סקר
הסבב ה-14 - באיזה סבב של דף יומי אתה?
ראשון
שני
שלישי
רביעי ומעלה


 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו  


וכן נחיל של דבורים, אם נתייאשו הרי אלו שלו – דבורת הדבש

 

"מתניתין. נטלו מוכסין את חמורו ונתנו לו חמור אחר, נטלו לסטים את כסותו ונתנו לו כסות אחרת הרי אלו שלו, מפני שהבעלים מתייאשין מהן. המציל מן הנהר או מן הגייס או מן הלסטין, אם נתייאשו הבעלים הרי אלו שלו. וכן נחיל של דבורים, אם נתייאשו הרי אלו שלו. אמר רבי יוחנן בן ברוקה; נאמנת אשה, או קטן לומר מכאן יצא נחיל זה. ומהלך בתוך שדה חבירו להציל את נחילו, ואם הזיק משלם מה שהזיק, אבל לא יקוץ את סוכו על מנת ליתן את הדמים; רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה אומר: אף קוצץ ונותן את הדמים" (בבא קמא, קיד ע"א).



שם עברי: דבורת הדבש   שם באנגלית: Honeybee   שם מדעי: Apis mellifera

שמות נרדפים במקורות: צרעה, זיבורתא


נושא מרכזי: מהו נחיל דבורים?


הסיפא של משנתנו העוסקת בהצלת נחיל דבורים מופיעה בברייתא (פא ע"ב) המתארת מצבים שבהם, לדעת רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה, על אדם לספוג הפסד קטן על מנת למנוע מחבירו הפסד גדול יותר: "... דתניא, רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה אומר: תנאי בית דין הוא, שיהא זה יורד לתוך שדה חבירו וקוצץ שוכו של חבירו להציל נחיל שלו, ונותן לו דמי שוכו של חבירו; ותנאי בית דין הוא, שיהא זה שופך יינו ומציל דובשנו של חבירו, ונוטל דמי יינו מתוך דובשנו של חבירו וכו'". בלשון רש"י: "ומציל דובשנו - זה בא בכדו של יין וזה בא בכדו של דבש ונסדקה חבית של דבש, וכן זה בא בחבילת פשתן על חמורו וזה בא בחבילת עצים ומת חמורו של בעל פשתן, יפרק זה את עציו וטוענו". במשנתנו אנו לומדים שההלכה לגבי הצלת נחיל דבורים נתונה למחלוקת תנאים ולת"ק אסור לקצוץ ענף מאילן חבירו על מנת להציל את נחיל השייך לו (1). מאידך ת"ק מתיר ללכת בתוך שדה חבירו כנראה משום שמדובר בנזק קטן יותר. הלכה נוספת המובאת במשנה היא שאשה או קטן נאמנים לומר מהיכן יצא הנחיל. מפרש כאן רש"י: "לא יקוץ את הסוכה - נתיישבו דבורים על סוכת חבירו וירא ליטלן אחת אחת שלא יברחו, לא יקוץ את הסוכה להוליכן כולן ביחד, ואפילו על מנת ליתן דמים". על מנת להבין את דבריו נפתח בתאור אופן היווצרות הנחילים הקשור לתופעת התנחלות הדבורים ב"כוורות" חדשות(2).

באביב אוכלוסיית הדבורים בכוורת הולכת וגדלה. הצפיפות הגוברת מגרה את הפועלות לבנות מלכונים שהם תאים מיוחדים שבהם מתפתחות המלכות. בניגוד לתאים המשושים שבהם מתפתחות הפועלות המלכונים אינם משושים. מספרם קטן, הם בנויים בשולי המושבה ופתחם פונה כלפי מטה. המלכות מתפתחות מביצים מופרות שהזחלים הבוקעים מהם מוזנים רק ב"מזון מלכות". סמוך למועד גיחתן של המלכות הצעירות מתחיל תהליך של התנחלות. המלכה הזקנה נוטשת את הכוורת ואליה מצטרפות חלק מן הפועלות ויוצרות נחיל (תמונה 1). בדרך כלל מתיישב הנחיל הפורש באופן ארעי על ענף של עץ סמוך בצורת אשכול דבורים המגן על המלכה. בלשון הרמב"ם בפיהמ"ש (בבא קמא, פ"י מ"ב): "ונחיל, נקרא עדת דבורים הנאספים סביב מלך כפי שזה ידוע ומפורסם וכו'". כאמור מדובר במלכה ולא במלך ואכן כך כתב בעל "תפארת ישראל": "וכן נחיל של דבורים. [בינענשווארם] [שנמשכים כנחל זה אל זה למקום שתעוף שם מלכת הדבורים] וכו'". מן האשכול יוצאות פועלות המסיירות בסביבה כדי למצוא מקום מתאים למשכן קבע: חלל בגודל מתאים שפתחו צר והוא מוגן מגשם ומרוח, מבודד משינויי טמפרטורה קיצוניים, כתוצאה מקרינת שמש. הסיירות החוזרות לנחיל "מדווחות" על המקומות שגילו, ותוך יום-יומיים יוצא כל הנחיל אל משכן הקבע.

במקרים נדירים יש שיציאת הנחיל למקום הקבוע מתעכבת, ואז בונות הפועלות חלות על הענף החשוף (תמונה 2). ל"כוורת" כזו אין סיכוי לשרוד בתנאי החורף הקשים. בינתיים מגיחה בכוורת הישנה מלכה צעירה, והורגת את שאר המלכות הצעירות העומדות להגיח. תוך כשבוע ימים מוכנה המלכה לצאת למעוף כלולות, בימים חמים היא עפה מהכוורת ומתרוממת לגובה. זכרים רבים, רודפים אחריה. אחד מצליח להזדווג אתה. הוא מעביר אליה את מטען תאי הזרע הנקלט בכיס הזרע שלה. המלכה יכולה להיות מופרית על-ידי זכרים אחדים, במעוף כלולות אחד או יותר. לבסוף היא חוזרת לקן, ולאחר מעוף אחד או יותר היא מתחילה להטיל. מעתה היא נשארת בכוורת, ועוסקת בהטלת הביצים בלבד. מלכה פורייה מטילה כ-2000 ביצים ביום, במשך כארבע שנים. אם אין המלכה מזדווגת בשבועיים הראשונים לחייה, היא מאבדת את היכולת להזדווג ומטילה רק ביצים לא מופרות שמהן יתפתחו זכרים.

מגדלי הדבורים למדו לנצל את תופעת ההתנחלות ובעזרתה הם מאכלסים כוורות חדשות. השיטה להעביר נחיל לכוורת חדשה היא בעזרת קציצת הענף עליו עומד הנחיל או במקרים שהדבר לא ניתן דוחקים את הדבורים, בעזרת מברשת, כגוש אחד לתוך שק ומעבירים אותן לכוורת. דוגמה להעברת נחיל שהתמקם בבית ספר ש.ק.ד בשדה אליהו ראו כאן במצגת שהכין חנוך פלסר. אין ספק, שכדברי רש"י, אין אפשרות להעביר את הנחיל על ידי פירוקו משום שאז הוא יתפזר. 
 

       
תמונה 1. נחיל דבורים שהתמקם על סלע בסמוך לכוורת   תמונה 2.  חלות דבש על ענף        צילם: חנוך פלסר

 



(1) אמנם השתמשנו במונח "בעל הנחיל" אך למעשה על פי הגמרא אין מדובר בבעלות מוחלטת מדאורייתא: "וכן נחיל של דבורים. מאי וכן? הכי קאמר: אפילו נחיל של דבורים, דקנין דרבנן הוא וכו'". מפרש רש"י: "קנין דרבנן הוא - דאין כאן גזל אלא מפני דרכי שלום דהא דהפקר נינהו ותניא (חולין דף קמא:) יוני שובך ויוני עלייה אין בהן משום גזל אלא מפני דרכי שלום".
להלכה פסק הרמב"ם בפיהמ"ש (שם) שלא כדעת רבי ישמעאל בן ברוקא.
(2) בערבית נקראת הדבורה נחלה (نَحْلَة). עובדה זו מסבירה את השם "נחיל", שמתייחס בעיקרו לדבורים. קשה שלא לנסות ולחפש קשר לפועל "התנחלות" שגם שורשו הוא נ.ח.ל. אגב, פירוש שמו של הכפר נחלין (נַחָאלִין) הסמוך לעיר בית"ר עילית הוא "דבוראים" (نحالين).

 

מקורות עיקריים:  

אנציקלופדיה "החי והצומח בא"י" כרך 3 (עמ' 370).

לעיון נוסף: 

מצגת על יערת הדבש מאת חנוך פלסר משדה אליהו.

סרטון המציג העברת נחיל לתוך כוורת. ראו כאן.  


 
 

א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - raananmoshe1@gmail.com
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.



כתב: ד"ר משה רענן    © כל הזכויות שמורות

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.



תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר