סקר
באיזה גיל התחלת ללמוד דף יומי






 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

 

יש להן סוסים ופרדים שרצים אחריהן – פרד

 

"... אמר ליה: בני אדם הללו קרובים למלכות הן? אמר ליה: הן. יש להן סוסים ופרדים שרצים אחריהן? אמר ליה: הן" (גיטין, יד ע"ב).

פירוש: ... אָמַר לֵיהּ [לו] ר' אחי: רצונך לומר שבְּנֵי אָדָם הַלָּלוּ קְרוֹבִים לַמַּלְכוּת הֵן? אָמַר לֵיהּ [לו]: הֵן. שאל אותו: יֵשׁ לָהֶן סוּסִים וּפְרָדִים שֶׁרָצִים אַחֲרֵיהֶן? כלומר, משרתים וכוח לעשות את הדברים הללו? אָמַר לֵיהּ [לו]: הֵן. אָמַר לֵיהּ [לו] ר' אחי: אִי הָכִי, שַׁפִּיר עֲבַדְתְּ [אם כך, יפה עשית], שהיה זה אונס גמור (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).


שם עברי: פרד   שם באנגלית: Mule   שם מדעי:  Equus mulus mulus

שם נרדף במקורות: כודנייתא, מולא, גדרונא, פרוטיות.


נושא מרכזי: מעמדו של הפרד


מהמסופר בסוגייתנו אנו לומדים שלא רק לרוכבים על סוסים יש מעמד מלכותי אלא גם לרוכבים על פרדים. רעיון דומה מופיע בגמרא בסנהדרין (צה ע"א): "ההוא יומא (היום שבו נשבה דוד על ידי הפלשתים) אפניא דמעלי שבתא הוה. אבישי בן צרויה הוה קא חייף רישיה בארבעא גרבי דמיא, חזינהו כתמי דמא, איכא דאמרי: אתא יונה איטריף קמיה. אמר: כנסת ישראל ליונה אימתילא, שנאמר: כנפי יונה נחפה בכסף, שמע מינה דוד מלכא דישראל בצערא שרי. אתא לביתיה ולא אשכחיה, אמר: תנן, אין רוכבין על סוסו, ואין יושבין על כסאו, ואין משתמשין בשרביטו, בשעת הסכנה מאי? אתא שאיל בי מדרשא, אמרו ליה: בשעת הסכנה שפיר דמי. רכביה לפרדיה וקם ואזל, קפצה ליה ארעא"(1).

הגמרא מספרת שלאחר שאבישי בן צרויה לא מצא את דוד בביתו הבין שהוא נשבה וחיפש דרך להגיע אליו במהירות. הבעיה שנצבה בפניו הייתה כיצד להשיג באופן מיידי אמצעי תחבורה מהיר ביותר ולכן פנה לארוות המלך, שם ניצבו הבהמות המשובחות ביותר, שהיו בשימוש המלך דוד. כאן התעורר בו ספק האם הוא רשאי להשתמש בסמלי השלטון שהרי ההלכה היא: "אין רוכבין על סוסו, ואין יושבין על כסאו, ואין משתמשין בשרביטו". עלינו לפרש שלא רק סוס המלך אסור בשימוש על ידי אחרים אלא גם הפרדים שברשותו משום שגם בהם יש סממן מלכות.

ההלכה נאמרה במפורש לגבי סוס אך כללה גם את הפרד משום שגם בהמה זו נחשבה לבהמת רכיבה מלכותית. אנו מוצאים את השימוש המלכותי בפרד בפסוקים במקרא: "וַיַּעֲשׂוּ נַעֲרֵי אַבְשָׁלוֹם לְאַמְנוֹן כַּאֲשֶׁר צִוָּה אַבְשָׁלוֹם, וַיָּקֻמוּ כָּל בְּנֵי הַמֶּלֶךְ וַיִּרְכְּבוּ אִישׁ עַל פִּרְדּוֹ וַיָּנֻסוּ" (שמואל, י"ג כ"ט). מאוחר יותר בעת המלכת שלמה: "וַיאמֶר הַמֶּלֶךְ לָהֶם קְחוּ עִמָּכֶם אֶת עַבְדֵי אֲדנֵיכֶם וְהִרְכַּבְתֶּם אֶת שְׁלמה בְנִי עַל הַפִּרְדָּה אֲשֶׁר לִי וְהוֹרַדְתֶּם אתוֹ אֶל גִּחוֹן" (מלכים א', א' ל"ג). משני פסוקים אלו ובעיקר מטקס המלכת שלמה עולה שהפרדה שימשה את חצר המלוכה. בימינו הסוס נחשב לבעל חיים יוקרתי אך כנראה שבימי דוד הפרד היה יוקרתי אף יותר אולי בגלל נדירותו היחסית שנבעה מהקושי ברבייה.

לאחר שהותר לו השימוש בבהמות הרכיבה של המלך, בגלל הסכנה בה נמצא דוד, עמדה לפני אבישי בן צרויה הברירה בין נטילת סוס או פרד והוא בחר בפרד. הפרד התאים טוב יותר למשימה שעמדה לפניו והיא רכיבה למרחקים ארוכים במהירות רבה. אמנם לטווחים קצרים הסוס מהיר יותר אך אין הוא מסוגל למאמץ ממושך כדוגמת הפרד. ראו עוד במאמר "מכר את הקרון לא מכר את הפרדות". 

 



פרדה
 
 


(1) פירוש: הַהוּא יוֹמָא אַפַּנְיָא דְּמַעֲלֵי שַׁבְּתָא הֲוָה [אותו יום לפנות ערב של ערב שבת היה], אֲבִישַׁי בֶּן צְרוּיָה הֲוָה קָא חָיֵיף רֵישֵׁיהּ בְּאַרְבְּעָא גַּרְבֵּי דְּמַיָּא [היה חופף את ראשו לכבוד שבת בארבעה כדי מים], חָזֵינְהוּ כִּתְמֵי דָמָא [ראה שם כתמי דם]. אִיכָּא דְּאָמְרִי [יש שאומרים]: אֲתָא [באה] יוֹנָה אִיטְרִיף קַמֵּיהּ [וטרפה, נענעה בכנפיה, לפניו], אָמַר: כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לְיוֹנָה אִימְתִילָא [נמשלה], שֶׁנֶּאֱמַר: "כַּנְפֵי יוֹנָה נֶחְפָּה בַכֶּסֶף ואברותיה בירקרק חרוץ" (תהלים סח, יד), שְׁמַע מִינָּהּ [למד מכאן] כי דָּוִד מַלְכָּא [מלך] יִשְׂרָאֵל בְּצַעֲרָא שָׁרֵי [בצער נתון]. אֲתָא לְבֵיתֵיהּ [בא לביתו] של דוד וְלֹא אַשְׁכַּחֵיהּ [מצאו], והבין שנעלם. אָמַר, תְּנַן [שנינו במשנה]: אֵין רוֹכְבִין עַל סוּסוֹ של המלך וְאֵין יוֹשְׁבִין עַל כִּסְאוֹ וְאֵין מִשְׁתַּמְּשִׁין בְּשַׁרְבִיטוֹ, בִּשְׁעַת הַסַּכָּנָה מַאי [מה הדין]? אֲתָא שְׁאֵיל בֵּי מִדְרְשָׁא [הלך ושאל בבית המדרש] מה עושים בכגון זה. אָמְרוּ לֵיהּ [לו]: בִּשְׁעַת הַסַּכָּנָה שַׁפִּיר דָּמִי [יפה, מותר]. רָכְבֵיהּ לְפִרְדֵּיהּ וְקָם וַאֲזַל [רכב על פרדו של המלך ועמד והלך], קָפְצָה לֵיהּ אַרְעָא [לו הארץ] בנס, והגיע במהרה.


 

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - raananmoshe1@gmail.com
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.



כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.   

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר