סקר
מסכת תמורה
קשה מאוד
קשה
ממוצעת
קלה


 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו 


אי אנא נטעי הוה קטיני וזרענא תחותייהו סילקא וירקא – פוטוסינתיזה

 

"שטף נהר זיתיו ... אלא, כי אתא רבין אמר ריש לקיש: לא שנו אלא שנעקרו בגושיהן ובתוך שלש, אבל לאחר שלש הכל לבעל הקרקע. דאמר ליה: אי אנא נטעי, לאחר שלש מי לא הוה אכילנא ליה כוליה? ולימא ליה: אי את נטעת בתוך שלש לא הוה אכלת, השתא קא אכלת פלגא בהדאי! משום דאמר ליה: אי אנא נטעי הוה קטיני וזרענא תחותייהו סילקא וירקא" (בבא מציעא, קא ע"א).

פירוש: שנינו במשנה: שָׁטַף נָהָר זֵיתָיו וכו' ... וכִּי אֲתָא [כאשר בא] רָבִין מארץ ישראל לבבל אָמַר בשם רֵישׁ לָקִישׁ בגירסה שונה: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁנֶּעֱקְרוּ בְּגוּשֵׁיהֶן וּבְתוֹךְ שָׁלשׁ, אֲבָל לְאַחַר שָׁלשׁ הַכּל לְבַעַל הַקַּרְקַע. דְּאָמַר לֵיהּ [שיכול הוא לומר לו]: אִי אֲנָא נְטַעִי [אם אני הייתי נוטע] אותם, לְאַחַר שָׁלשׁ שנים מִי [האם] לֹא הֲוָה אָכֵילְנָא לֵיהּ כּוּלֵּיהּ [הייתי אוכל אותם כולם]? ושואלים: וְלֵימָא לֵיהּ [ושיאמר לו] בעל הזיתים: אִי אַתְּ נָטַעַתְּ [אם אתה היית נוטע] אותם בְּתוֹךְ שָׁלשׁ לֹא הֲוָה אָכְלַתְּ [היית אוכל] מהם כלל משום ערלה, הָשְׁתָּא קָא אָכְלַתְּ פַּלְגָא בַּהֲדַאי [עכשיו אתה אוכל חצי אתי]? ומשיבים: מִשּׁוּם דְּאָמַר לֵיהּ [שאומר הוא לו]: אִי אֲנָא נְטַעִי [אילו הייתי אני נוטע אותם] במשך שלוש השנים הֲוָה קְטִינֵי וְזָרַעְנָא תְּחוֹתַיְיהוּ סִילְקָא וְיַרְקָא [היו קטנים והייתי זורע תחתם תרד וירק] והייתי מרוויח בהם, ונמצא אף אני מפסיד מגדרם של העצים, ודיי בחלק במשך שלוש השנים (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).


שם עברי: הטמעת אור        שם באנגלית: Photosynthesis
 

נושא מרכזי: צל עצים כגורם נזק לגידולי שדה
 

הידע החקלאי של חז"ל משתקף בסוגיות רבות במשנה והתלמוד כדוגמת סוגייתנו. מהמשא והמתן בין בעל הזיתים ובעל השדה אנו לומדים שלא ניתן לזרוע ירקות מתחת לעצים מפותחים. הגמרא לא מציינת מהו הנזק הנגרם לירקות הגדלים מתחת לעצים אך הוא מפורש בדברי רש"י: "הוה קטיני - הוו זיתים דקין ולא היה להן צל, וזרענא תותייהו סילקא וירקא". מכלל לאו אנו שומעים הן כלומר לעצים גדולים יש צל המונע את ניצול השטח שמתחתם לגידול ירקות. בסוגייתנו מתואר קשר בין גודל העצים ובין עוצמת ההצללה ונזקה אך קיימים גורמים נוספים המשפיעים עליהן. במשנה בבבא בתרא (פ"ב מי"ג) אנו לומדים שחרוב ושקמה מטילים צל רב יותר מעצי פרי אחרים ושנזק הצל גדול יותר בשדה שלחין מאשר בשדה בעל. על נזקו של הצל אנו לומדים גם במשנה במנחות (פ"ח מ"ב) שם נאמר שאין מביאים למנחה תבואה מ"בית האילן": "אין מביאין לא מבית הזבלים ולא מבית השלחים ולא מבית האילן ואם הביא כשר וכו'". מפרש רש"י (מנחות, פה ע"א): "ולא מבית האילן - משדה שיש בו אילנות לפי שהאילנות עושים לה צל ואין התבואה גדלה יפה".


