סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

 

תרנגולת שהזיקה אינו גובה מביצתה – תרנגול הבית

 

"... טעמא דלא ידעינן אי הוה ולד בהדה כי נגחה אי לא הוה, אבל אי פשיטא לן דהוה ולד בהדה כי נגחה משתלם כוליה חצי נזק מולד, רבא לטעמיה, דאמר רבא: פרה שהזיקה גובה מולדה, מאי טעמא? גופה היא; תרנגולת שהזיקה אינו גובה מביצתה, מאי טעמא? פירשא בעלמא הוא" (בבא קמא, מז ע"א).

פירוש: מדברי רבא אלו עולה כי טַעֲמָא [הטעם, דווקא] משום שלֹא יָדְעִינַן אִי הֲוָה [יודעים אנו אם היה] וָלָד בַּהֲדָהּ [עימה] כִּי [כאשר] נָגְחָה אִי [או] לֹא הֲוָה [היה], ולכן משלם רבע נזק. אֲבָל אִי פְּשִׁיטָא לָן דַּהֲוָה [אם פשוט, ברור לנו שהיה] וָלָד בַּהֲדָהּ [עימה] כִּי [כאשר] נָגְחָה מִשְׁתַּלֵּם כּוּלֵּיהּ [כל] חֲצִי הנֵזֶק מִגוף הוָלָד אם הפרה איננה. ומעירים, כי רָבָא הולך כאן לְטַעֲמֵיהּ [לטעמו, לשיטתו], שאָמַר רָבָא: פָּרָה שֶׁהִזִּיקָה כשהיתה מעוברת גּוֹבֶה מִוְּלָדָהּ. מַאי טַעֲמָא [מה טעם הדבר]? גּוּפָהּ הִיא והוא כחלק ממנה, וכיון שהיה חלק מגופה יכול לגבות ממנו. לעומת זאת תַּרְנְגוֹלֶת שֶׁהִזִּיקָה אֵינוֹ גּוֹבֶה מִבֵּיצָתָהּ, מַאי טַעֲמָא [מה טעם הדבר]? פִּירְשָׁא בְּעָלְמָא [פרש סתם] הוּא, כלומר, אין הביצה חלק מגופה של התרנגולת אלא דבר נפרד ממנה, ולכן אינו יכול לגבות תשלום שגובים רק מגוף התרנגולת (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).


שם עברי: תרנגול הבית    שם באנגלית:  Chicken  שם מדעי: Gallus gallus domesticus

שם נרדף במקורות: שכוי, גבר, זגתא


נושא מרכזי: עד מתי נחשבת הביצה כחלק מהתרנגולת?

 

תרנגול הבית - לרשימת נושאים נוספים וקישוריות לחץ כאן.

 

לשאלה האם הביצה נחשבת כחלק מהתרנגולת יש משמעות לא רק לענייני נזיקין כאמור בסוגייתנו אלא יותר לענייני איסורין. סוגייתנו מייחסת לביצה מעמד עצמאי והיא אינה נחשבת כחלק מהתרנגולת אלא גוף זר. מפרש רש"י: "פרשא - דבר המופרש ממנה". קביעה כללית זו עומדת לכאורה בסתירה לאמור בסוגיות אחרות ולכן יש לסייג את דברי הגמרא לביצה שכבר הושלמה יצירתה. בשאלה זו עסקו הראשונים ונעיין למשל בדברי התוס':

"מאי טעמא פירשא בעלמא הוא - והא דאמר באילו טריפות (חולין דף נח. ושם) גבי פלוגתא דר"א ורבי יהושע בולד טריפה, הכל מודים בביצת טריפה שהיא אסורה, מאי טעמא כיון דאגידה בגופה כגופה דמיא. היינו דוקא אותם שמעורות בגידין שנמצאו אדומות במעי תרנגולת חשיב כגוף התרנגולת. ולכך אין גובה מביצתה דמי יימר שהיו מעורות בשעה שהזיקה התרנגולת. ואפילו לסומכוס לכל הפחות מאותה דמתיילדא האידנא אין גובה, דמאתמול גמרה לה, אבל לענין טריפה אסורה דשמא בשעה שנטרפה היתה מחוברת. ואפילו אותם שנולדו מיד אחר שנטרפה אסורה מגזירה דרבנן כמו שאסרו ביצה דתרנגולת נבילה דתנן במסכת עדיות (פ"ה מ"א) דב"ה אוסרין. ונראה דטעם דביצת תרנגולת נבילה אסורה אטו ביצת טריפה שהגדילה באיסור אף על פי שהיא גמורה".

התוס' מבחין בין ביצים בשלבי התפתחות שונים. כאשר הביצים עדיין מחוברות לגוף התרנגולת בעזרת כלי דם מעמדן כחלק מגוף התרנגולת ולאחר השלמת התפתחותן וניתוק כלי הדם הן נחשבות פירשא. מקור אבחנה זו הוא אולי בגמרא במסכת ביצה (ז ע"א) העוסקת בשאלת מעמד הביצה לעניין איסור אכילתה בחלב ולעניין טומאת אוכלין: "גופא, השוחט את התרנגולת ומצא בה ביצים גמורות מותרות לאכלן בחלב. רבי יעקב אומר: אם היו מעורות בגידין אסורות". ה"גידין" הם קרוב לוודאי כלי הדם ולא הגידים במובן הפשוט משום שהם מחברים בין העצמות והשרירים ואינם נמצאים סביב האיברים הפנימיים. בסוגיה בהמשך הסוגיה במסכת ביצה אנו מוצאים אבחנה נוספת המפרידה בין שני שלבים כאשר הביצים עדיין "מעורות בגידין". "מאן תנא להא, דתנו רבנן: האוכל מנבלת עוף טהור, מן השלל של ביצים, מן העצמות, ומן הגידין, ומן הבשר שנתלש מן החי טהור. מן האשכול של ביצים, מן הקורקבן ובני מעיין, או שהמחה את החלב וגמעו טמא. מאן תנא מן השלל של ביצים טהור? אמר רב יוסף: דלא כרבי יעקב. דאי כרבי יעקב האמר: אם היו מעורות בגידין אסורות! וכו'".

כמבוא לשורות הבאות רצוי לקרוא את המאמר "כל ביצה דמתילדא האידנא מאתמול גמרה לה".

מוצאים אנו כאן אבחנה בין שני מונחים: "שלל של ביצים" ו"אשכול של ביצים" כאשר בשניהם הכוונה לביצים בתחילת התפתחותן בשחלה. בשלב הראשון מרקם פני שטח השחלה מגורגר באופן אחיד. שלב זה נקרא "אשכול של ביצים" והוא קודם להבשלת הביציות. בהמשך מתחילות הביציות לגדול ולהבשיל ופני השטח אינם אחידים אלא זרועים בביציות בגדלים שונים. שלב זה נקרא בלשון הגמרא "שלל של ביצים". לאבחנה זו יש משמעות הלכתית משום ש"אשכול של ביצים" נחשב לחלק אינטגרלי של התרנגולת בניגוד ל"שלל של ביצים"(1). מפרש רש"י: "מן השלל של ביצים - כשהן כבושין ושלולין וקבועין בשדרה, כלומר, האוכל אותם ביצים בעודן מעורין בגידין ... שלל - בשט"א (צרור, חבילה), כמו שלל של כובסין (שבת מח, ב) ... מן האשכול - מבשר השדרה שהביצים אדוקים שם.  

  

תמונה 1. מערכת הרבייה בתרנגולת                                             החיצים הכחולים מציינים בלוטות.
מקור: Jacquie Jacob, University of Kentucky                         מקור:

  

 

 תמונה 2. שחלת תרנגולת - "שלל של ביצים"
 


(1) לא נכנס לעובי הקורה של סוגיה מורכבת זו ונסתפק בכך שנזכיר שקביעת ההלכה בנושאים השונים, בהם דנה הגמרא, אינה תלויה רק במידת הקשר הפיסי בין הביצים והתרנגולת אלא גם בשיקולים הלכתיים תיאורטיים. מסיבה זו בסוגייתנו גם "שלל של ביצים" נחשב מחובר לגוף התרנגולת.   
 

 

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.




כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.   

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר