טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו  

כוורת דבורים, רבי אליעזר אומר הרי היא כקרקע וכותבין עליה פרוזבול - דבורת הדבש
 

"... דתנן: כוורת דבורים - ר"א אומר: הרי היא כקרקע, וכותבין עליה פרוזבול, ואינה מקבלת טומאה במקומה, והרודה ממנה בשבת חייב חטאת; וחכמים אומרים: אין כותבין עליה פרוזבול, ואינה כקרקע, ומקבלת טומאה במקומה, והרודה ממנה בשבת פטור. אמר רבי אלעזר: מאי טעמא דרבי אליעזר? דכתיב: ויטבול אותה ביערת הדבש, וכי מה ענין יער אצל דבש? אלא לומר לך: מה יער התולש ממנו בשבת חייב חטאת, אף דבש הרודה ממנו בשבת חייב חטאת" (בבא בתרא, פ ע"ב).

שם עברי: דבורת הדבש   שם באנגלית: Honeybee   שם מדעי: Apis mellifera

שמות נרדפים במקורות: צרעה, זיבורתא


נושא מרכזי: מהו מבנה הכוורת, ומהי יערת הדבש?

 

לנושאים נוספים העוסקים בדבורת הדבש - הקש/י כאן.

דבורת הדבש היא חרק חברתי שחשיבותו עבור האדם עצומה הן כמאביקת צמחים והן כיצרנית דבש. ניתן לומר בבטחון שללא הדבורים כמעט ולא יהיה ייצור של פירות וירקות. הגידולים היחידים שאינם תלויים בדבורים הם הצמחים מאובקי הרוח כדוגמת הדגניים. המבנה החברתי של של דבורת הדבש (ראוי לציין שיש גם מינים רבים של דבורים שאינן חברתיות) מזכיר לנו במידה רבה קבוצות חרקים נוספות כדוגמת הצרעות, הנמלים והטרמיטים. לדעת החוקרים המבנה החברתי בקבוצות אלו הוא מנגנון שבא לפצות את החרקים על גודל הגוף הקטן שלהם. במקום לפתח גוף גדול בעל תאים רבים, המושבה כוללת מספר פרטים רב, כאשר כל פרט קטן למדי.

על פי תפיסת האדם הכוורת היא למעשה "בית חרושת לדבש" אך מנקודת ראותן של הדבורים הכוורת משמשת כאמצעי הגנה מפני טורפים ופגעי מזג האוויר וכמקום לרבייה. כל תוצרי הכוורת קשורים להזנת הזחלים והבוגרים והגנה מפני מחלות וטפילים. מבלי להכנס לפרטי הסוגיה הדנה בשאלה האם הכוורת נחשבת כמחוברת לקרקע כדאי לזכור שמבנה כוורת המודרנית שונה לחלוטין מהכוורות שהיו נהוגות בעבר. הכוורות המוכרות לנו ניידות וחייבות להיות כך משום שהכוורנים מעבירים את הכוורות מאיזור לאיזור (לפעמים למרחקים גדולים) על פי מצאי הפרחים בעונות השונות. כיום גם מקובלות התקשרויות בין כוורנים ובעלי גידולים חקלאיים לגבי הצבת הכוורות. בעל מטע או פרדס מעוניין בהצבת כוורות בשטחו על מנת להבטיח האבקה יעילה. אגב. בגידול עגבניות בחממות יש צורך לדאוג להכניס דבורים אל תוך החממה. מקובל לרכוש קופסאות המכילות נחילים של דבורת הבומבוס המתאימה במיוחד להאבקה של פרחי העגבניה. דבורי הבומבוס משמיעות זמזום בתדר הגורם לרעידות הפרח והתפוצצות המאבקים של הפרחים (הקופסיות המכילות את גרגירי האבקה) ופיזור האבקה (Bazz pollination). מבנה הכוורת המודרנית מתוכנן באופן המקל על הטיפול בה והוצאת הדבש והגדלת פני השטח המיועד לבניית חלות הדבש. הכוורת היא מבנה סגור כמעט לחלוטין (פרט לחריץ כניסה) בצורת תיבה בעל מכסה הניתן להסרה ומאפשר גישה נוחה להוצאת החלות. החלות נבנות על ידי הדבורים בתוך מסגרות עץ נשלפות המונחות במקביל זו לצד זו במרחקים המאפשרים את תנועת הדבורים.

בטבע הדבורים מקננות בחללים סגורים כמו חללים בגזעי עצים (תמונה 1) או גומחות סלע. אפילו חלל בתוך גווית בעל חיים התאים למשימה. "ויסר לראות את מפלת האריה והנה עדת דבורים בגוית האריה ודבש" (שופטים י"ד ח'). הכוורות הקדומות היו בנויות באופן דומה לחללים הטבעיים והשתמשו למטרה זו בכדי חרס בצורות שונות. כד מעין זה היו מחברים לקרקע או למבנה כלשהו בעזרת טיט כדי למנוע נפילה ושבירה. לפירוש הרשב"ם כוורת מסוג זה היא נשוא הדיון בסוגיה: "כוורת דבורים - מחוברת היא בקרקע בטיט". בחפירות בתל רחוב נמצאו כוורות בוץ שעל פי ההשערה הן מתקופת בית ראשון (תמונה 2). בכפרים הערביים ניתן היה לראות עד לעת האחרונה כוורות המדגימות את החיבור לקרקע בעזרת טיט. מדובר בקבוצה גדולה של כדים המונחים זה על גבי זה ומוחזקים על ידי בוץ בלבד (תמונה 3).

בהמשך הסוגיה משווה הגמרא בין יערת דבש ליער ולומדת שכמו ליער יש דין מחובר והתולש ממנו חייב כך גם יערת דבש: "מה יער התולש ממנו בשבת חייב חטאת אף דבש הרודה ממנו בשבת חייב חטאת". בשלב זה, על פי דברי התוס', הגמרא חוזרת בה מהצורך לעסוק בכוורת מחוברת והדיון נסב על הדבש המחובר. "הרי היא כקרקע - השתא קס"ד דכוורת מחוברת איירי וצריך לפרש והרי היא כקרקע לקנותה בכסף ושטר וחזקה. אבל לבסוף דמסקינן טעמא משום דאיתקש ליער, קאי אדבש שבתוך הכוורת, ולא חיישינן בחיבור הכוורת".

על מנת להבין את דברי הגמרא עלינו לדעת מהי יערת הדבש ומדוע היא נחשבת למחוברת? הדבורים הצעירות מפרישות חומר נוזלי הנקרש במגע עם האוויר ונקרא דונג. בעזרת הדונג הפועלות בונות תאים המסודרים באופן סימטרי ומעניקים לחלת הדבש את המראה האופייני שלה. תאים אלו משמשים לאגירת הדבש ולהטלת הביצים. בעזרת הדונג הפועלות גם חותמות את התאים המלאים. חלת הדבש או בשמה האחר יערת דבש הוא המכלול של תאי הדונג המכיל בתאיו את הדבש. הרדייה כלומר הפקת הדבש כוללת הוצאת היערה והפרדה בין הדונג הבונה את התאים לדבש. בכוורות פרימיטיביות היערה דבוקה לדפנות הכד או מחיצות אחרות (תמונה 8) ואילו בכוורות המודרניות היערות נבנות בתוך חלל המסגרות המוכנסות לתיבה (תמונות 5-7). כך או כך היערה דבוקה ולא רק מונחת בכוורת ולכן קיים בה דין של תלישה. ייתכן והלימוד מיערת הדבש איננו רק השוואה לשונית ליער אלא גם השוואה מציאותית. כפי שעצי היער מחוברים לקרקע והשימוש בהם מחייב תלישה כך גם היערה מחוברת לכוורת ורדיית הדבש מתבצעת על ידי תלישת היערה או חלק ממנה.
 

תמונה 1. כוורת בחלל בגזע עץ         צילם:  Stefano Bertuzzi		תמונה 2. כוורות בוץ מתקופת בית ראשון         צילם: חנוך פלסר

 

תמונה 3.  דגם כוורת מטיפוס מסורתי בכפר ערבי                  הכדים מוחזקים במקומם בעזרת בוץ		תמונה 4. כוורת מודרנית

   

תמונה 5. כוורת לאחר הסרת המכסה - פסי העץ הם שולי מסגרות החלות            צילם: בני מובשוביץ - סוסיא		תמונה 6. צילם: בני מובשוביץ - סוסיא

 

תמונה 7. הסרת כיסוי הדונג מחלת הדבש  צילם:   Luc Viatour / www.Lucnix.be		תמונה 8.  חלות דבש בחלל עץ    צילום:  Bilby

 

 

לעיון נוסף:

ידידי גדליה גינצבורג הפנה את תשומת ליבי לכתבה המתארת את חשיפתה של מכוורת מתקופת שלמה המלך הבנויה כולה מבוץ וקש.

א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.


כתב: ד"ר משה רענן    © כל הזכויות שמורות

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.

 

.





 

תגובות

הוספת תגובה

שם:

כותרת:

תוכן התגובה:

דוא"ל: (לא יפורסם באתר)

ברצוני לקבל עדכונים על תגובות חדשות למאמר זה.

*כמה זה שתים ועוד שתים? (לצורך זיהוי אנושי)