ראו עוד במאמר "ובחרוב ובשקמה כנגד המשקולת"

 

------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

הרחבה

ספק אם חז"ל הכירו את התהליך הפיסיולוגי המתקיים בצמח בהשפעת האור אך בוודאי ידעו שלא תתכן צמיחה ללא אור. כיום אנו יודעים שאנרגיית האור מאפשרת לצמחים וכמה מיני חיידקים לבצע הטמעה (פוטוסינתזה) שבעזרתה הם מייצרים סוכרים, בדרך כלל גלוקוז, המהווים את אבני הבניין של הצמח. ההטמעה אחראית להזנה של כל החיים על פני כדור הארץ. בתהליך ההטמעה משתתפים בנוסף לאנרגיית האור גם פחמן דו-חמצני הנקלט מהאוויר ומים. התוצרים הם מולקולת גלוקוז ו – 6 מולקולות חמצן. ההטמעה חשובה לא רק באספקת המזון לכדור הארץ אלא גם בשמירה על רכוז החמצן באוויר הנחוץ לנשימה. הנוסחה המסכמת את התהליך היא:


ראשית מחקר הפוטוסינתזה

אמנם חז"ל היו מודעים לנזקו של הצל לגידולי שדה אולם המרחק בין מידע זה לבין הידוע היום למדע על תפקיד האור לגידול הצמחים רב מאד. על מנת להמחיש את מרחק זה אתאר כמה מהתצפיות הראשונות שנערכו, החל מהמאה ה – 16, לגילוי וההבנה של הפוטוסינתזה. יאן בפטיסט ואן הלמונט (1580-1644) שהיה כימאי, פיזיולוג ורופא פלמי גידל במיכל במשך 5 שנים נבט ערבה שבסופם משקלו היה 77 ק"ג. הוא מצא שלמרות תוספת המשקל הרבה של העץ הרי שמשקל הקרקע כמעט ולא השתנה. מסקנתו הייתה שמקור תוספת המשקל לעץ היא במי ההשקיה. מאוחר יותר, בניסוי שערך פרופ' ג'והן וודוורד (1665 – 1728) מאוניברסיטת קיימבריג', הוכח שהשערה זו שגויה. הוא מצא שלאחר השקייה ב – 76 ק"ג מים משקל הצמח עלה רק בגרם אחד. ג'וזף פריסטלי (1733 – 1804) מצא שצמחים משפיעים באופן כלשהו על הרכב האוויר (החמצן וחשיבותו לחיים עדיין לא היו ידועים בתקופה זו). הוא הניח צמח יחד עם נר בוער בחלל כלי זכוכית שקוף ואטום לכניסת אוויר. לאחר זמן מה הנר כבה (הבעירה ניצלה את כל מלאי החמצן) אך לאחר כחודש ניתן היה להדליק אותו מחדש מבלי לפתוח את הכלי(1). בניסוי נוסף הוא הראה שניתן להחזיק עכבר בכלי אטום לאוויר יחד עם צמח מבלי שימות בחנק. מסקנתו של פריסטלי הייתה שצמחים מחזירים לאוויר מרכיב כלשהו שנר בוער ונשימת בעל חיים מסלקים ממנו. Jan Ingenhousz (1730 - 1799) התקדם צעד נוסף והוכיח במערכת ניסוי דומה לפריסטלי שהצמחים זקוקים לאור על מנת לייצר חמצן (החמצן התגלה כמה שנים קודם לכן). יתר על כן, הוא הוכיח שבתנאי חושך גם צמחים זקוקים לחמצן. בניסוי אחר הראה שצמחים הגדלים באקווריום מפרישים מעליהם בועות גז (חמצן) רק בנוכחות אור.
 

               
תמונה 1.  האילן נקצץ כמלא המרדע   תמונה 2.  האילן נקצץ כנגד המשקולת

 

               
תמונה 3.  שקמה   תמונה 4.  שקמה – מבט מקרוב     צילם: דביר זמירי

       

               
תמונה 5.  חרוב   תמונה 6.  פארק השרון בחורף 
ניתן לראות צמחים ירוקי עד ואת אלוני התבור בשלכת

  

               
תמונה 7.  אלון התבור בשלכת ומתחתיו שיחי אלת המסטיק מפותחים   תמונה 8.  חרוב עם עלווה מלאה ובצילו אין צמיחת שיחים

  
 


(1) בעזרת ריכוז קרני שמש על ידי מראות.

 
 

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - raananmoshe1@gmail.com
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.

 


כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.   



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר