המשך השושלת בזכרים ובנקבות
סנהדרין ה ע"א
"תניא: (בראשית מט) לא יסור שבט מיהודה - אלו ראשי גליות שבבבל, שרודין את ישראל בשבט. ומחקק מבין רגליו - אלו בני בניו של הלל, שמלמדין תורה ברבים".
כתב תוספות ד"ה דהכא: "והיינו טעמא משום דראש גולה מזכרים ונשיא שבא"י מנקבות כדאמר בירושלמי".
כוונת התוספות לדברי רבי יהודה הנשיא בירושלמי כלאים פרק ט ה"ג וכתובות פרק יב ה"ג:
"אין סליק רב חונא ריש גלותא להכא אנא מותיב ליה לעיל מיניי, דהוא מן יהודה ואנא מבנימן, דהוא מן דכריא ואנא מן נוקבתא".
מכאן שעיקר ירושת המעלה היא דרך הזכרים, אך גם דרך הנקבות יש בה ממשות.
ראיות נוספות לכך:
בדברי הימים א ב, לד-לו: וְלֹא הָיָה לְשֵׁשָׁן בָּנִים כִּי אִם בָּנוֹת וּלְשֵׁשָׁן עֶבֶד מִצְרִי וּשְׁמוֹ יַרְחָע. וַיִּתֵּן שֵׁשָׁן אֶת בִּתּוֹ לְיַרְחָע עַבְדּוֹ לְאִשָּׁה וַתֵּלֶד לוֹ אֶת עַתָּי. וְעַתַּי הֹלִיד אֶת נָתָן וְנָתָן הוֹלִיד אֶת זָבָד.
ופירש רש"י: "ומדרש רבותינו אפשר כן שהיה מזרע המלוכה והלא ישמעאל מזרע ירחמאל היה ולא מן רם אלא שהעביר מזרעו למולך".
ואותה שלשלת "זרע המלוכה" עברה דרך בתו של ששן, כמו שכתב שם רש"י בדברי הימים א ב, כו: "היא אם אונם ...ויצא ממנו ששן, שנתן בתו לירחע המצרי עבדו ומספר בגנותן כלומר לא היו ראויין למלכות ויצא ממנו ישמעאל בן נתניה בן אלישמע שהרג גדליה בן אחיקם (ירמיה מא)".
במסכת בבא מציעא דף פה ע"א: "איקלע רבי לאתריה דרבי טרפון, אמר להו: יש לו בן לאותו צדיק שהיה מקפח את בניו?
אמרו לו: בן אין לו, בן בת יש לו, וכל זונה שנשכרת בשנים שוכרתו בשמנה. אתיוהו לקמיה, אמר ליה: אי הדרת בך - יהיבנא לך ברתאי, הדר ביה. איכא דאמרי: נסבה וגירשה, איכא דאמרי: לא נסבה כלל, כדי שלא יאמרו בשביל זו חזר זה. ולמה ליה כולי האי? - דאמר רב יהודה אמר רב, ואמרי לה אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן, ואמרי לה אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: כל המלמד את בן חבירו תורה זוכה ויושב בישיבה של מעלה, שנאמר (ירמיהו טו) אם תשוב ואשיבך לפני תעמד".
רבי דאג להמשכיות חבריו לעילוי נשמתם (ראה בקישור זה), וקירב לתורה את צאצאיהם ממשיכי דרכם. וכיון שלא מצא לרבי טרפון בן, הוא הסתפק בבן בתו, כי גם הוא נחשב לממשיכו.
למרות שבני שושלת הלל היו נצר לבית דוד מהנקבות, היתה להם מעלת יהודה שהודה ודוד שהתוודה ואמר חטאתי, שלפיכך (מסכת יומא דף כב ע"ב) "שאול באחת - ועלתה לו, דוד בשתים - ולא עלתה לו". וחזרה לרבן גמליאל הנשיאות לאחר שנענה לרבי יהושע.
אפשר שבארץ ישראל לא היתה נשיאות מהזכרים כי השלטון הרומאי לא היה מרשה אפשרות של טוענה למלכות ממש. מה שאין כן בארץ העמים.
רוב שבירות הקו הגנטי בישראל מקורן בירושת חתנים, כמצוי בשמות משפחה ובשושלות אדמורים, וזה מקור משפחות הכהנים והלוויים השונות. ביהודה נלמד מהכתוב (בראשית מט, י) מִבֵּין רַגְלָיו, ומיהודה נלמד בבנין אב לכל אם כגון רבי טרפון שהיה כהן. ואף על פי כן לעתיד לבא אמר רבי יהודה הנשיא: "אנא מותיב ליה לעיל מיניי" שיהיה הוא העיקר ואני הטפל. ועדין הטפל נותר בכבודו, ככתוב (ישעיהו סו, כא) וְגַם מֵהֶם אֶקַּח לַכֹּהֲנִים לַלְוִיִּם אָמַר ה'. וככתוב (ישעיהו נד, טו) מִי גָר אִתָּךְ עָלַיִךְ יִפּוֹל (מסכת יבמות דף כד ע"ב). ובמסכת ברכות דף כח ע"א: "היכי נעביד? נעבריה - גמירי: מעלין בקדש ואין מורידין... אלא: לדרוש רבן גמליאל תלתא שבתי, ורבי אלעזר בן עזריה חדא שבתא".
ויש לדחות שפירוש דברי רבי "לעיל מיניי" שאף שלא יוותרו "תורה וגדולה במקום אחד" (גיטין נט ע"א; סנהדרין לו ע"א), ישאר הוא כאב"ד וראש התורה כרבי יהושע בזמנו.
