|
טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
תרנגולת שהזיקה אינו גובה מביצתה – תרנגול הבית
"... טעמא דלא ידעינן אי הוה ולד בהדה כי נגחה אי לא הוה, אבל אי פשיטא לן דהוה ולד בהדה כי נגחה משתלם כוליה חצי נזק מולד, רבא לטעמיה, דאמר רבא: פרה שהזיקה גובה מולדה, מאי טעמא? גופה היא; תרנגולת שהזיקה אינו גובה מביצתה, מאי טעמא? פירשא בעלמא הוא" (בבא קמא, מז ע"א).פירוש: מדברי רבא אלו עולה כי טַעֲמָא [הטעם, דווקא] משום שלֹא יָדְעִינַן אִי הֲוָה [יודעים אנו אם היה] וָלָד בַּהֲדָהּ [עימה] כִּי [כאשר] נָגְחָה אִי [או] לֹא הֲוָה [היה], ולכן משלם רבע נזק. אֲבָל אִי פְּשִׁיטָא לָן דַּהֲוָה [אם פשוט, ברור לנו שהיה] וָלָד בַּהֲדָהּ [עימה] כִּי [כאשר] נָגְחָה מִשְׁתַּלֵּם כּוּלֵּיהּ [כל] חֲצִי הנֵזֶק מִגוף הוָלָד אם הפרה איננה. ומעירים, כי רָבָא הולך כאן לְטַעֲמֵיהּ [לטעמו, לשיטתו], שאָמַר רָבָא: פָּרָה שֶׁהִזִּיקָה כשהיתה מעוברת גּוֹבֶה מִוְּלָדָהּ. מַאי טַעֲמָא [מה טעם הדבר]? גּוּפָהּ הִיא והוא כחלק ממנה, וכיון שהיה חלק מגופה יכול לגבות ממנו. לעומת זאת תַּרְנְגוֹלֶת שֶׁהִזִּיקָה אֵינוֹ גּוֹבֶה מִבֵּיצָתָהּ, מַאי טַעֲמָא [מה טעם הדבר]? פִּירְשָׁא בְּעָלְמָא [פרש סתם] הוּא, כלומר, אין הביצה חלק מגופה של התרנגולת אלא דבר נפרד ממנה, ולכן אינו יכול לגבות תשלום שגובים רק מגוף התרנגולת (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
תרנגול הבית - לרשימת נושאים נוספים וקישוריות לחץ כאן.
התוס' מבחין בין ביצים בשלבי התפתחות שונים. כאשר הביצים עדיין מחוברות לגוף התרנגולת בעזרת כלי דם מעמדן כחלק מגוף התרנגולת ולאחר השלמת התפתחותן וניתוק כלי הדם הן נחשבות פירשא. מקור אבחנה זו הוא אולי בגמרא במסכת ביצה (ז ע"א) העוסקת בשאלת מעמד הביצה לעניין איסור אכילתה בחלב ולעניין טומאת אוכלין: "גופא, השוחט את התרנגולת ומצא בה ביצים גמורות מותרות לאכלן בחלב. רבי יעקב אומר: אם היו מעורות בגידין אסורות". ה"גידין" הם קרוב לוודאי כלי הדם ולא הגידים במובן הפשוט משום שהם מחברים בין העצמות והשרירים ואינם נמצאים סביב האיברים הפנימיים. בסוגיה בהמשך הסוגיה במסכת ביצה אנו מוצאים אבחנה נוספת המפרידה בין שני שלבים כאשר הביצים עדיין "מעורות בגידין". "מאן תנא להא, דתנו רבנן: האוכל מנבלת עוף טהור, מן השלל של ביצים, מן העצמות, ומן הגידין, ומן הבשר שנתלש מן החי טהור. מן האשכול של ביצים, מן הקורקבן ובני מעיין, או שהמחה את החלב וגמעו טמא. מאן תנא מן השלל של ביצים טהור? אמר רב יוסף: דלא כרבי יעקב. דאי כרבי יעקב האמר: אם היו מעורות בגידין אסורות! וכו'".
תמונה 1. מערכת הרבייה בתרנגולת החיצים הכחולים מציינים בלוטות.
תמונה 2. שחלת תרנגולת - "שלל של ביצים"
(1) לא נכנס לעובי הקורה של סוגיה מורכבת זו ונסתפק בכך שנזכיר שקביעת ההלכה בנושאים השונים, בהם דנה הגמרא, אינה תלויה רק במידת הקשר הפיסי בין הביצים והתרנגולת אלא גם בשיקולים הלכתיים תיאורטיים. מסיבה זו בסוגייתנו גם "שלל של ביצים" נחשב מחובר לגוף התרנגולת.
א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected] |
