סקר
מסכת תמורה
קשה מאוד
קשה
ממוצעת
קלה


 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

 

אי אנא נטעי הוה קטיני וזרענא תחותייהו סילקא וירקא – סלק

 

"שטף נהר זיתיו ... אלא, כי אתא רבין אמר ריש לקיש: לא שנו אלא שנעקרו בגושיהן ובתוך שלש, אבל לאחר שלש הכל לבעל הקרקע. דאמר ליה: אי אנא נטעי, לאחר שלש מי לא הוה אכילנא ליה כוליה? ולימא ליה: אי את נטעת בתוך שלש לא הוה אכלת, השתא קא אכלת פלגא בהדאי! משום דאמר ליה: אי אנא נטעי הוה קטיני וזרענא תחותייהו סילקא וירקא" (בבא מציעא, קא ע"א).

פירוש: שנינו במשנה: שָׁטַף נָהָר זֵיתָיו וכו' ... וכִּי אֲתָא [כאשר בא] רָבִין מארץ ישראל לבבל אָמַר בשם רֵישׁ לָקִישׁ בגירסה שונה: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁנֶּעֱקְרוּ בְּגוּשֵׁיהֶן וּבְתוֹךְ שָׁלשׁ, אֲבָל לְאַחַר שָׁלשׁ הַכּל לְבַעַל הַקַּרְקַע. דְּאָמַר לֵיהּ [שיכול הוא לומר לו]: אִי אֲנָא נְטַעִי [אם אני הייתי נוטע] אותם, לְאַחַר שָׁלשׁ שנים מִי [האם] לֹא הֲוָה אָכֵילְנָא לֵיהּ כּוּלֵּיהּ [הייתי אוכל אותם כולם]? ושואלים: וְלֵימָא לֵיהּ [ושיאמר לו] בעל הזיתים: אִי אַתְּ נָטַעַתְּ [אם אתה היית נוטע] אותם בְּתוֹךְ שָׁלשׁ לֹא הֲוָה אָכְלַתְּ [היית אוכל] מהם כלל משום ערלה, הָשְׁתָּא קָא אָכְלַתְּ פַּלְגָא בַּהֲדַאי [עכשיו אתה אוכל חצי אתי]? ומשיבים: מִשּׁוּם דְּאָמַר לֵיהּ [שאומר הוא לו]: אִי אֲנָא נְטַעִי [אילו הייתי אני נוטע אותם] במשך שלוש השנים הֲוָה קְטִינֵי וְזָרַעְנָא תְּחוֹתַיְיהוּ סִילְקָא וְיַרְקָא [היו קטנים והייתי זורע תחתם תרד וירק] והייתי מרוויח בהם, ונמצא אף אני מפסיד מגדרם של העצים, ודיי בחלק במשך שלוש השנים (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).


שם עברי: סלק מצוי   שם באנגלית: Chard, Garden Beet   שם מדעי: Beta vulgaris

שם נרדף במקורות: סילקא, סילקי, תרדין   שמות בשפות אחרות: ערבית – סלק, צוטלה


נושא מרכזי: לזיהוי הסילקא? 

 

סילקי = תרדין

הירק סילקי מוזכר בכמה מקומות בגמרא ובדרך כלל כמאכל בעל חשיבות רפואית. הרשב"ם בסוגייתנו מתרגם את השם סילקא: "תרדין ורבותא היא וכל שכן שני מיני בשר". מקור דבריו הוא בגמרא בעירובין (כח ע"ב): "אמר רב המנונא: מערבין בתרדין חיין, איני והאמר רב חסדא סילקא חייא קטיל גברא חייא? ההוא בבשיל ולא בשיל. איכא דאמרי אמר רב המנונא: אין מערבין בתרדין חיין, דאמר רב חסדא: סילקא חייא קטיל גברא חייא. והא קא חזינן דקא אכלי ולא מייתי? התם בבשיל ולא בשיל. אמר רב חסדא: תבשיל של תרדין יפה ללב וטוב לעינים וכל שכן לבני מעיים. אמר אביי: והוא דיתיב אבי תפי, ועביד תוך תוך" (1). מפרש רש"י: אבי תפי - בכירה, מקום שפיתת הקדירה. ועביד תוך תוך - שמבושל יפה ונצטמק כולו עד שנימוח, וכשהוא רותח דומה כמשמיע קול זה, תוך תוך". לומדים אנו, א"כ, שסלק ותרדין הינם היינו הך. על חשיבותו של הסלק לרפואה אנו לומדים גם בגמרא בכתובות (עז ע"ב): "אמר ר' חנינא: מפני מה אין בעלי ראתן בבבל? מפני שאוכלין תרדין, ושותין שכר של היזמי. אמר רבי יוחנן: מפני מה אין מצורעין בבבל? מפני שאוכלין תרדין, ושותין שכר, ורוחצין במי פרת". במקום נוסף מוזכרת השפעתו הטובה של הסלק: "רבי יהודה הוה יתיב קמיה דר' טרפון, אמר ליה רבי טרפון: היום פניך צהובין? אמר ליה: אמש יצאו עבדיך לשדה והביאו לנו תרדין ואכלנום בלא מלח, ואם אכלנום במלח כל שכן שהיו פנינו צהובין" (נדרים מט ע"ב).  הסלק מומלץ כתרופה לחום והצטננות: "חמה לחמה וסילקא לצינא וחילופא סכנתא" (עבודה זרה כח ע"ב). מפרש רש"י: "חמה לחמה - צנון יפה לחולי חמה. וסילקא – תרדין. לזיקא - לשחפת צוננת. וחילופא סכנתא - לפי שהצנון מוסיף עליו קור והתרדין מחממין".

בניגוד לרוב מיני הצמחים המוזכרים במסכת כלאים שזיהויים נתון למחלוקות רבות הרי שמתוך מחקרו של ח. צ. אלבוים עולה שקיימת הסכמה כמעט מוחלטת לזהות את התרדין והסלק כמין שנקרא גם בימינו סלק. הצמח הנקרא בפינו תרד (Spinacia oleracea) איננו התרד בספרות חז"ל והגיע לאזורנו רק עם כיבושי האיסלם. מוצא התרד הוא כנראה בפרס העתיקה (אירן של ימינו ומדינות שכנות). סוחרים ערבים העבירו את התרד להודו ומשם הועבר הצמח לסין שם היה מוכר בשם "ירק פרסי". בשנת 827 לספירה הגיע התרד לסיציליה והעדויות הכתובות הראשונות לנוכחותו באיזורנו הן מהמאה ה – 10 לספירה. 
 

תרדין

לאור כך שהגמרא מזהה את הסילקא כתרדין הרי שהמפתח לזיהוי מין זה נמצא בשם תרדין משום שהוא זכה לפירושים רבים יותר באזכוריו במשנה. בכלאים (פ"א מ"ג) אנו לומדים: "הלפת והנפוץ, והכרוב התרו בתור, התרדים והלעונים, אינם כלאים זה בזה וכו'". ממשנה זו אנו יכולים להסיק שהתרדים קרובים לצמח לעונים אך לאור כך שאין זיהוי חד משמעי ללעונים לא ניתן להשתמש במאפיין זה לזהות את התרדים. רבי נתן אב הישיבה (פ"א) מזהה לעונים עם שורשי הסלק ואם כן סביר שלדעתו תרד הוא סלק עלים.

בתרומות (פ"י מי"א): "רבי יוסי אומר: כל הנשלקים עם התרדים אסורים מפני שהם נותנין את הטעם". ייתכן ויש במשנה זו כדי לשלול את האפשרות שהתרדין הם הירק הנקרא בשם זה בעברית (Spinach) משום שטעם עליו תפל וקשה להניח שהוא נותן טעם יותר מאשר ירקות אחרים. ראיה נוספת כנגד זיהוי התרדים עם ה – Spinach ניתן למצוא ברמב"ם בפיהמ"ש (עוקצין, פ"א מ"ד). אומרת המשנה: "אלו לא מיטמאין ולא מטמאין ולא מצטרפין שרשי קולסי הכרוב וחלפות תרדים והלפת וכו'". מפרש הרמב"ם: "וחלפות תרדין גזעיהן הנשארין באדמה ומחליפין פעם שניה, ולפיכך נקראו חלפות מן חליפות". מפירושו משתמע שהתרדים הם צמח דו-שנתי או רב-שנתי שעליו מתחדשים מהשורש לאחר שנקצצו. תאור זה איננו מתאים לתרד החד שנתי אלא לסלק. ז. עמר מסיק מהערה זו שכנראה בתקופתם נהגו להשתמש גם בשרשי הסלק ולא רק בעלים. פירוש המונח "חלפות" אמנם לא מוסכם, והריבמ"ץ ואחרים מפרשים שהכוונה לעלים, אך אין בכך כדי להעיד שזיהוי התרדין היה נתון למחלוקת.

ראיה נוספת לזיהוי התרדין עולה מדברי הגמרא בעירובין (נג ע"ב): "בני יהודה דייקי לישנא מאי היא? דההוא בר יהודה דאמר להו: טלית יש לי למכור. אמרו ליה: מאי גוון טליתך? אמר להו: כתרדין עלי אדמה" (2). מדו-שיח זה משתמע שהמופע אליו התייחס אותו "בן יהודה" היה סלק שהן האשרוש שלו (או שורשיו) והן עליו היו מוכרים היטב משום ששניהם נאכלו ולכן היה צורך להדגיש שכוונתו לחלק העל-קרקעי כלומר לעלים. תאור זה כנראה אינו הולם את התרד משום שהוא חסר חלק תת-קרקעי נאכל. 

סקירה של הפירושים שניתנו לתרדים על ידי מפרשי ימי הביניים מגלה זהות כמעט מלאה ביניהם. קבוצת המפרשים דוברי ערבית תירגמה תרדין ל"אלסלק" ואילו המפרשים בארצות אירופה תירגמו לשם הלטיני של הסלק. הרס"ג, רבי נתן אב הישיבה, הרמב"ם שייכים לקבוצה הראשונה. רבי נתן אב הישיבה (פ"א) כתב: "התרדים והלעונים מיני סלק". רמב"ם (כלאים, פ"א מ"ג): "ותרד, אסלק". הערוך (ערך "הרת") פירש: "תרדין בליטי". Bleta בלטינית או Bieta באיטלקית הם המין Beta vulgaris שהוא הסלק. הריבמ"ץ (כלאים, פ"א מ"ג): "תרדין. בלעז בליטי". רע"ב (שם) נקט בשני הפירושים: "תרדין - בערבי סילק"א ובלע"ז בליט"י".

בצד הקביעה שהתרדין הם הסלק עדיין פתוחה השאלה מהו הסלק שגידלו אבותינו משום שהסלק כולל כיווני טיפוח רבים ואנו מוצאים זנים בעלי מראה ושימושים שונים. בין הזנים הבולטים אנו מוצאים את סלק הסוכר המשמש היום להפקת כ – 40% מתצרוכת הסוכר העולמית, סלק לבהמות, סלק עלים וסלק הגינה בעל האשרוש האדום שגם בו ניתן למצוא מופעים שונים. מועד הביות לא ברור ומשערים שהיה כמה מאות לפני הספירה. אי אפשר לשלול את האפשרות שהם גידלו את מין הבר או מין דומה לו משום שעד היום מקובל השימוש בו כצמח מאכל ורפואה בעדות ישראל וערביי ארץ ישראל.
 

      

סלק מצוי          צילם: דרור מלמד - צמח השדה

 

סלק מצוי - תפרחת         צילם: דרור מלמד - צמח השדה

 

     
     


הרחבה

מוצא הסלק הוא כנראה באיזורי הים התיכון ומערב אסיה. משערים שמוצא הזנים התרבותיים השונים הוא בסלק המצוי הגדל בר בארץ. סלק מצוי הוא צמח חד-שנתי או רב-שנתי ממשפחת הסלקיים, גובהו 20-100 ס"מ והוא נפוץ בכל אזורי הארץ. הצמח קשור לסביבת האדם ונחשב כעשב רע. הוא מצוי בגינות ובשדות, בצדי דרכים ובאשפתות, בייחוד במקומות לחים או מעט מלוחים. הצמח מעדיף קרקעות חרסיתיות מלוחות. בתחילת צמיחתו הוא מפתח שושנת-עלים בגוון ירוק כהה או אדמדם. מתוך שושנת העלים עולים הענפים המסתעפים באופן אנכי בעלי עלים קטנים בהשוואה לעלי השושנת.

לגבי מעלותיו הרפואיות של הסלק אין ספק משום שגם היום הוא מומלץ למחלות שונות. על פי אתר גמאנון מכיל הסלק את המרכיבים הבאים שיש בהם תועלת רפואית: במיץ סלק יש זרחן, סידן, גופרית, יוד ברזל, נחושתף פחמימות, חלבון, שומן, ויטמינים מקבוצת B ו – C , חומצה פולית ובטאין. הבטאין בעל פעילות דומה לפעילות הכבד ומועיל בריפוי אנמיה וטיהור הדם. הצבענים (פיגמנטים) המצויים בכל חלקי הצמח הם קרטנואידים, אנתוציאנידים ואנטי אוקסידנטים בעלי יכולת הגנה מפני מחלות סרטן ומחלות כרוניות. לאנתוציאנידים בסלק יש תכונות אנטי-דלקתיות, הם מסייעים בחידוש רקמות חיבור, משפרים את זרימת הדם ומקטינים את רמת הכולסטרול בדם. הפעילות התרופתית קיימת הן באשרוש והן בעלים. במחקר שפורסם לאחרונה מתואר אשרוש הסלק כיעיל מאד בהורדת לחץ דם (3).

ממקורות אחרים ניתן ללמוד שהסלק הוא הירק העשיר ביותר בתרכובות פנוליות בעלות פעילות אנטי אוקסידנטית חזקה יותר מאשר בויטמינים. הסלק עשיר בסיבים תזונתיים המתפרקים במעיים על ידי חיידקי המעיים ויוצרים חומצה בוטירית המונעת חלוקת תאים סרטניים. הסלק האדום מכיל פיגמנט צבע בשם בטנין (betanine) המגדיל את ניצול החמצן בתוך התאים ומגביר את יכולת השיקום שלהם. מבנה הבטנין דומה ללציטין המצוי בתאי השריר ומעודד יצור מרכיבים חשובים בכבד, בכליות, בטחול ובלבלב. חשוב להדגיש שהמדד הגליקמי (מדד גליקמי או אינדקס גליקמי הוא מערכת דרוג לפחמימות המבטאת את השפעתן על רמת הגלוקוז בדם) של הסלק גבוה ולכן חולי סכרת המעונינים להשתמש בו חייבים לאכול במקביל מזונות בעלי מדד גליקמי נמוך בלבד.
 


(1) פירוש: אָמַר רַב הַמְנוּנָא: אֵין מְעָרְבִין בִּתְרָדִין חַיִּין, שכן אֲמַר רַב חִסְדָּא: סִילְקָא חַיָּיא קָטֵיל גַּבְרָא חַיָּיא [תרד חי הרג אדם חי]. ושואלים: וְהָא קָא חָזֵינַן דְּקָא אָכְלִי וְלָא מָיְיתִי [והרי רואים אנו אנשים האוכלים ואינם מתים]? עונים: הָתָם [שם] מדובר בִּבְשִׁיל וְלָא בְּשִׁיל [במבושל ואינו מבושל] שהוא מסוכן. אֲמַר רַב חִסְדָּא: תַּבְשִיל שֶׁל תְּרָדִין יָפֶה לַלֵּב וְטוֹב לָעֵינַיִים, וְכָל שֶׁכֵּן שטוב לִבְנֵי מֵעַיִים. אֲמַר אַבַּיֵי: וְהוּא דֵּיתִיב אַבֵּי תְּפֵי [שהיה התבשיל מונח על הכירה] וְעָבֵיד [ועושה] תּוּךְ תּוּך, כלומר נתבשל יפה עד שמשמיע קול רתיחה (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
(2) פירוש: כיון שהוזכר כי בְּנֵי יְהוּדָה דַּיְיקֵי לִישָּׁנָא [מדייקים בלשונם] מַאי הִיא [מהו ענין זה]? מביאים דוגמא: דְּהַהוּא (אדם אחד) בַּר [בן] יְהוּדָה שאָמַר לְהוּ [להם] לשומעיו: טַלִּית יֵשׁ לִי לִמְכּוֹר. אָמְרוּ לֵיהּ [לו]: מַאי [מה] גַּוַון טַלִּיתְךָ? אֲמַר לְהוּ [להם]: כִּתְרָדִין עֲלֵי אֲדָמָה. שאמר בלשון מדוקדקת מהו בדיוק גוון הטלית, שהוא ירוק כצבע התרד בשעת צמיחתו.

(3) Hobbs, D.A, 'Blood pressure-lowering effects of beetroot juice and novel beetroot-enriched bread products in normotensive male subjects', British Journal of Nutrition, 108 (11) 2012, pp 2066-2074.

  
 

מקורות עיקריים:

תוספתא כפשוטה, חלק א' (458-459).
אנציקלופדיה "החי והצומח בא"י" כרך 10 (עמ' 57-58).
חיים צבי אלבוים, תשס"ח, מסורות הזיהוי של צמחי משנת כלאיים, עבודה לשם קבלת תואר מוסמך, בר אילן (עמ' 174-175).
זהר עמר, גידולי ארץ ישראל בימי הביניים (עמ' 289-290).
נסים קריספיל, "צמחי מרפא - מדריך שדה לצמחי המרפא של ארץ ישראל"

לעיון נוסף:

סלק מצוי באתר צמח השדה
"אוכלין תרדין, ושותין שכר" בפורטל הדף היומי  
 



א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - raananmoshe1@gmail.com
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.

 

 

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר