ברכה ותפילה
בבא בתרא קטז ע"א
"דרש רבי פנחס בר חמא: כל שיש לו חולה בתוך ביתו, ילך אצל חכם ויבקש עליו רחמים, שנאמר: (משלי טז, יד) חֲמַת מֶלֶךְ מַלְאֲכֵי מָוֶת וְאִישׁ חָכָם יְכַפְּרֶנָּה".
כלומר שיבקש מהחכם שיתפלל עבורו.
וקשה, למה נהגו לבקש מהחכם ברכה, ולא תפילה כדברי הגמרא?
אלא שכתוב במזמור לשלמה בתהלים פרק עב, טו: וְיִתְפַּלֵּל בַּעֲדוֹ תָמִיד, כָּל הַיּוֹם יְבָרֲכֶנְהוּ.
ופירש שם רש"י: "ויתפלל בעדו תמיד וגו' - היא התפלה היא הברכה, כשהקב"ה אומר לאדם ברוך תהיה - לשון תפלה הוא".
כלומר שמהקבלת חלקי הפסוק מבואר שהברכה כתפילה.
ראיה נוספת במדרש תנחומא פרשת ויצא סימן ט:
"משל לכהן שיצא לגורן ליטול תרומה ומעשר, ובא בעל הגורן נתן לו תרומה ולא החזיק לו טובה, נתן לו מעשר ולא החזיק לו טובה, לאחר שנתן לו כל מה שהיה ראוי לכהן ליטול, עמד בעל הגורן והוסיף לו מדה אחת של חולין, החזיק לו טובה ונתפלל עליו".
כאן אמרו שכיון שהכיר לו טובה נתפלל עליו, וכעין ענין זה ממש כתוב בדברים כד, יג: הָשֵׁב תָּשִׁיב לוֹ אֶת הַעֲבוֹט כְּבֹא הַשֶּׁמֶשׁ וְשָׁכַב בְּשַׂלְמָתוֹ וּבֵרֲכֶךָּ וּלְךָ תִּהְיֶה צְדָקָה לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ. הרי שתפילה וברכה לעניין זה היינו הך.
וכן אמרו ברות רבה פרשה ו, ב, י: "ויאמר ברוכה את לה' בתי היטבת חסדך וגו', רבי יוחנן וריש לקיש ורבנן. רבי יוחנן אמר לעולם אל ימנע אדם עצמו מלילך אצל זקן לברכו, בועז היה בן שמונים שנה ולא נפקד, כיון שהתפללה עליו אותה צדקת מיד נפקד שנאמר ותאמר נעמי ברוך הוא לה'. ריש לקיש אמר רות בת ארבעים שנה היתה ולא נפקדה כיון שנשאת למחלון וכיון שהתפלל עליה אותו צדיק נפקדה שנאמר ויאמר ברוכה את לה' בתי. ורבנן אמרין שניהם לא נפקדו אלא מברכותיהן של צדיקים שנאמר ויאמרו כל העם אשר בשער והזקנים עדים יתן ה' את האשה, היטבת חסדך האחרון מן הראשון וגו'".
לשונות ברכה ותפילה משמשים בערבוביא.
ובמסכת סופרים פרק יח הלכה ז:
"וכן היה מנהג טוב בירושלים לחנך בניהם ובנותיהם הקטנים ביום צום, בן אחת עשרה שנה עד עצם היום, בן שתים עשרה להשלים, ואחר כך סובלו ומקרבו לפני כל זקן וזקן, כדי לברכו ולחזקו ולהתפלל עליו שיזכה בתורה ובמעשים טובים; וכל מי שהיה לו גדול ממנו בעיר, היה עומד ממקומו והולך לפניו, והיה משתחוה לו להתפלל בעדו; ללמדך שהם נאים ומעשיהם נאים, ולבם לשמים. ולא היו מניחין בניהם קטנים אחריהם, אלא היו מוליכין אותן לבתי כנסיות, כדי לחנכן במצות".
