סקר
ללומדים דף יומי בלילה - איזה דף אתם לומדים?




 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

 

בעי רב פפא: נקיט ליה בקניא, מאי – קנה מצוי

 

"יתיב רב חנינא ורב הושעיא וקא מבעיא להו אפיתחא דירושלים מהו, פשיטא, הוא בחוץ ומשאו בפנים קלטוהו מחיצות, הוא בפנים ומשאו בחוץ, מהו? תנא להו ההוא סבא בדבי רבי שמעון בן יוחי: כי ירחק ממך המקום ממילואך. בעי רב פפא: נקיט ליה בקניא, מאי? תיקו" (מכות, יט ע"ב).

פירוש: יָתֵיב [ישב] רַב חֲנִינָא וְרַב הוֹשַׁעֲיָא איתו, וְקָא מִבָּעֲיָא לְהוּ [ונשאלה להם שאלה]: אַפִּיתְחָא [על הפתח] של יְרוּשָׁלַיִם, מה דינו? האם ניתן לפדות מעשר שני? ומסבירים את שאלתם: פְּשִׁיטָא [פשוט] היה להם שאם הוּא בַּחוּץ וּמַשָּׂאוֹ (ובתוכו המעשר) בִּפְנִים קְלָטוּהוּ מְחִיצוֹת את המעשר, ודינו כנכנס. ואולם השאלה היא אם היה הוּא בִּפְנִים וּמַשָּׂאוֹ בַּחוּץ, מַהוּ? וצדדי השאלה: האם משום שהמעשר עצמו עדיין לא נכנס לירושלים יכול הוא לפדותו. או שמא אף כי המעשר עדיין מחוץ לירושלים, כיון שהאיש הנושאו כבר נכנס נחשב כאילו גם המעשר נכנס? תְּנָא לְהוּ הַהוּא סָבָא [שנה להם זקן אחד] בִּדְבֵי [בברייתות של בית מדרשו] של ר' שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי בתשובה לשאלתם: לשון הכתוב בענין זה "כִּי יִרְחַק מִמְּךָ הַמָּקוֹם" (דברים יד, כד), "ממך", כוונתה מִמִּילוּאֲךָ, האדם וכל הצמוד והנקשר אליו, ובכלל זה משא שעליו. ולכן, אם חלק ממילואו בין הוא ובין משאו נמצא בפנים, הרי זה נחשב כאילו היה כולו בפנים, ולכן לא ניתן לפדות את המעשר. ועוד בענין דומה בָּעֵי [שאל] רַב פַּפָּא: אם נָקֵיט לֵיהּ בְּקַנְיָא [מחזיק אותו את המעשר בקנה] והוא תלוי מאחריו, מַאי [מה] דינו לענין זה? וצדדי השאלה: כיון שהקנה ארוך והמעשר אינו מונח ממש על גופו אינו נחשב כמילואו, או מאחר שהוא בכל זאת נושאו הריהו כחלק מגופו? לשאלה זו לא נמצא פתרון, והשאירו אותה בתֵּיקוּ [תעמוד] השאלה במקומה (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
 

שם עברי: קנה מצוי   שם באנגלית: Common Reed    שם מדעי: Phragmites australis


נושא מרכזי:  כיצד משמש הקנה לנשיאת משא?

 

לריכוז נושאים על הקנה המצוי הקש\י כאן.



בעת העתיקה היו לקנה שימושים רבים ומגוונים אך המצאת חומרי הגלם המלאכותיים וחדירתם לתעשייה בהיקף נרחב גרמו לדחיקתו והשימוש בו נותר בעיקר במדינות מתפתחות. ספרות חז"ל עשירה בתאורים מגוונים של שימוש בקנה ועל כך הרחבתי במאמר "תא סק לזירזא דקני לאיצטרופי בי חמשה".

