טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו  

ואחר כך נמצאת חומץ  – שמרים

"דתניא: הבודק את החבית להיות מפריש עליה תרומה והולך, ואחר כך נמצאת חומץ כל ג' יום ודאי, מכאן ואילך ספק. מאי קאמר? א"ר יוחנן, הכי קאמר: כל ג' ימים הראשונים ודאי יין, מכאן ואילך ספק; מאי טעמא? חמרא מעילאי עקר, והאי טעימיה ולא עקר, אם תמצא לומר בתר דטעימיה עקר, הוה ריחא חלא וטעמיה חמרא, וכל ריחיה חלא וטעמיה חמרא חמרא. ורבי יהושע בן לוי אמר: כל ג' ימים האחרונים ודאי חומץ, מכאן ולהלן ספק; מאי טעמא? חמרא מתתאי עקר, ואימור עקר ולאו אדעתיה, ואם תמצא לומר מעילאי עקר והא טעימיה ולא עקר, דלמא בתר דטעימיה עקר, הוה ריחיה חלא וטעמיה חמרא, וריחיה חלא וטעמיה חמרא חלא" (בבא בתרא, צו ע"א).

פירוש: דְּתַנְיָא [שכן שנינו בברייתא]: הַבּוֹדֵק אֶת הֶחָבִית אם היא מכילה יין טוב, על מנת לִהְיוֹת מַפְרִישׁ עָלֶיהָ תְּרוּמָה וְהוֹלֵךְ, שמחבית זו יפריש תרומה עבור חביות אחרות של יין, כאשר יצטרך להפריש מהן תרומה, וְאַחַר כָּךְ, לאחר שהפריש כמה פעמים מחבית זו, נִמְצֵאת חוֹמֶץ, ואין מפרישים תרומה ומעשרות מן החומץ על היין, ומעתה יש לדון על כל ההפרשות שהיו מאז הבדיקה הראשונה ועד עתה, כָּל שְׁלֹשָׁה יוֹם וַדַּאי, מִכָּאן וְאֵילָךְ סָפֵק. תחילה מבררים מהן האפשרויות השונות בפירוש הברייתא, ושואלים: מַאי קָאָמַר [מה הוא אומר] לאלו ימים הכוונה ב"כל שלושה ימים"? אָמַר ר' יוֹחָנָן, הָכִי קָאָמַר [כך הוא אומר]: כָּל שְׁלֹשָׁה יָמִים הָרִאשׁוֹנִים מאז שבדק בתחילה, החבית נחשבת כוַדַּאי יַיִן, מִכָּאן וְאֵילָךְ סָפֵק יין ספק חומץ; מַאי טַעֲמָא [מה טעם הדבר]? חַמְרָא מֵעִילַּאי עָקַר [היין שבחבית מלמעלה הוא מחמיץ תחילה], וְהַאי טְעֵימֵיהּ [וזה הבעלים הרי טעם אותו] בתחילה, וְלֹא עֲקַר [החמיץ], ואף אִם תִּמְצָא [תרצה] לוֹמַר: בָּתַר דִּטְעֵימֵיהּ עֲקַר [אחר שטעם אותו אז החמיץ], כלומר, מיד אחר כך, מכל מקום הרי אין היין מחמיץ מיד, ומתחילה כל שלושה ימים הראשונים הֲוָה רֵיחָא חַלָּא וְטַעֲמֵיה חַמְרָא [היה ריחו חומץ וטעמו יין], וְכָל רֵיחֵיהּ חַלָּא וְטַעֲמֵיה חַמְרָא [שריחו חומץ וטעמו יין] חַמְרָא [יין הוא]. וְר' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר שיש לפרש כך את הברייתא: כָּל שְׁלֹשָׁה יָמִים הָאַחֲרוֹנִים לפני שמצא שהוא חומץ וַדַּאי חוֹמֶץ הוא, שלשיטתו יין שהחל להריח כחומץ, הגם שטעמו עדיין של יין חומץ הוא, ואם עכשיו הוא חומץ גמור ודאי החל להחמיץ לפני שלושה ימים. מִכָּאן וּלְהַלָּן, כלומר, כל הימים הקודמים לכך מאז הבדיקה הראשונה סָפֵק; מַאי טַעֲמָא [מה טעם הדבר]? חַמְרָא מִתַּתַּאי עָקַר [היין בחבית מלמטה הולך ומחמיץ], וְאֵימוּר עֲקַר וְלָאו אַדַּעְתֵּיהּ [ואמור שכשבדק בתחילה כבר החמיץ ולא היה הדבר בדעתו, במודעותו] שהרי טעם רק מלמעלה. וְגם אִם תִּמְצָא [תרצה] לוֹמַר כי מֵעִילַּאי עֲקַר וְהָא טְעֵימֵיהּ [שמלמעלה הוא מחמיץ וזה הרי טעם אותו] וְלֹא עֲקַר [החמיץ] דִּלְמָא בָּתַר דִּטְעֵימֵיהּ עֲקַר [שמא מיד אחר שטעם אותו אז החמיץ], הֲוָה רֵיחֵיהּ חַלָּא וְטַעֲמֵיה חַמְרָא [נמצא שמאז ריחו חומץ וטעמו יין], ולשיטתו של ר' יהושע בן לוי, כל יין שרֵיחֵיהּ חַלָּא וְטַעֲמֵיה חַמְרָא [ריחו חומץ וטעמו יין] חַלָּא [חומץ הוא] (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).

שם עברי: שמר האפייה   שם באנגלית: Yeast   שם מדעי: Saccharomyces cerevisiae


נושא מרכזי: מהו מנגנון ההחמצה של יין?
 
 

המאמר עודכן ומופיע בבבא מציעא (מד ע"א) "חמרא הוא דלא מינטר אלא אגב חמרא".  

תמונה 1. דגימה מתוך חבית יין  - ניתן להבחין בגבול בין היין לתרחיף (החלק העכור למטה) המכיל תאי שמרים מעורבים ביין.		תמונה 2. סוגים שונים של חומץ      צילם: Rainer Zenz

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.