|
טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
שור האצטדין אינו חייב מיתה – בקר
"שור האצטדין אינו חייב מיתה, שנאמר: כי יגח, ולא שיגיחוהו ... שור האצטדין אינו חייב מיתה וכו'. איבעיא להו: מהו לגבי מזבח? רב אמר: כשר, ושמואל אמר: פסול. רב אמר כשר, אנוס הוא; ושמואל אמר פסול, הרי נעבד בו עבירה" (בבא קמא, לט ע"א – מ ע"ב).
פירוש: שׁוֹר הָאִצְטָדִין שהוא מלומד להילחם בזירה, אם נגח והרג אדם אֵינוֹ חַיָּיב מִיתָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וכִי יִגַּח שור את איש" (שמות כא) ומלשון זה משמע: וְלֹא שֶׁיַּגִּיחוּהוּ (יגרמו לו לנגוח), ולכן שור האצטדין שמלמדים אותו לנגוח פטור ... שנינו במשנה כי שׁוֹר הָאִצְטָדִין אֵינוֹ חַיָּיב מִיתָה, כיון שאחרים גורמים לו שיגח. אִיבַּעֲיָא לְהוּ [נשאלה להם ללומדים] שאלה זו: שור רגיל שהרג אדם (ולא נסקל בבית דין) דינו שאינו קרב על גבי המזבח, ואולם שור האצטדין שהרג את האדם, מַהוּ דינו לְגַבֵּי [אצל, לענין] מִזְבֵּחַ, האם כשר הוא להקריבו כקרבן? רַב אָמַר: כָּשֵׁר, וּשְׁמוּאֵל אָמַר: פָּסוּל. ומפרטים: רַב אָמַר כָּשֵׁר משום שלדעתו אָנוּס הוּא השור, במה שהרג אדם, שכך לימדוהו. וּשְׁמוּאֵל אָמַר פָּסוּל, כי מכל מקום הֲרֵי נֶעֱבַד בּוֹ עֲבֵירָה (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
לריכוז נושאים וקישוריות על הבקר הקש\י כאן.
המאמר עודכן ומופיע במסכת בבא בתרא (קג ע"ב): " איצטדינין, מהו". לקריאה לחץ כאן.
שור קרב צילם: Manuel González Olaechea y Franco |