ספקו של רב פפא אינו מייצג בהכרח שימוש מעשי ומקובל בקנה כאמצעי לנשיאת משאות אלא מבטא את העובדה שהקנה מסמל חפץ ארוך מאד העשוי להגיע לפנים העיר בשעה שהאדם עצמו נמצא בחוץ. הנשיאה של משא בקצה המרוחק של הקנה אינה נוחה משום שהמנוף המופעל על נקודת המשען מפעיל כוח רב. דוגמה נוספת לעובדה שהקנה מסמל חפץ ארוך ניתן למצוא בגמרא בבבא בתרא (ז ע"א) שבה משמשים קנים כמדד לחלל המינימלי הראוי למגורים: "הכי אמר רב נחמן: כי דדיירי אינשי. וכמה? אמר רב הונא בריה דרב יהושע: כי היכי דעיילי איסוריתא דמחוזא והדר". מפרש רש"י: "איסוריתא - חבילות קנים ארוכין. והדר - מחזיר עצמו לכל צדדין".

לחלופין ניתן להציע שבספקו התיאורטי של רב פפא הוא מתייחס לשימוש ריאלי בקנה הנובע מניצולו לשם הכנת אסל. הכוונה למוט הנישא על הכתפיים ועליו נתלים שני דליים. במקומות נחשלים מביאים גם היום מים מהאגם לכפר בדליים ואסל (ראו בתמונה). על השימוש באסל לנשיאת שני דליי מים אנו לומדים במשנה בפרה (פ"ז מ"ה): "הממלא לו ולחטאת, ממלא את שלו תחלה וקושרו באסל ואחר כך ממלא את של חטאת וכו'". מפרש הרמב"ם: "ממלא לו ולחטאת שימלא מים לו לעצמו לשתותם או לרחוץ בהם וכיוצא בכך וימלא מים אחרים לקדוש, צריך שיקדים את שייחד לעצמו כדי שלא יפסול מי חטאת בעשיית מלאכה". הר"ש מפרש: "באסל - במוט וישאוהו במוט בשנים תרגום ירושלמי באסל מלשון (איוב כח) לא תסולה. דרך שואבי מים שנותנין מוט על כתיפם וכד אחד תלוי במוט בראשו מלפניו וכד שני מלאחריו".

ייתכן וגם הקנה שימש להכנת אסל שהרי הוא חלול כפי שאנו לומדים במשנה בכלים (פי"ז מט"ז): "קנה מאזנים והמחוק שיש בהן בית קבול מתכות, והאסל שיש בו בית קבול מעות, וקנה של עני שיש בו בית קבול מים, ומקל שיש בו בית קבול מזוזה ומרגליות, הרי אלו טמאין ועל כולן אמר רבי יוחנן בן זכאי אוי לי אם אומר אוי לי אם לא אומר". מפרש הרמב"ם: "המרמים את בני אדם עושין קנה המאזנים חלול ומתכת בתוך אותו החלל כדי שיכבד אותו הצד של המאזנים ולוקח בצד הקל ונותן הצד שיש בו המתכת ... ואסל, קורה נותנין אותה על הכתפים ותולין בה דברים הנמכרים, ואפשר שירמה הסרסור ויעשה בשוליה בית קבול מעות כדי שיניח שם מה שיגנוב מדמי הסחורה ולא ירגישו בו וכו'". ייתכן שספקו של רב פפא מתייחס לאפשרות שאדם נשא אסל הנוטה לתוך העיר ועליו משא פירות. העיר יצחק תור שהמין הנקרא בימינו קנה מצוי אינו חזק די הצורך על מנת לשמש כאסל אולם המין עבקנה (הנקרא גם הוא בלשון חז"ל קנה) עבה וראוי לשמש למטרה זו (עוד על ההבדלים בין הקנה והעבקנה ראו בסוף המאמר "וכגון שבדק קרומית של קנה"). 
 


 
סיני נושא משאות בעזרת אסל     מקור

 



א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - raananmoshe1@gmail.com
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
 



כתב: ד"ר משה רענן    © כל הזכויות שמורות

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר