סקר
מסכת בבא קמא:





 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

  

קב שומשמין בארבע אמות מהו – שומשום מזרחי

 

"קב שומשמין בארבע אמות מהו? קב בארבע אמות טעמא מאי משום דלא חשיבי, ושומשמין כיון דחשיבי לא מפקר להו. או דלמא: משום דנפיש טרחייהו, וכל שכן שומשמין, כיון דנפיש טרחייהו טפי מפקר להו" (בבא מציעא, כא ע"א).

פירוש: קב שׁוּמְשְׁמִין המפוזר בְּאַרְבַּע אַמּוֹת, מַהוּ? וצדדי השאלה: קַב בְּאַרְבַּע אַמּוֹת טַעְמָא מַאי [מה הטעם]? מִשּׁוּם דְּלָא חֲשִׁיבִי [שאינם חשובים], וְשׁוּמְשְׁמִין כֵּיוָן דַּחֲשִׁיבִי [שהם חשובים] ויקרים לָא מַפְקַר לְהוּ [אינו מפקיר אותם]. אוֹ דִּלְמָא [שמא] הטעם בקב חיטים הוא מִשּׁוּם דְּנָפֵישׁ טִרְחַיְיהוּ [שמרובה טירחתם] וְכָל שֶׁכֵּן שׁוּמְשְׁמִין, כֵּיוָן שהם זרעים קטנים ביותר דְּנָפֵישׁ טִרְחַיְיהוּ טְפֵי [שמרובה טירחתם יותר] מַפְקַר לְהוּ [מפקיר אותם] (באדיבות ה"תלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).


שם עברי: שומשום מזרחי   שם באנגלית: Sesame   שם מדעי: Sesamum indicum - Sesamum orientale


נושא מרכזי: השומשום כגידול בעל ערך כלכלי גבוה

 

לריכוז המאמרים שנכתבו על השומשום הקש/י כאן.



ספקו של רבי ירמיה "קב שומשמין בארבע אמות" נובע משני מאפיינים של השומשום. מחד גיסא זרעי השומשום זעירים (ראו במאמר "כביצה חסר שומשום אינו מטמא" (ראש השנה, יג ע"א)) אך מאידך גיסא מדובר בגידול יקר ובלשונו "ושומשמין כיון דחשיבי לא מפקר להו". על ערכו הגבוה של השומשום אנו לומדים בסוגיה בבבא מציעא (קד ע"ב): "ההוא גברא דקביל ארעא לשומשמי, זרעה חיטי עבדא חיטי כשומשמי. סבר רב כהנא למימר: מנכי ליה כחשא דארעא, אמר ליה רב אשי לרב כהנא: אמרי אינשי: כחשא ארעא ולא לכחוש מרה"(1) (בבא מציעא, קד ע"ב). מפרש רש"י: "דקביל ארעא לשומשמי - קבלנות היתה לזורעה שומשמין, והן יקרין מן החטין, ומכחישין הקרקע יותר מן החטין".

ייתכן ויוקרו של השומשום מסביר את מספר הרב יחסית של איזכוריו במשאים ומתנים ממוניים בגמרא:

"רב פפא ורב הונא בריה דרבי יהושע זבן שומשמי אגידא דנהר מלכא. אגור מלחי לעבורינהו, קבילו עלייהו כל אונסא דמתיליד. לסוף איסתכר נהר מלכא. אמרו להו: אגורו חמרי אפקעינהו ניהלן דהא קבילתו עלייכו כל אונסא דמיתליד. אתו לקמיה דרבא אמר להו: קאקי חיורי משלחי גלימי דאינשי אונסא דלא שכיח הוא"(2) (גיטין, עג ע"א).

"ההוא גברא דיהיב זוזי אשומשמי. לסוף אייקר שומשמי, הדרו בהו ואמרו ליה לית לן שומשמי, שקול זוזך. לא שקיל זוזיה איגנוב. אתו לקמיה דרבא אמר ליה כיון דאמרי לך שקול זוזך ולא שקלית לא מבעיא שומר שכר דלא הוי, אלא אפילו שומר חנם נמי לא"(3) (בבא מציעא, מט ע"א).

"אמר רב פפי :אמר לי רבינא לדידי אמר לי ההוא מרבנן ורב טבות שמיה ואמרי לה רב שמואל בר זוטרא שמיה: דאי הוו יהבי ליה כל חללא דעלמא לא הוי קא משני בדבוריה. בדידי הוה עובדא. ההוא יומא אפניא דמעלי שבתא הוה והוה יתיבנא ואתא ההוא גברא וקאי אבבא אמר לי אית לך שומשמי לזבוני? אמרי ליה: לא. אמר לי: ליהוו הנך זוזי בפקדון גבך דהא חשכה לי. אמרי ליה: הא ביתא קמך. אותבינהו בביתא ואיגנוב. אתא לקמיה דרבא אמר ליה: כל הא ביתא קמך לא מיבעיא שומר שכר דלא הוי אלא אפילו שומר חנם נמי לא הוי"(4) (בבא מציעא, מט ע"א).
 

        
שומשום מזרחי   שומשום מזרחי - זרעים

    

הרחבה

השומשום או השומשומין הוא אחד מגידולי השמן הראשונים שתורבת. עיקר השמוש הוא בזרעים לצורך הפקת שמן אך הם גם נאכלים בצורות שונות. השמן נחשב לשמן משובח לאכילה אך ניתן היה להשתמש בו גם למאור. במשנה נאמר: "אֵין מַדְלִיקִין בְּשֶׁמֶן שְׂרֵפָה בְּיוֹם טוֹב. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, אֵין מַדְלִיקִין בְּעִטְרָן, מִפְּנֵי כְבוֹד הַשַּׁבָּת. וַחֲכָמִים מַתִּירִין בְּכָל הַשְּׁמָנִים, בְּשֶׁמֶן שֻׁמְשְׁמִין, בְּשֶׁמֶן אֱגוֹזִים, בְּשֶׁמֶן צְנוֹנוֹת, בְּשֶׁמֶן דָּגִים וכו'"ֶ(שבת, פ"ב מ"ב). "הַנּוֹדֵר מִן הַיַּיִן, מֻתָּר בְּיֵין תַּפּוּחִים. מִן הַשֶּׁמֶן, מֻתָּר בְּשֶׁמֶן שֻׁמְשְׁמִין. מִן הַדְּבַשׁ, מֻתָּר בִּדְבַשׁ תְּמָרִים וכו'" (נדרים פ"ו מ"ט). מפרש הרמב"ם במשנה זו: "ושומשמין, נקרא בערבי אלסמ"ס". לדעת המפרשים מותר בשמן שומשומין שהרי הוא נדר משמן שהוא בסתם שמן זית ולא שמן שומשומין.

הרמב"ם מתייחס לשומשום כקיטנית וכך גם מקובל בשפת היום יום. לעיתים מוזכר השומשום בנשימה אחת עם הקטניות לעניין הלכות פסח. אומר הרמב"ם (כלאים, פ"א ה"ח): "הזרעונין נחלקין לשלשה חלקים. האחד מהן הוא הנקרא תבואה. והיא חמשה מינין, החטים והכוסמין והשעורין ושבולת שועל והשיפון. והשני מהן הוא הנקרא קטניות, והם כל זרעון הנאכל לאדם חוץ מן התבואה. כגון, הפול והאפונים והעדשים והדוחן והאורז והשומשמין והפרגין והספיר וכיוצא בהן. והשלישי מהן הוא הנקרא זרעוני גינה, והן שאר הזרעונין שאינן ראוין למאכל אדם. והפרי של אותו הזרע מאכל אדם, כגון זרע הבצלים והשומין וכו'". מהמשנה משתמע, לכאורה שהשומשום איננו קיטנית מתוך כך שהם נמנים בנפרד. "אֵלּוּ חַיָּבִין בַּמַּעַשְׂרוֹת וּפְטוּרִין מִן הַחַלָּה, הָארֶז, וְהַדחַן, וְהַפְּרָגִים, וְהַשֻּׁמְשְׁמִין, וְהַקִּטְנִיוֹת וכו'" (חלה, פ"א מ"ד). לאמיתו של דבר לפחות מנקודת מבט בוטנית אין השומשום קיטנית. בטקסונומיה המקובלת היום קטניות הוא שמה של משפחה הכוללת בתוכה את תת-משפחת הפרפרניים. השומשום הוא צמח ממשפחת השומשומיים הנכלל בסדרת הצינוראים בעל מבנה פרח המזכיר את בני משפחת הלועניים או השפתניים. בניגוד לקטניות בהן הפרי האופייני הוא תרמיל הרי שפרי השומשום הוא הלקט. בתאור השומשום הרחבתי במאמר "הוו הנהו חנותאי אבראי".
 


(1) פירוש: מסופר: הַהוּא גַּבְרָא דְּקַבֵּיל אַרְעָא לְשׁוּמְשְׁמֵי, זַרְעָהּ חִיטֵּי [אדם אחד קיבל קרקע על מנת לזרוע בה שומשומים, וזרעה חיטים], וכרגיל הקרקע מנוצלת ונכחשת הרבה על ידי השומשומים, אבל הרווח הוא גדול. אולם באותה שנה עָבְדָא חִיטֵּי כְּשׁוּמְשְׁמֵי [עשתה האדמה חיטים כשווי של שדה רגיל של שומשומים]. סָבַר רַב כָּהֲנָא לְמֵימַר [לומר] כי מְנַכֵּי לֵיהּ כַּחֲשָׁא דְּאַרְעָא [מנכה לו האריס מן התשלום ערך כחישתה, ירידת ערכה, של האדמה] שכיון שזרע בה חיטים נמצא שהרוויח בעל השדה שלא כחשה הקרקע, וקיבל אותן תוצאות כספיות. אָמַר לֵיהּ [לו] רַב אַשִׁי לְרַב כָּהֲנָא אָמְרִי אֱינָשֵׁי [אומרים בני אדם] בפתגם עממי: כַּחֲשָׁא אַרְעָא [שתכחוש האדמה] וְשלֹא לִכְחוֹש מָרָהּ [יכחוש בעליה], כלומר, אנשים מעוניינים ברווח כספי מהיר, ואינם מביאים בחשבון את ניצול האדמה, והיה האריס יכול לזרוע שומשומים, ואם לא זרע אינו מקבל תשלום על כך.
(2) פירוש: רב פפא ורב הונא בריה [בנו] של רב יהושע זבן שומשמי אגדא [קנו שומשומים על חוף] של נהר מלכא, אגור מלחי לעבורינהו [שכרו מלחים להעביר אותם בנהר], קבילו עלייהו כל אונסא דמתיליד [קיבלו עליהם המלחים כל אונס שיוולד, שיווצר], לסוף איסתכר [בסוף נסכר] נהר מלכא, ולא יכלו להעביר את המטען בנהר. אמרו להו [להם] שני חכמים אלה: אגורו חמרי אפקעינהו ניהלן [שכרו חמורים ותנו אותם לנו] כדי להעביר את השומשומים, דהא קבילתו עלייכו כל אונסא דמיתליד [שהרי קיבלתם עליכם כל אונס שיוולד]. אתו לקמיה [באו לדין לפני] רבא, אמר להו [להם] לשני חכמים אלה: קאקי חיורי [אווזים לבנים] (לפי שהיו חכמים אלו בעלי זקן לבן קרא להם כך) משלחי גלימי דאינשי [פושטי גלימות אנשים], כלומר, אתם עושקים את הצד האחר שלא כדין, אונסא [אונס] שלא שכיח הוא שנהר מלכא יסכר, ואונס כזה לא קיבלו עליהם.
(3) פירוש: ההוא גברא דיהיב זוזי אשומשמי [אדם אחד נתן כספים עבור שומשמים], לסוף אייקר שומשמי [לבסוף התייקרו השומשמים] הדרו בהו [וחזרו בהם] האנשים ואמרו ליה [לו]: לית לן שומשמי, שקול זוזך [אין לנו שומשמים קח את כספך]. לא שקיל זוזיה איגנוב [לא לקח אותו אדם את כספו ונגנב הכסף]. אתו לקמיה [באו לפני] רבא לדון. אמר ליה [לו] רבא לקונה: כיון דאמרי [שאמרו] לך שקול זוזך [קח את כספך] ולא שקלית [לקחת], לא מבעיא [נצרכה לומר] שכשומר שכר דלא הוי [אינו נחשב], אלא אפילו שומר חנם נמי לא הוי [גם כן איננו נחשב].
(4) אמר רב פפי, אמר לי רבינא: לדידי [לי, עצמי] אמר לי ההוא מרבנן [אחד החכמים] ורב טבות שמיה [שמו], ואמרי לה [ויש אומרים] שרב שמואל בר זוטרא שמיה [שמו], והוא היה אדם כזה דאי הוו יהבי ליה [שאם היו נותנים לו] כל חללא דעלמא [חלל העולם] לא הוי קא משני בדבוריה [לא היה משנה בדיבורו]. וסיפר: בדידי הוה עובדא ההוא יומא אפניא דמעלי שבתא הוה [בי היה מעשה, אותו יום ערב שבת בין השמשות היה], והוה יתיבנא ואתא ההוא גברא וקאי אבבא [הייתי יושב ובא אדם אחד ועמד בפתח], אמר לי: אית לך שומשמי לזבוני [יש לך שומשמין למכור]? אמרי ליה [אמרתי לו]: לא. אמר לי: ליהוו הנך זוזי [יהיו זוזים אלה] בפקדון גבך [אצלך] דהא חשכה [שהרי חשך] לי ולא אוכל להביאם הביתה עד שבת. אמרי ליה [לו]: הא ביתא קמך [הרי הבית לפניך]. אותבינהו בביתא ואיגנוב [הניחם בבית ונגנבו]. אתא לקמיה [בא אותו אדם לפני] רבא לתבוע שיחזירו לו את הכסף. אמר ליה [לו]: כל ביטוי כמו "הא ביתא קמך" [הרי הבית לפניך] לא מיבעיא [לא נצרכה] לומר ששומר שכר דלא הוי [איננו], אלא אפילו שומר חנם נמי לא הוי [גם כן איננו].

 


 

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.



כתב: ד"ר משה רענן    © כל הזכויות שמורות

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר