סקר
איך אתה מתחיל את הסבב החדש?
בהתרגשות
כחלק משגרת היום
בתקוה שאתמיד
איך אפשר להפסיק?


 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו  

 

רבי אלעזר אומר: אפילו עלין ולולבין במשמע – לולבים

 

"שלשה מינין אסורין בנזיר, הטומאה כו'. היוצא מן הגפן אין, גפן עצמו לא, מתני' דלא כר"א, דתניא, רבי אלעזר אומר: אפילו עלין ולולבין במשמע. איכא דאמרי לה אסיפא: אינו חייב אלא עד שיאכל מן הענבים כזית; מן הענבים אין, מהגפן עצמו לא, מתני' דלא כר"א, דתניא, רבי אלעזר אומר: אפילו עלין ולולבין במשמע" (נזיר, לד ע"ב).

פירוש: גמרא. שנינו במשנתנו, ששְׁלֹשָׁה מִינִין אֲסוּרִין בְּנָזִיר: הַטּוּמְאָה והתגלחת והיוצא מן הגפן. ואפשר לדייק כך מלשון המשנה: הַיּוֹצֵא מִן הַגֶּפֶן אִין [כן] הוא האסור באכילת נזיר. ומכאן נלמד כי גֶּפֶן עַצְמוֹ חלק אחר מעץ הגפן, שאינו מן הפירות מותר. ומעירים: אם כן מַתְנִיתִין [משנתנו] היא שלֹא כשיטת ר' אֶלְעָזָר. דְּתַנְיָא [שכן שנינו בברייתא], ר' אֶלְעָזָר אוֹמֵר: אֲפִילּוּ עָלִין של גפן וְלוּלָבִין (ענפים רכים) בְּמַשְׁמַע של האיסור לנזיר. אִיכָּא דְּאָמְרִי לָהּ אַסֵּיפָא [יש שאמרו אותה, את ההערה הזו, על סופה] של המשנה, ששנינו בה: אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא עַד שֶׁיּאכַל מִן הָעֲנָבִים כַּזַּיִת. ונדייק מכאן: מִן הָעֲנָבִים אִין [כן], מֵהַגֶּפֶן עַצְמוֹ לֹא. אם כן מַתְנִיתִין [משנתנו] היא שלֹא כשיטת ר' אֶלְעָזָר, דְּתַנְיָא [שכן שנינו בברייתא], ר' אֶלְעָזָר אוֹמֵר: אֲפִילּוּ עָלִין וְלוּלָבִין בְּמַשְׁמַע (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).


הנושא המרכזי: מהם לולבים ותמרות? 


תקציר: לדעת רוב הראשונים (יוצאים מן הכלל הם רש"י והרמב"ם) קיימת זהות בין הלולבין והתמרות. על פי הנחה זאת קיימות שתי אפשרויות זיהוי. א. הלולבים הם קנוקנות הצמח הרכות הניתנות לאכילה. ב. הנצרים הצעירים והרכים בראש הגבעולים. הלולבים של צמחים רבים ראויים למאכל בעיקר על ידי "המתקה" כלומר כבישה. הזיהוי הראשון בעייתי משום שבמקורות מופיעים לולבים גם בהקשר של צמחים החסרים קנוקנות. לדעת רש"י התמרות הן גידולים על פני העלים וכנראה הכוונה לעפצים. הרמב"ם מזהה תמרות כניצני פרחי הצלף (הדעה המקובלת שהם נקראים קפריסין).

הלולבין בהם סוגייתנו עוסקת אינם כוללים את לולב התמר הניטל בחג הסוכות אך השם המשותף רומז על דמיון מסוים. ייתכן והדמיון הוא בכך שגם לולב התמר הוא מבנה ראשוני ממנו מתפתח העלה הפרוש בדומה לנצרים שמהם מתפתחים העלים והפרחים.  

-----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
 
 

המאמר עודכן ומופיע במסכת תענית (ט ע"ב): "במה דברים אמורים בזמן שאכלה לולבי גפנים ויחורי תאנים". לקריאה לחץ כאן.
 




תמונה 1. קנוקנת גפן - לולב על פי הגדרת רש"י לאחר שהתקשה והפך לעץ.
 

               
תמונה 2.  לולב על רקע עלה פרוש   תמונה 3.  צלף קוצני -  נצר צעיר בראש שיח

  
 

לעיון נוסף:

ז. עמר, "הצומח והחי במשנת הרמב"ם – לקסיקון לזיהוי הצמחים ובעלי החיים שבפירוש המשנה לרמב"ם", בהוצאת מכון התורה והארץ, תשע"ה. עמ' 136.

 
 

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - raananmoshe1@gmail.com
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.




כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.   



תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר