|
טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
אנא מפליגנא אמגוזי, ואת פליג שיסקי – שיזף תרבותי
"משנה. רבי יהודה אומר: לא יחלק החנוני קליות ואגוזין לתינוקות, מפני שהוא מרגילן לבא אצלו. וחכמים מתירין ... גמרא. מאי טעמייהו דרבנן? דאמר ליה: אנא מפליגנא אמגוזי, ואת פליג שיסקי" (בבא מציעא, ס ע"א).
פירוש: משנה. ר' יְהוּדָה אוֹמֵר: לֹא יְחַלֵּק הַחֶנְוָנִי קְלָיוֹת (חיטין קלויות, שהיו מעדן) וֶאֱגוֹזִין במתנה לַתִּינוֹקוֹת הבאים לקנות, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַרְגִּילָן לָבא אֶצְלוֹ, והוא מקפח על ידי כך את החנוונים האחרים. וַחֲכָמִים מַתִּירִין ... גמרא. שואלים: מַאי טַעְמַיְיהוּ דְּרַבָּנַן [מה טעמם של חכמים], שמתירים לחלק קליות ואגוזים? ומשיבים: דְּאָמַר לֵיהּ [שאומר לו] חנווני זה לחבירו הטוען כנגדו על תחרות בלתי הוגנת, אֲנָא מְפַלֵּיגְנָא אַמְגוּזֵי, וְאַתְּ פְּלֵיג שִׁיסְקֵי [אני מחלק אגוזים, ואתה חלק שזיפים], שהרי גם אתה יכול לעשות דברים למשוך אליך את הקונים. (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
הרחבה
השיזף התרבותי הוא עץ פרי ממשפחת האשחריים. בארץ גדלים מעט עצים ממין נוסף שגם פרותיו ראויים לאכילה (אם כי באיכות פחותה) השיזף השעיר (ההודי). השיזף התרבותי הוא עץ זקוף וקטן ולרוב הוא גדל בקבוצות צפופות. ענפיו הרבים של השיזף התרבותי בנויים ממפרקים רבים ומכוסים בקוצים חדים המסייעים לו בהגנה כנגד בעלי חיים הניזונים ממנו. השיזף בעל שלכת חורפית ועליו חלקים מבריקים (תמונה 3). עורקי העלה הבהירים ניכרים היטב משני צדדיו. הפריחה באביב ובקיץ והבשלת הפירות בסוף הקיץ. גודלם עשוי להגיע ל - 4 ס"מ וצורתם עגלגלה או מאורכת בהתאם לזן. הפירות מכילים כ – 20% סוכר ודומים בצורתם לתמרים (תמונה 4) ומכאן שמם בשפות שונות כמו "תמר אדום" באנגלית. עד ההבשלה צבעם ירוק והוא משתנה בהדרגה מירוק לאדום כאשר בשלב הראשון משתנה צבע האזורים החשופים לשמש ישירה. גודל היבול של השיזף התרבותי משתנה משנה לשנה ואינו עקבי בדומה ליבול עצי הזית. מוצא השיזף באקלים יובשני ואספקת כמות גדולה של מים מעלה באופן משמעותי את יבולו עד כדי מתן שני יבולים בשנה. רשימת מקורות:
י. פליקס, עצי פרי למיניהם – צמחי התנ"ך וחז"ל (עמ' 251-253)
א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
|