טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו
וקוצץ שוכו של חבירו להציל נחיל שלו – דבורת הדבש
"... דתניא, רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה אומר: תנאי בית דין הוא, שיהא זה יורד לתוך שדה חבירו וקוצץ שוכו של חבירו להציל נחיל שלו, ונותן לו דמי שוכו של חבירו; ותנאי בית דין הוא, שיהא זה שופך יינו ומציל דובשנו של חבירו, ונוטל דמי יינו מתוך דובשנו של חבירו וכו'" (בבא קמא, פא ע"ב).
שם עברי: דבורת הדבש שם באנגלית: Honeybee שם מדעי: Apis mellifera
שמות נרדפים במקורות: צרעה, זיבורתא
נושא מרכזי: מהו נחיל דבורים?
לנושאים נוספים העוסקים בדבורת הדבש - הקש/י כאן.
סוגיה מובאות דוגמאות למצבים שבהם, לדעת רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה, על אדם לספוג הפסד קטן על מנת למנוע מחבירו הפסד גדול יותר. לדוגמה היין זול מהדבש ולכן תנאי בית דין הוא שאדם יציל את הדבש של חבירו הנמצא בכד שנשבר אפילו על חשבון שפיכת יינו. בלשון רש"י: "ומציל דובשנו - זה בא בכדו של יין וזה בא בכדו של דבש ונסדקה חבית של דבש, וכן זה בא בחבילת פשתן על חמורו וזה בא בחבילת עצים ומת חמורו של בעל פשתן, יפרק זה את עציו וטוענו.
את השורות הבאות נקדיש לדוגמה נוספת שבה נחיל דבורים שערכו רב התיישב על ענף עץ(1) שהנזק בקציצתו מועט יחסית. לדעת רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה רשאי בעל הנחיל(2) לקצוץ את הענף. דעה חולקת אנו מוצאים במשנה (בבא קמא, פ"י מ"ב): "... וכן נחיל של דבורים אם נתיאשו הבעלים הרי אלו שלו. אמר רבי יוחנן בן ברוקה נאמנת אשה או קטן לומר מכאן יצא נחיל זה. ומהלך בתוך שדה חבירו להציל את נחילו ואם הזיק משלם מה שהזיק. אבל לא יקוץ את סוכו על מנת ליתן את הדמים. רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה אומר אף קוצץ ונותן את הדמים"(3). מפרש רש"י (בבא קמא, קיד ע"ב): "לא יקוץ את הסוכה - נתיישבו דבורים על סוכת חבירו וירא ליטלן אחת אחת שלא יברחו, לא יקוץ את הסוכה להוליכן כולן ביחד, ואפילו על מנת ליתן דמים". על מנת להבין את דבריו נפתח בתאור אופן היווצרות הנחילים הקשור לתופעת התנחלות הדבורים ב"כוורות" חדשות (4).
באביב אוכלוסיית הדבורים בכוורת הולכת וגדלה. הצפיפות הגוברת מגרה את הפועלות לבנות מלכונים שהם תאים מיוחדים שבהם מתפתחות המלכות. בניגוד לתאים המשושים שבהם מתפתחות הפועלות המלכונים אינם משושים. מספרם קטן, הם בנויים בשולי המושבה ופתחם פונה כלפי מטה. המלכות מתפתחות מביצים מופרות שהזחלים הבוקעים מהם מוזנים רק ב"מזון מלכות". סמוך למועד גיחתן של המלכות הצעירות מתחיל תהליך של התנחלות. המלכה הזקנה נוטשת את הכוורת ואליה מצטרפות חלק מן הפועלות ויוצרות נחיל (תמונה 1). בדרך כלל מתיישב הנחיל הפורש באופן ארעי על ענף של עץ סמוך בצורת אשכול דבורים המגן על המלכה. בלשון הרמב"ם בפיהמ"ש (בבא קמא, פ"י מ"ב): "ונחיל, נקרא עדת דבורים הנאספים סביב מלך כפי שזה ידוע ומפורסם וכו'". כאמור מדובר במלכה ולא במלך ואכן כך כתב בעל "תפארת ישראל": "וכן נחיל של דבורים. [בינענשווארם] [שנמשכים כנחל זה אל זה למקום שתעוף שם מלכת הדבורים] וכו'". מן האשכול יוצאות פועלות המסיירות בסביבה כדי למצוא מקום מתאים למשכן קבע: חלל בגודל מתאים שפתחו צר והוא מוגן מגשם ומרוח, מבודד משינויי טמפרטורה קיצוניים, כתוצאה מקרינת שמש. הסיירות החוזרות לנחיל "מדווחות" על המקומות שגילו, ותוך יום-יומיים יוצא כל הנחיל אל משכן הקבע.
במקרים נדירים יש שיציאת הנחיל למקום הקבוע מתעכבת, ואז בונות הפועלות חלות על הענף החשוף (תמונה 2). ל"כוורת" כזו אין סיכוי לשרוד בתנאי החורף הקשים. בינתיים מגיחה בכוורת הישנה מלכה צעירה, והורגת את שאר המלכות הצעירות העומדות להגיח. תוך כשבוע ימים מוכנה המלכה לצאת למעוף כלולות, בימים חמים היא עפה מהכוורת ומתרוממת לגובה. זכרים רבים, רודפים אחריה. אחד מצליח להזדווג אתה. הוא מעביר אליה את מטען תאי הזרע הנקלט בכיס הזרע שלה. המלכה יכולה להיות מופרית על-ידי זכרים אחדים, במעוף כלולות אחד או יותר. לבסוף היא חוזרת לקן, ולאחר מעוף אחד או יותר היא מתחילה להטיל. מעתה היא נשארת בכוורת, ועוסקת בהטלת הביצים בלבד. מלכה פורייה מטילה כ-2000 ביצים ביום, במשך כארבע שנים. אם אין המלכה מזדווגת בשבועיים הראשונים לחייה, היא מאבדת את היכולת להזדווג ומטילה רק ביצים לא מופרות שמהן יתפתחו זכרים.
מגדלי הדבורים למדו לנצל את תופעת ההתנחלות ובעזרתה הם מאכלסים כוורות חדשות. השיטה להעביר נחיל לכוורת חדשה היא בעזרת קציצת הענף עליו עומד הנחיל או במקרים שהדבר לא ניתן דוחקים את הדבורים, בעזרת מברשת, כגוש אחד לתוך שק ומעבירים אותן לכוורת. אין ספק, שכדברי רש"י, אין אפשרות להעביר את הנחיל על ידי פירוקו משום שאז הוא יתפזר.
דוגמה להעברת נחיל שהתמקם בבית ספר ש.ק.ד בשדה אליהו ראו כאן במצגת שהכין חנוך פלסר. ראו גם כאן בסרטון שצולם במעלה אדומים על ידי ד"ר יעקב גרינשטיין. בנו טיפס על כליל חורש פורח על מנת לקצוץ את "שוכו".
 |
|
 |
|
תמונה 1. נחיל דבורים שהתמקם על סלע בסמוך לכוורת |
|
תמונה 2. חלות דבש על ענף צילם: חנוך פלסר |
(1) "שוכה" הוא ענף. באופן זה מתפרשת הגמרא בבבא מציעא (כד ע"א): מאי בדי? שוכי. ואמאי קרו ליה בדי? דבר דתלו ביה מידי, בד קרו ליה, כי ההוא דאמרינן התם: עלה אחד בבד אחד. מפרש רש"י: "שוכי - ענפים של אילן. עלה אחד בבד אחד - במסכת סוכה (מד, ב), גבי ערבה שנשרו מקצת עליה ונשתיירו בה שלשה עלין לחין, ואיכא דאמרי אפילו עלה אחד בבד אחד - כשירה.
(2) אמנם השתמשנו במונח "בעל הנחיל" אך למעשה על פי הגמרא אין מדובר בבעלות מוחלטת מדאורייתא: "וכן נחיל של דבורים. מאי וכן? הכי קאמר: אפילו נחיל של דבורים, דקנין דרבנן הוא וכו'". מפרש רש"י: "קנין דרבנן הוא - דאין כאן גזל אלא מפני דרכי שלום דהא דהפקר נינהו ותניא (חולין דף קמא:) יוני שובך ויוני עלייה אין בהן משום גזל אלא מפני דרכי שלום".
(3) להלכה פסק הרמב"ם בפיהמ"ש (שם) שלא כדעת רבי ישמעאל בן ברוקא.
(4) בערבית נקראת הדבורה נחלה (نَحْلَة). עובדה זו מסבירה את השם "נחיל", שמתייחס בעיקרו לדבורים. אגב, פירוש שמו של הכפר נחלין (נַחָאלִין) הסמוך לעיר בית"ר עילית הוא "דבוראים" (نحالين). ההקשר התוכני מפתה לנסות ולחפש קשר לפועל "התנחלות" שגם שורשו הוא נ.ח.ל אך ספק רב אם אכן קיים קשר כזה.
מקורות עיקריים:
אנציקלופדיה "החי והצומח בא"י" כרך 3 (עמ' 370).
לעיון נוסף:
מצגת על יערת הדבש מאת חנוך פלסר משדה אליהו.
סרטון המציג העברת נחיל לתוך כוורת. ראו כאן.
א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.
