סקר
מסכת ערכין לעומת זבחים-מנחות-חולין -בכורות:
הקלה משמעותית
קשה באותה מידה
יותר קשה!
לא יודע


 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

  

שמן והבאיש, דבש והדביש הרי זה לא יגע בהן – דבורת הדבש

 

"המפקיד פירות אצל חבירו והרקיבו, יין והחמיץ, שמן והבאיש, דבש והדביש הרי זה לא יגע בהן, דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים: עושה להם תקנה, ומוכרן בבית דין. וכשהוא מוכרן מוכרן לאחרים, ואינו מוכרן לעצמו וכו'" (בבא מציעא, לח ע"א).


שם עברי: דבורת הדבש   שם באנגלית: Honeybee   שם מדעי: Apis mellifera

שמות נרדפים במקורות: צרעה, זיבורתא


נושא מרכזי: כיצד יכול דבש להתקלקל? 


את הפועל "הדביש" כמבטא קלקול של דבש אנו מוצאים גם בגמרא בשבת (קנד ע"ב): "חמורו של רבן גמליאל היתה טעונה דבש ולא רצה לפורקה עד מוצאי שבת, למוצאי שבת מתה. והאנן תנן: נוטל כלים הניטלין! כשהדביש. הדביש למאי חזי? לכתיתא דגמלי(1). גם בימינו מומלץ להשתמש בדבש להקלה וריפוי של פצעים ונגעים בעור משום שהדבש מכיל תרכובות אנטיספטיות המחטאות פצעים. בלשון המאירי (בבא מציעא, לח ע"א): "שמן והבאיש לתקון העורות דבש והדביש לרטיית מכה שבבהמה".

על פי רש"י קילקול הדבש מתבטא באיבוד טעם הדבש (אולי איבוד מתיקותו) והחמצה: "והדביש - יצא טעם דובשנו, והחמיץ, אשמלי"ר בלעז כמו (איוב לא) ובכל תבואתי תשרש - תעקר שרשיה, וכמו עד לא ירתק חבל הכסף (קהלת יב) - יפתחו רתוקות עבותיה". במסכת שבת הוא מפרש: "כשהדביש – החמיץ". ד"ר מ. קטן(2) תירגם אישמילי"ר (esmeler) להחמיץ, לאבד את טעם הדבש. הוא הרחיב בהבנת דברי רש"י וכתב:

"רש"י מסביר כאן, שפועל יכול להורות על חסרונו וביטולו של גזרונו: דבש שהדביש חדל להיות דבש. כן בפועל esmeler יש הגזרון – mel (mel = דבש), אלא שהוראת החיסרון והביטול נובעת מהקידומת es (לטינית – ex).

האפשרות העולה כאן של קילקול הדבש מעוררת קושי שהרי הדבש נחשב למוצר הנשמר שנים רבות. במאה ה-19 מצאו ארכאולוגים שחפרו במצרים כד גדול של דבש שטעמו היה מושלם אף שהיה בן אלפי שנים. מאז נמצאו כדי דבש ליד כמה מקברי הפרעונים. הדבש העתיק ביותר הידוע מוצג כיום במוזיאון החקלאי בדוקי שבמצרים בתוך שני כדי דבש שמקורם בממלכה החדשה (בערך 1400 לפנה"ס). במקורותינו אנו מוצאים שהדבש עשוי לשמר מפני ריקבון. במסכת בבא בתרא (ג ע"ב) מסופר על האופן בו שימר הורדוס את גופתה של תינוקת מבית חשמונאי: "... וההיא ינוקתא נפלה מאיגרא לארעא. טמנה שבע שנין בדובשא"(3).

עלינו לזכור שהשם "דבש" במקורות מתייחס הן לדבש דבורים והן לדבש תמרים (ולמיני פירות נוספים) אך קרוב לודאי שבספור על הורדוס הכוונה לדבש דבורים שאורך "חיי המדף" שלו עולה בהרבה על דבש תמרים. העובדה שדבש (משני הסוגים) אינו מתקלקל מייד נובעת מכך שריכוז סוכר גבוה מונע התפתחות חיידקי ריקבון והחמצה. הסוכרים הם תרכובות היגרוסקופיות כלומר סופחות מים דבר הגורם לסביבת החיידקים בדבש להיות נטולת לחות החיונית לחילוף החומרים שלהם. בדבש דבורים קיימים גורמים נוספים המונעים פעילות של מיקרואורגניזמים. רמת החומציות הטבעית הגבוהה של דבש דבורים (בסביבות p.H 4) אינה ידידותית לחיידקים, המשגשגים בסביבה נייטרלית, והם אינם שורדים בה. החומציות הגבוהה היא תוצאה של נוכחות כמה חומצות שהן חומצה פורמית, חומצה ציטרית והעיקרית חומצה גלוקונית. בתהליך ייצור הדבש הדבורים מפרישות לתוך הצוף שהן אוספות את האנזים glucose oxidase המפרק את הסוכר בצוף לחומצה גלוקונית (gluconic acid) ומי חמצן הרעילים לחיידקים. ריכוז חלבונים נמוך וריכוז חמצן נמוך הנובע מצמיגות הדבש מגבילים את פעילות החיידקים. גורם חשוב נוסף המאריך את חיי המדף של דבש דבורים הוא נוכחות תרכובות אנטי-בקטריאליות (ליזוזים, חומצה פנולית, פינוקמברין ועוד).

לאור עמידותו הרבה של הדבש לקלקול עולה השאלה כיצד אכן תופעה זו עלולה להתרחש. התשובה נעוצה באופי ההיגרוסקופי של הסוכרים בדבש. חשיפה של הדבש לאוויר או ללחות גורמת לספיחה של מים ועליית רכוז המים בדבש מעל 18% שהוא הגבול שמעליו הדבש אינו נשמר לאורך זמן. בנוסף לכך החשיפה לאוויר גורמת לפירוק מי החמצן ובתנאים אלו עלולים להתעורר לפעילות המיקרואורגניזמים שבדבש. תתכן פעילות של חיידקי לקטובצילוס המפרישים חומצות שונות ו/או של שמרים המנצלים את הסוכר בדבש לביצוע תסיסה שבמהלכה הם מפרישים כוהל. כאשר התהליך מבוקר ניתן לייצר מדבש משקה אלכוהולי הנקרא תמד. הדבורים עצמן מונעות את קלקול הדבש על ידי אטימת תאי חלת הדבש בעזרת דונג (תמונה 2) המונע ספיחת מים ואת פירוק מי החמצן.

קילקול דבש מתבטא בהיפרדות הדבש לשתי שכבות אחת מיימית והשנייה מגובשת או בתסיסה. יש לזכור שתופעת התגבשות הסוכר בדבש (בשכבה אחת) איננה קלקול. הדבר קורה למשל בעת אחסון הדבש בטמפרטורות נמוכות. חימום הדבש מחזיר אותו למצבו הנוזלי. 
 

             

תמונה 1.   דבש         צילם: בני מובשוביץ            

 

תמונה 2. הסרת כיסוי הדונג מחלת הדבש   צילם:   Luc Viatour

   


(1) פירוש: חֲמוֹרוֹ שֶׁל רַבָּן גַּמְלִיאֵל הָיְתָה טְעוּנָה דְּבַשׁ וְלֹא רָצָה לְפוֹרְקָהּ עַד מוֹצָאֵי שַׁבָּת, לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת מֵתָה מחמת עייפות. ושואלים: וְהָאֲנַן תְּנַן [והרי אנו שנינו במשנה] שנוֹטֵל את הכֵּלִים הַנִּיטָלִין, ומדוע אם כן לא נטל רבן גמליאל את הדבש? ומשיבים: כְּשֶׁהִדְבִּישׁ (התקלקל הדבש). ושואלים שוב: הִדְבִּישׁ לְמַאי חֲזִי [למה ראוי]? ולשם מה הביאו רבן גמליאל? ומשיבים שהוא ראוי לְכְתִיתָא דִּגְמַלֵי [למשוח בו פצעי גמלים].
(2) ב"אוצר לעזי רש"י". 
(3) פירוש: ... וְהַהִיא יְנוּקְתָא נָפְלָה מֵאִיגְרָא לְאַרְעָא [ואותה ילדה נפלה מהגג לארץ] ומתה. ומסופר כי הורדוס טְמָנָהּ שֶׁבַע שְׁנִין בְּדוּבְשָׁא [שנים בדבש] לשמר את גופה שלא יירקב. 

 

לעיון נוסף

מצגת על יערת הדבש מאת חנוך פלסר משדה אליהו.

 

א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - raananmoshe1@gmail.com
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.



כתב: ד"ר משה רענן    © כל הזכויות שמורות

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר