טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

ונתלה בייחור של זית ופשחו – תאנה

"תנו רבנן: מעשה באדם אחד שבא להעיד על האשה לפני רבי טרפון, אמר לו: בני, היאך אתה יודע בעדות אשה זו? אמר: אני והוא היינו הולכים בדרך ורדף אחרינו גייס, ונתלה בייחור של זית ופשחו והחזיר את הגייס לאחוריו ... והתניא: מעשה באדם אחד שבא לפני רבי טרפון להעיד עדות אשה, אמר לו: בני, היאך אתה יודע עדות זו? אמר לו: אני והוא היינו הולכין בדרך ורדף אחרינו גייס, ונתלה בייחור תאנה ופשחו והחזיר את הגייס לאחוריו, אמרתי לו: יישר כחך אריה! אמר לי: יפה כוונת לשמי, שכך קורין אותי בעירי: יוחנן בן יונתן אריה דמכפר שיחיא וכו'" (יבמות, קכב ע"ב).

 
שם עברי: תאנה   שם באנגלית: Common Fig   שם מדעי: Ficus carica

נושא מרכזי : הקשר בין התאנה למעשה "אריה"? 

לריכוז המאמרים שנכתבו על התאנה הקש/י כאן.

 
הזהות המוחלטת בין המסופר בשתי הברייתות, מלבד שם העץ ממנו נלקח הייחור (זית לעומת תאנה) והצורך בדרישה וחקירה, מצביעה כנראה על הבדלי גרסה של ספור אחד. אמנם על פי סוגייתנו שתי הברייתות מייצגות מחלוקת תנאים: "תנאי היא; דתניא: אין בודקין עדי נשים בדרישה וחקירה, דברי ר"ע, רבי טרפון אומר: בודקין" אך ייתכן והמחלוקת היא רק לגבי המרכיב ההלכתי הנובע מהספור אך לא על הרקע העובדתי. על פי רוב הגרסאות הספור הראשון אירע בעץ זית, כאמור בנוסח שלפנינו, אך יש ספרים הגורסים גם בברייתא הראשונה תאנה. כנראה שכך היתה גם הגרסה לפני רש"י ולכן פירש: "ונתלה בייחור של תאנה - אחז בנוף של תאנה ופשחו לעשות ממנו מקל". ייתכן ופירושו מתייחס לספור השני אך אם כן מדוע לא פירש כך כבר לגבי הזית.

אנו נצא מתוך הנחה שהספור מתייחס לתאנה בלבד ומשקף ארוע ריאלי שהתרחש בעבר. מסופר על שני אנשים שהלכו יחד בדרך ועמדו תחת איומו של גייס שרדף אחריהם. היו לא מעט חיילים רומים שהציקו או רדפו אחרי יהודים. כנראה שברוב המקרים הם גם פגעו בהם בצורה זו או אחרת (יוספוס פלביוס מספר על אירועים רבים מעין אלו בתקופת הנציבים טרם החורבן). החיילים הרומים או בכלל הגויים שחיו בארץ חשו שאפשר לפגוע ביהודים ללא מתן דין וחשבון ומעט הפעמים בהם הצליחו יהודים להבריח את הרומאים או הגויים נרשם כאות גבורה. אותו "אריה" נלחם בגייס בעזרת בול עץ שעקר ("פשח") מתאנה.

לעץ התאנה ענפים עבים (תמונות 1-2), בהשוואה לעצי פרי אחרים, וגמישים ואדם חזק יכול לשבור אותם. ייתכן גם שהתקופה בה אירע הספור הייתה בחורף שבו התאנה נמצאת בשלכת כך שניתן לקבל מהענף אלה משמעותית ומאיימת. לדעת ד"ר עקיבא לונדון(1) לרוב גידלו את העץ התאנה כעץ בודד בבית, בשולי דרכים או בשולי חלקות חקלאיות או כשורת עצים בשולי המטע או המקשה . הדרכים עברו בשולי חלקות קרקע מעובדות כך שמסתבר שהעץ הגדול הראשון שבו פגשו "אריה" וחברו למסע היה עץ התאנה. ספור זה מזכיר לנו עץ תאנה אחר הגדל בצידי הדרך: "תא שמע: קציעות בדרך, ואפילו בצד שדה קציעות. וכן תאנה הנוטה לדרך, ומצא תאנים תחתיה מותרות משום גזל וכו'" (בבא מציעא, כא ע"ב).

תודותי לד"ר ע. לונדון על עזרתו בכתיבת רשימה זו.
 

תמונה 1.  גזע תאנה - ניתן להעריך את קוטרו בהשוואה לאדניות		תמונה 2.  ענפי עץ תאנה בשלכת

(1) ע. לונדון, 'תאנים כמטע' 'תאנה כעץ בודד', עמ' 143 – 148.

מקורות עיקריים:

ע. לונדון, 'סוגיות חקלאיות במטע בתקופת המשנה והתלמוד לאור מקורות חז"ל והספרות הקלאסית. פרק התאנה. תשס"ט, חיבור לשם קבלת התואר דוקטור לפילוסופיה, אוניברסיטת בר אילן, רמת גן. לקריאה לחץ כאן. 
 

 
 

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
 

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.