תפילת חכם או ברכת כהן
בבא בתרא קטז ע"א
"דרש ר' פנחס בר חמא: כל שיש לו חולה בתוך ביתו, ילך אצל חכם ויבקש עליו רחמים, שנאמר: (משלי טז, יד) חֲמַת מֶלֶךְ מַלְאֲכֵי מָוֶת וְאִישׁ חָכָם יְכַפְּרֶנָּה".
ובמסכת ברכות דף נה ע"ב אמרו:
"האי מאן דחזא חלמא ולא ידע מאי חזא, ליקום קמי כהני בעידנא דפרסי ידייהו, ולימא הכי: רבונו של עולם, אני שלך וחלומותי שלך, חלום חלמתי ואיני יודע מה הוא, בין שחלמתי אני לעצמי ובין שחלמו לי חבירי ובין שחלמתי על אחרים, אם טובים הם - חזקם ואמצם כחלומותיו של יוסף, ואם צריכים רפואה - רפאם כמי מרה על ידי משה רבינו, וכמרים מצרעתה, וכחזקיה מחליו, וכמי יריחו על ידי אלישע, וכשם שהפכת קללת בלעם הרשע לברכה - כן הפוך כל חלומותי עלי לטובה. ומסיים בהדי כהני, דעני צבורא אמן. ואי לא - לימא הכי: אדיר במרום שוכן בגבורה, אתה שלום ושמך שלום, יהי רצון מלפניך שתשים עלינו שלום".
וצריך ביאור, למה אם יש לו חולה ילך להתברך אצל חכם (ראה בקישור זה), ואילו על חלום ילך להתברך אצל הכהנים?
ועוד צריך לברר מה יעשה בשאר צרות שלא תבואנה, האם דומות הן לחולה או לחלום?
אלא שאמרו במשנה במסכת תענית דף יט ע"א: "על כל צרה שלא תבוא על הצבור מתריעין עליהן", כלומר שעל כל צרה ראוי להתפלל, ויש מעלה בתפילת חכם לסייע לתפילת בעל הצרה.
ורק על חלום אמרו "ליקום קמי כהני", כי אין זו תפילה רגילה, אלא הטבת חלום ופתרונו.
שכך אמרו לפני כן בברכות שם: "אמר רב הונא בר אמי אמר רבי פדת אמר רבי יוחנן: הרואה חלום ונפשו עגומה ילך ויפתרנו בפני שלשה. יפתרנו? והאמר רב חסדא: חלמא דלא מפשר כאגרתא דלא מקריא! - אלא אימא: יטיבנו בפני שלשה".
ועוד אמרו שם: "אמר רבי ביזנא בר זבדא אמר רבי עקיבא אמר רבי פנדא אמר רב נחום אמר רבי בירים משום זקן אחד, ומנו - רבי בנאה: עשרים וארבעה פותרי חלומות היו בירושלים, ופעם אחת חלמתי חלום והלכתי אצל כולם, ומה שפתר לי זה לא פתר לי זה - וכולם נתקיימו בי, לקיים מה שנאמר: כל החלומות הולכים אחר הפה". ופירש תוספות שם ד"ה פותרי חלומות: "פירש ר"י דמזל שעת הלידה גרים ואין הדבר תלוי בחכמה".
וכן על יוסף נאמר (בראשית מא, טו) וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי עָלֶיךָ לֵאמֹר תִּשְׁמַע חֲלוֹם לִפְתֹּר אֹתוֹ. וכל פתרונותיו נתגשמו, הן בחלומותיו והן בחלומות פרעה ושריו. כי סגולת מזלו היתה: (בראשית מט, כב) בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן, כמוזכר בברכות שם (נה ע"ב).
לפי זה מבואר ששלשת האמוראים שבמעשה בברכות שם עסקו בתיקוני מזל ועין טובה ורעה:
"אמימר ומר זוטרא ורב אשי הוו יתבי בהדי הדדי, אמרי: כל חד וחד מינן לימא מלתא דלא שמיע ליה לחבריה.
פתח חד מינייהו ואמר: האי מאן דחזא חלמא ולא ידע מאי חזא, ליקום קמי כהני בעידנא דפרסי ידייהו, ולימא הכי: רבונו של עולם, אני שלך וחלומותי שלך, חלום חלמתי ואיני יודע מה הוא, בין שחלמתי אני לעצמי ובין שחלמו לי חבירי ובין שחלמתי על אחרים, אם טובים הם - חזקם ואמצם כחלומותיו של יוסף, ואם צריכים רפואה - רפאם כמי מרה על ידי משה רבינו, וכמרים מצרעתה, וכחזקיה מחליו, וכמי יריחו על ידי אלישע, וכשם שהפכת קללת בלעם הרשע לברכה - כן הפוך כל חלומותי עלי לטובה ומסיים בהדי כהני, דעני צבורא אמן. ואי לא - לימא הכי: אדיר במרום שוכן בגבורה, אתה שלום ושמך שלום, יהי רצון מלפניך שתשים עלינו שלום.
פתח אידך ואמר: האי מאן דעייל למתא ודחיל מעינא בישא, לנקוט זקפא דידא דימיניה בידא דשמאליה, וזקפא דידא דשמאליה בידא דימיניה, ולימא הכי: אנא פלוני בר פלוני מזרעא דיוסף קאתינא דלא שלטא ביה עינא בישא, שנאמר בן פרת יוסף בן פרת עלי עין וגו', אל תקרי עלי עין אלא עולי עין. רבי יוסי ברבי חנינא אמר מהכא: וידגו לרב בקרב הארץ מה דגים שבים מים מכסים עליהם ואין עין רעה שולטת בהם, אף זרעו של יוסף אין עין רעה שולטת בהם. ואי דחיל מעינא בישא דיליה - ליחזי אטרפא דנחיריה דשמאליה.
פתח אידך ואמר: האי מאן דחליש, יומא קמא - לא לגלי כי היכי דלא לתרע מזליה, מכאן ואילך - לגלי. כי הא דרבא, כי הוה חליש - יומא קמא לא מגלי, מכאן ואילך אמר ליה לשמעיה, פוק אכריז: רבא חלש. מאן דרחים לי - לבעי עלי רחמי, ומאן דסני לי - לחדי לי, וכתיב בנפל אויבך אל תשמח ובכשלו אל יגל לבך פן יראה ה' ורע בעיניו והשיב מעליו אפו".
וגם ברכת כהנים עניינה עין טובה, כמבואר בזוהר פרשת אחרי מות דף סג ע"ב: "תא חזי מה כתיב ביה בכהנא (משלי כב, ט) טוֹב עַיִן הוּא יְבֹרָךְ, אל תקרי יבורך אלא יְבָרֵךְ בגין דהוא הוה זמין דיתקיים ברכתא על ידיה". ובזוהר פרשת נשא דף קמז ע"ב: "כל כהן דהוא לא רחים לעמא או עמא לא רחמין ליה לא יפרוס ידוי לברכא לעמא דכתיב (משלי כב, ט) טוֹב עַיִן הוּא יְבֹרָךְ אל תקרי יבורך אלא יְבָרֵךְ".
