש"י: "בכפר - זפת בלשון ארמי. ומצינו בתלמוד כופרא. בתיבתו של משה, על ידי שהיו המים תשים, דיה בחומר מבפנים וזפת מבחוץ וכו'".

לדעת ממפרשים אחרים התואר "קפר" מציין משלח יד הקשור לצלף ששמו הלטיני הוא Capparis. באנגלית נקרא שיח הצלף ופריו Caper, באיטלקית ,Cappero בצרפתית câpre ובערבית נקרא כבאר (قبار). פרופ' אבינועם דנין ז"ל הציג סברה ששורש השם הוא בשמה של היווני של העז Capra משום שהפקעים המשומרים של הצלף כהים וגודלם כגודל גללי העזים (תמונה 2).

מאז העת העתיקה ועד ימינו מגדלים את שיח הצלף כגידול חקלאי. על הצלף כמקור לפרנסה אנו לומדים מספור המובא במסכת שבת (קנ ע"ב): "תנו רבנן: מעשה בחסיד אחד שנפרצה לו פרץ בתוך שדהו, ונמלך עליה לגודרה, ונזכר ששבת הוא, ונמנע אותו חסיד ולא גדרה. ונעשה לו נס, ועלתה בו צלף וממנה היתה פרנסתו ופרנסת אנשי ביתו". הדעות חלוקות לגבי השימוש שעשה רבי אלעזר הקפר בצלף. יש שהציעו שהוא עסק בכבישת פקעי הצלף בחומץ ומלח והכינם למאכל כמקובל בימינו (תמונה 2). הצעה אחרת היא שמלאכתו הייתה ייצור תרופות ותבלינים מניצני הצלף.

לצלף יש שימוש רב ברפואה העממית לצורך ריפוי מגוון מחלות. מחקרים פיטו-כימיים מודרניים מצאו שהצלף מכיל הרבה תרכובות מועילות כמו ספרמידין, רוטין, סטיגמסטרול, קמפסטרול, קרטנואידים ועוד. מחקרים ביולוגיים הצביעו על פעילות אנטי-מקרוביאלית, נוגדת חימצון, אנטי-דלקתית, אנטי-ויראלית ומבקרת את פעילות מערכת החיסון.

יש שסברו שמלאכתו הייתה ייצור יין הנקרא "יין קפריסין" שבו הושרו ניצני הצלף. יין זה מוזכר בפרשת הקטורת (כריתות, ו ע"א) ונאמר עליו: "... יין קפריסין ששורין בו את הציפורן, כדי שתהא עזה" וייתכן ומקור "עזות" היין היא בפירות הצלף השרויים בו ומעניקים לו טעם חריף. הצלף נחשב לעז שבאילנות: "שלשה עזין הן: ישראל באומות, כלב בחיות, תרנגול בעופות. ויש אומרים: אף עז בבהמה דקה, ויש אומרים: אף צלף באילנות" (ביצה, כה ע"ב) (ראו עוד במאמר "אף צלף באילנות"). 
 

    
תמונה 1. משקוף בית מדרשו של רבי אליעזר הקפר
                צילם: Ori~
  תמונה 2. פקעי צלף קוצני כבושים

  

 


(1) תגלית ארכיאולוגית זו מיוחדת במינה משום שקיימת דוגמה אחת נוספת בלבד שבה אנו מוצאים שם תנא החקוק על ממצא מתקופתו.

 
 

מקורות עיקריים:

ו. אליצור (נעם), 'הצצה אל עולמו של תנא גולני רבי אלעזר הקפר', על-אתר, ד'-ה' (ניסן תשנ"ט), עמ' 59-66.
א. נתנאל, 'פרשת שמות – על שמות פרטיים בכתובות מן הגולן', על-אתר, ד'-ה' (ניסן תשנ"ט), עמ' 226-217.

Tlili, N. et al., 2011, 'The caper (Capparis L.): Ethnopharmacology, phytochemical and pharmacological properties'. Fitoterapia, 82:93-101.

לעיון נוסף:

ב"פורטל הדף היומי":
מה הם החלקים הנאכלים בצלף? - "צלף נטעי אינשי אדעתא דשותא" (ברכות, לו ע"א).
מה מייחד את מבנה פרח הצלף בהשוואה לפרחים אחרים? - "ושקלוה לפרחא דביטיתא ואיקיים ביטיתא" (ברכות, לו ע"ב).
מה מייחד את צמח הצלף מבחינת התפתחות הפירות? - "נפק אחוי ליה צלף" (שבת, ל ע"ב).
האם ניתן להתפרנס משיח צלף? - "ועלתה בו צלף וממנה היתה פרנסתו" (שבת, קנ ע"ב).
האם יש לצלף צל ראוי לישיבה? - "טולא דכנדא, טולא דפרחא" (פסחים, קי"א ע"ב).
מהי העזות של הצלף? - "אף צלף באילנות" (ביצה, כה ע"ב).
מה מייחד את צמח הצלף מבחינת התפתחות הפירות? - "אכלה תלתא פרי בתלתא יומי כגון צלף ליהוי חזקה" (בבא בתרא, כח ע"ב).
מה מקור שמו של רבי אלעזר ה"קפר" - "ולרבי אלעזר הקפר דאמר: נזיר נמי חוטא הוא" (שבועות, ח ע"א).

א. דנין, 'עז באילנות - צלף', בצמחיית ישראל ברשת.
גדי הרלינג, הצלף - סגולותיו הגשמיות והפנימיות לפי דברי חז"ל
"צלף קוצני" באתר צמח השדה
             


 

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - raananmoshe1@gmail.com
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.


 

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.   



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר