סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

 

אוכמא בחיורא לקיא, חיורא באוכמא לקיא – בקר 

 

"אמר רב חסדא: אוכמא בחיורא לקיא, חיורא באוכמא לקיא ... רישא קשיא לרב חסדא! אמר לך רב חסדא: כי אמרי בתורא דקרמנאי. ואמר רב חסדא: אוכמא למשכיה, סומקא לבשריה, חיורא לרדיא. והאמר רב חסדא: אוכמא בחיורא לקיא! כי אמרי בתורא דקרמונאי" (נזיר, לא ע"ב).

פירוש: ואגב שהוזכרו במשנה שור שחור ולבן, מביאים מה שאָמַר רַב חִסְדָּא: שור אוּכָּמָא בְּחִיוָּרָא [שחור בין לבנים] לַקְיָא [ליקוי, חסרון, הוא] כי השוורים הלבנים הם המובחרים, חִיוָּרָא בָּאוּכָּמָא [כתם לבן בשור שחור] לַקְיָא [ליקוי, חסרון, הוא] ... ועל כל פנים רֵישָׁא קַשְׁיָא [מהתחלת המשנה קשה] לְרַב חִסְדָּא שלפי מה שאמרנו שמקדיש בעין רעה, נמצא ששור לבן פחות משחור! ומשיבים: אָמַר [יכול היה לומר] לְךָ רַב חִסְדָּא: כִּי אָמַרִי [כאשר אמרתי] שלבן מעולה יותר הרי זה דווקא בְּתוֹרָא דְּקַרְמנָאֵי [בשור של הקרמונאים] ובמין זה של שוורים הלבנים הם המובחרים, אבל בשאר מקומות שוורים שחורים הם המובחרים, ובזה עוסקת המשנה. ומביאים מה שאָמַר רַב חִסְדָּא עוד בענין של שוורים: אוּכָּמָא [שור שחור] טוב לְמַשְׁכֵיהּ [לעורו], סוּמְּקָא [שור אדום] לְבִשְׂרֵיהּ [לבשרו], חִיוָּרָא [שור לבן] לְרִדְיָא [לחרישה]. ומקשים: וְהָאָמַר [והרי אמר] רַב חִסְדָּא: אוּכָּמָא בְּחִיוָּרָא לַקְיָא [שחור בין הלבנים ליקוי, חסרון, הוא], משמע שהשחור גרוע בכל דבר! ומשיבים: יכול רב חסדא לומר: כִּי אָמַרִי בְּתוֹרָא דְּקַרְמוֹנָאֵי [כאשר אמרתי דבר זה דווקא בשור של קרמונאי], אבל באחרים לא (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).


שם עברי: בקר      שם באנגלית: Cattle    שם מדעי: Bos taurus

שם נרדף במקורות: פר, תור (זכרים). פרה, תורתא (נקבות). עגל ועגלה.


נושא מרכזי: מדוע כתמים בצבע שונה מהווים ליקוי בבקר?

 

לריכוז נושאים וקישוריות על הבקר הקש\י כאן.


 
משחר ההסטוריה של ביות בעלי החיים נבררו באופן מלאכותי לא רק תכונות רצויות לאדם, כמו התנהגות כנועה של הכלב, כמות החלב בצאן ובבקר ועוד, אלא גם תכונות שאין בהן יתרון הנמצאות בתאחיזה (Genetic linkage) עם התכונות שטופחו. אחת מהתכונות החשודות ככזו שאין בה תועלת לאדם היא צבע עורו, נוצותיו או פרוותו של בעל החיים. לכאורה אין כל סיבה להניח שלצבעי רוב גזעי הכלבים יש חשיבות לאדם אלא רק לתכונותיהם הפיסיות וההתנהגותיות. ייתכן אם כן שהצבעים המאפיינים את הגזעים השונים נבררו באופן לא מודע במהלך הביות יחד עם התכונות הרצויות. בתאור המובא בסוגייתנו מוזכרים שלשה גזעים המתאימים לפונקציות שונות אך שונים גם בצבע פרוותם: גזע שחור המתאים לעורו, גזע אדום לגידול עבור בשר (תמונה 1) וגזע לבן לחריש (תמונה 2). גזעים המתאימים לבשר מצטיינים באיכות הבשר, הוספת משקל מהירה, אופי נוח ועוד. ניתן לשער שהגזע ששימש לחריש הצטיין בחוזקו ויחד עם זאת היה גם שקט וממושמע. השור השחור יועד לעורו משום שהוא היה התוקפני ביותר והיה צורך למהר לשחוט אותו. גם בימינו צבע פרוות שוורי הקרב הוא שחור או חום כהה. על תוקפנותו של השור השחור אנו לומדים בגמרא בברכות (לג ע"א) העוסקת בהפסקה בתפילה בגלל סכנה מתקרבת: "אמר רבי יצחק: ראה שוורים פוסק דתני רב אושעיא: מרחיקין משור תם חמשים אמה ומשור מועד כמלא עיניו. תנא משמיה דר' מאיר: ריש תורא בדקולא, סליק לאגרא ושדי דרגא מתותך. אמר שמואל: הני מילי בשור שחור וביומי ניסן מפני שהשטן מרקד לו בין קרניו(1)" (ראו במאמר "הני מילי בשור שחור"). לאור מטרות טיפוח גזעי השוורים לכאורה אין חשיבות לצבעיהם שהרי אין הם תורמים להשגתן, אך כפי שנראה להלן ייתכן ואין הדבר כך. 
 

   
תמונה 1.  בקר הבית - מופע שחור וחום (אדום)   תמונה 2. בקר הבית - מופע לבן וחום

  
אוכמא בחיורא לקיא, חיורא באוכמא לקיא
 

צבעי בעלי חיים עשויים להוות מטרה לטיפוח כאשר יש להם ערך לעצמם. תופעה זו נפוצה מאד בחיות מחמד כאשר הצבע הוא מטרת הטיפוח. לדגי נוי רבים צבעים מרהיבים בניגוד לזן הבר שצבעו אינו בולט כדוגמת הקוי ואב המוצא שלו הקרפיון (תמונות 3-4). באופן דומה נבררו עופות ממינים שונים (תוכון, יונים, תרנגולות ועוד) ויונקים (ארנבונים, חתולים ועוד). לעיתים צבעי בעלי חיים נבררו למטרות אחרות. לאב המוצא של הכבש צבע כהה המשמש להגנה מפני קרינת אולטרא-סגול אך האדם טיפח את הכבש בעל הצמר הלבן הנוח יותר לצביעה. מקובל להניח שצבעיהם של זני הבקר נבררו גם הם לא בגלל היתרון הקיים בהם אלא בכך שהם מעניקים אפשרות להבחין בין הזנים(2).

הנחה זו עשויה להוות נימוק נוסף לדברי רב חסדא ש"אוכמא בחיורא לקיא, חיורא באוכמא לקיא". רש"י מפרש: "... אוכמא בחיורא לקיא - שור שחור בין הלבנים כחוש הוא דשור לבן עדיף טפי. חיורא באוכמא לקי - כלומר ואף על גב דשור לבן מעלי אפילו הכי כי איכא כתמים חיורין במשכא דתורא אוכמא לקותא היא". הרא"ש מפרש באופן דומה אך גם מסביר מדוע כתמים לבנים בעורו של שור שחור מהווים פגם:

"ה"ג אמר רב חסדא אוכמא בחיוורא לקיא. מגרע אותם ונמכרים בפחות מפני גרועו של שחור שהוא גרוע מן הלבן. חיוורא באוכמא לקותא. כתם לבן שנמצא בשור שחור בידוע שכנגד אותו כתם היה נגע בבהמה. ובריש מי שאחזו מייתי לה עליה דרב ששת, דאמר לריש גלותא טעמי טעמא דחיוורא. בדקו בדוכתא ומצאו בעור הבהמה כתם לבן וידעו שצרעת היתה במקום הכתם כדאמר רב חסדא חיוורא באוכמתא לקותא(3)".

לדעת הרא"ש כתם לבן מעיד על צרעת שהיתה במקום זה. ב"תלמוד המבואר" הליקוי מוסבר בכך שהוא מגלה שהשור הוכה באותו מקום באופן קשה והדבר גרם לשורשי השיער לאבד את הפיגמנט הטבעי שלהם. אמנם המכה לא השאירה בגוף השור סימנים אחרים אך יש לשער כי גם בבשרו יש פגמים מסויימים מתחת לכתמים (אין בהצעה זו הסבר לדברי התוס' המובא להלן שגם כתם שחור על שור לבן מהווה פגם). פירוש רש"י והרא"ש מעורר קושי משום שמהניסוח הזהה של שני סוגי הפגמים (שחור בלבן לעומת לבן בשחור) משתמע שקיימת ביניהם סימטריה ואילו לפירושם מדובר בפגמים שונים מאד. הפגם הראשון הוא שור שחור בין שוורים לבנים ואילו הפגם השני הוא כתמים לבנים על שור שחור (4). קושי נוסף בפירוש זה הוא לראות בשור שחור המעורב בעדר שוורים לבנים ליקוי שהרי ניתן להפרידו מהעדר או להפחית מהתשלום הנדרש עבורו.

מדברי הערוך (ערך "קרמן") משתמע, בניגוד לשיטת רש"י והרא"ש, שאכן גם הליקוי של "אוכמא בחיורא" הוא כתם בלבד:

"... בנזיר בריש גמרא דפרק בית שמאי כי אמר בתוראי שקרמנאי, פירוש הם אנשים שהיו באותן השנים בבבל בארץ קירמאן שהיא אחורי פרס והיתה מלאכתן שיש להם שוורים שמשכירין אותן לחרישה. ולא היו בודקין אלא שורים לבנים שהן לבנים ביותר, ולא היו בהן בהרות שחורות, כי הלבן יפה לחרישה אבל לעורו השחור עדיף. ולעולם אוכמא בחיורא מעלי חוץ מלחרישה בלבד""(5)

לדבריו כתם שחור על רקע לבן פוגע באיכות שוורים לחרישה בלבד אך אין הוא מסביר מהי הסיבה לכך. על פי ההנחה שלצבעי זני הבקר אין ערך כשלעצמם אלא הם מהווים סימן היכר לגזע ניתן להציע שכתמים בצבע שונה (לבנים על שור שחור או שחורים על שור לבן) מעידים על הכלאות בין גזע שחור ולבן. הכלאות אלו גורמות ל"עירבוב" גנים וביטול היתרון של הגזע בו מעוניינים. יתרונותיו של הגזע נובעים כתוצאה מסלקציה של גנים לתכונות רצויות במהלך דורות רבים אולם הכלאה עם גזע אחר גורמת להופעת פרטים בעלי מטען תורשתי שאיננו אופטימלי. בדוגמה המופיעה בערוך הופעה של כתם שחור בשור לבן מעידה שאין הוא מכיל את המכלול השלם של הגנים המתאימים אותו לחרישה.

מדברי התוספות בגיטין (סח ע"א) אנו לומדים שקיימת סימטריה בין שני סוגי הפגמים ובשניהם מדובר בכתמים: "דאמר רב חסדא אוכמא בחיורא וחיורא באוכמא לקותא היא - פירוש טלאי שחור בעור לבן או טלאי לבן בעור שחור אין זה אלא מחמת נגע שהיה שם". לדבריו שני סוגי הפגמים מעידים על נגעים. על פי העקרון שהצגתי ניתן להסביר שבשני המקרים כתמים בצבע שונה מעידים על כך שההרכב הגנטי של השור איננו כולל את כל המכלול הדרוש למטרה למענה הוא נקנה (שור לבן לחריש ושור שחור לעורו).
 

   
תמונה 3.  קרפיון                       צילם: Dezidor    תמונה 4.  דגי קוי              צילם:  Russavia

 

אם ננסה להסיק מהגזעים הקיימים היום על דברי רב חסדא נגלה שהדבר כמעט בלתי אפשרי. בימינו קיימים מאות גזעים בצבעים שונים המיועדים למטרות שונות ולא ניתן לייחס צבע מסויים למטרה ספציפית. אמנם ניתן למצוא שרידי עצמות בקר וללמוד מהם על מבנהו ותכונותיו אך הפרווה וצבעיה אינם נשמרים. ייתכן ובנוסף לכך שהצבע שימש כסמן למאפייניו של השור הייתה העדפה לגוונים מסויימים. גם בימינו בחלקים שונים של העולם צבעים מסויימים מקובלים יותר, ובקר בצבעים אלו נמכר במחיר גבוה יותר, למרות שלא הוכח שקיים להם יתרון כלשהו.

בגזעים הקיימים היום יש חשיבות גם לצבע עצמו. לגנים לצבעים מסויימים יש השפעות פליאוטרופיות כלומר הגן עלול לגרום לתופעות לוואי שליליות. למשל חומרי המוצא לתאי הפיגמנטים הם גם חומרי המוצא של תאי עצב. תחום אחד שבו כנראה קיים קשר ממשי בין צבע הבקר לבין תכונותיו הוא נגזרת של ההבדלים בשיעור ספיגת החום על ידי צבעים שונים. מחקר שבדק את שיווי המשקל החומני (תרמלי), את ההתנהגות ואת קצב העלייה במשקל של שוורים בגוונים שונים מצא שבטמפרטורות סביבה גבוהות יש יתרון לגוונים בהירים. היתרון נובע מכך שגוונים בהירים מתחממים פחות ולכן נושאיהם שהו זמן ממושך יותר במרעה וכתוצאה מכך עלו במשקל בקצב מהיר יותר(6). מחקר שבדק את השפעת צבע פרוות פרות על תנובת החלב באזורים טרופיים מצא אף הוא יתרון לצבע הלבן על פני השחור(7). במחקר אחר נבדק הקשר בין צבע הפרווה לבין טמפרטורת פני הגוף וקצב הנשימה בשוורים משלושת הצבעים המוזכרים בסוגייתנו. לבן, אדום ושחור. נמצא שהצבע השחור הביא לעליית הטמפרטורה וקצב הנשימה הגבוהים ביותר ואילו בצבע הלבן נמצאו הערכים הנמוכים ביותר. בצבע האדום נמצאו ערכי ביניים בין הלבן והשחור. בשוורים שחורים מגזע הולשטיין קצב הנשימה היה גבוה ב – 35% והטמפרטורה ב – 14% בהשוואה לשוורים לבנים מגזע זה(8)


 


(1) פירוש: תנא משמיה [שנה החכם משמו] של ר' מאיר: ריש תורא בדקולא סליק לאגרא, ושדי דרגא מתותך [בעוד ראש השור בסל, שהוא אוכל ממנו, עלה לגג וזרוק את הסולם מתחתיך]. אמר שמואל: יש להגדיר את הדברים ולומר כי הני מילי [דברים אלה] שאמרנו בענין הסכנה היתירה בשור אמורים דווקא בשור שחור וביומי [ובימי] ניסן, מפני שבגזע מסוכן זה של שוורים ובעונת שנה זו השטן מרקד לו בין קרניו.
(2) על פי הסבר זה (בניגוד לאמור לעיל) הצבעים אינם תוצאת לוואי של הטיפוח הנובעת מתאחיזה אלא גם הם נבררו במכוון.
(3) פירוש: אָמַר לְהוּ [להם] רב ששת: אֲנָא מֵיכַל אֲכַלִי, וְטַעֲמִי בֵּיהּ טַעֲמָא דְּחִיוָּרָא [אני אכלתי וטעמתי בו טעם של שחין] ולכן לא גמרתי לאכול. אָמְרִי לֵיהּ [אמרו לו] לראש הגולה: חִיוָּרָא לָא עֲבִיד לַן הָאִידָנָא [בהמה בעלת שחין לא עשינו, הכנו לאכילה, עכשיו היום], אָמַר לְהוּ [להם] רב ששת: בִּדְקוּ בְּדוּכְתֵּיהּ [במקומו] באותו מקום שלקחתי, שאָמַר רַב חִסְדָּא: אוּכָּמָא בְּחִיוָּרָא וְחִיוָּרָא בְּאוּכַּמְתָּא [שחור בתוך עור לבן ולבן בתוך עור שחור] לְקוּתָא הִיא [ליקוי הוא] וסימן של חולי. בְּדוּק אַשְׁכַּחוּהּ [בדקו ומצאו] כדבריו, וכעסו העבדים עליו יותר (גיטין, סח ע"א).
(4) בתוספות בגיטין (סח ע"א) ד"ה "דאמר רב חסדא אוכמא בחיורא וחיורא באוכמא לקותא היא" אנו מוצאים גרסה שונה של דברי רב חסדא הפותרת קושי נוסף: "... פירוש הקשה רבינו תם: דבנזיר בריש פרק בית שמאי (דף לא:) משמע דלא מיירי רב חסדא אלא בשור שחור בין שוורים לבנים שהשחור מגרע כולם ומתקלקל מקחם על ידו. ופריך התם ממתניתין דהתם, דמשמע שהלבן גרוע. ומסיק דרב חסדא איירי בתורא דקרמנאי דהתם שחור גרוע טפי. ואור"ת דתרי מילי נינהו ומילתיה דהכא איירי בטלאי שחור בעור לבן ולבן בעור שחור והתם מיירי בשור שחור בין שוורים לבנים. ותדע דבכל הספרים ישנים לא גרסינן התם במילתיה דרב חסדא אלא אוכמא בחיורא לקותא ותו לא. וכן נראה דאי גרסינן תרווייהו כמו הכא ונפרש חד לטלאי וחד לשור בין השוורים אם כן מאי פריך התם דמנא ליה דאוכמא בחיורא קאי אשור בין השוורים נימא איפכא ולא יקשה כלום רבינו תם". עלינו להניח שהסוגיות אינן שונות רק בגרסה אלא גם במשמעות דברי רב חסדא "אוכמא בחיורא לקיא". בסוגייתנו הכוונה לשור שחור בין שוורים לבנים ואילו בגיטין הכוונה לכתם שחור על שור לבן.
(5) מתוך ה"תלמוד המבואר": "קרמונאי - נראה כי המלה מתייחסת לפלך (אוסתאן) של פרס, שהיה ידוע בעבר בשם Karmania ובימינו הוא קרוי קרמנשאהן. זהו פלך המצוי במערב אירן, דרומה לכורדיסטן. המקום היה במשך דורות מרכז חקלאי חשוב, המייצא תבואה ופירות לשאר חלקי הארץ".

(6) Fincha, V, et al, 'Coat colour in cattle: effect on thermal balance, behaviour and growth, and relationship
with coat type', 1984, The Journal of Agricultural Science Volume 102 (01), pp 141-147.
(7) Maia A. S. et al. 'Genetic analysis of coat colour, hair properties and milk yield in Holstein cows managed under shade in a tropical environment'. 2005, Braz J Vet Res Anim Sci, 42.
(8) Arp, S. C., F. N. Owens, S. L. Armbruster, and S. Laudert. 'Relationship of coat color, body surface temperature and respiration rate in feedlot steers' 1983. Oklahoma Anim. Sci. Res. Rep.82.–86.

 

  

א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.


כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.   

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר