סקר
ללומדים דף יומי בלילה - איזה דף אתם לומדים?




 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

 

קנה רצוץ לא ישבור ופשתה כהה לא יכבנה – קנה מצוי

 

"... אמר ליה: והא אקריון בחלמא קנה רצוץ, מאי לאו הכי קאמרי לי: הנה בטחת לך על משענת הקנה הרצוץ הזה! לא, הכי קאמרי לך: קנה רצוץ לא ישבור ופשתה כהה לא יכבנה" (יבמות, צג ע"א).

פירוש: אָמַר לֵיהּ [לו] ר' ינאי: וְהָא אַקְרִיוּן בְּחֶלְמָא [והרי הקריאו לי בחלום] שתי מילים אלה "קָנֶה רָצוּץ", מַאי לָאו הָכִי קָאָמְרִי [האם לא כך אמרו] לִי, שרמזו לכתוב "הִנֵּה בָטַחְתָּ לְּךָ עַל מִשְׁעֶנֶת הַקָּנֶה הָרָצוּץ הַזֶּה" (מלכים ב' יח, כא), כלומר, שסמך על סברה שאיננה מבוססת? אמר לו ר' חייא: לֹא, הָכִי קָאָמְרִי לָךְ [כך אמרו לך] ורמזו לפסוק אחר, שנאמר במשיח: "קָנֶה רָצוּץ לֹא יִשְׁבּוֹר וּפִשְׁתָּה כֵהָה לֹא יְכַבֶּנָּה לאמת יוציא משפט" (ישעיהו מב, ג), לומר שכהוגן ובדרך אמת עשה (באדיבות התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
 

שם עברי: קנה מצוי     שם באנגלית:  Common Reed    שם מדעי: Phragmites australis


נושא מרכזי: מהו קנה רצוץ ולמה הוא שימש?

 

לריכוז נושאים על הקנה המצוי הקש\י כאן.



משמעות המילים "קנה רצוץ" בשני הפסוקים, שבעזרתם פירשו רבי ינאי ורבי חייא את החלום, זהה אלא שהקשרו של הפסוק השני ("קנה רצוץ לא ישבור") הפך את המסר החבוי בו משלילי לחיובי. על הניגוד בין שני הפסוקים אנו לומדים באופן מפורש בגמרא בברכות (נו ע"ב): "הרואה קנה בחלום ישכים ויאמר קנה רצוץ לא ישבור, קודם שיקדמנו פסוק אחר הנה בטחת לך על משענת הקנה הרצוץ". סופו של הפסוק "קָנֶה רָצוּץ לֹא יִשְׁבּוֹר וּפִשְׁתָּה כֵהָה לֹא יְכַבֶּנָּה לֶאֱמֶת יוֹצִיא מִשְׁפָּט" רומז על כך שרבי ינאי נהג כשורה. רש"י (יבמות, שם): "קנה רצוץ לא ישבור - סיפיה דקרא לאמת יוציא משפט דשפיר עבדת".

קנה רצוץ הוא קנה ששוברים אותו על מנת להכשירו להכנת מחצלות. מפרש מצודת דוד (ישעיהו, מב ג'): "קנה רצוץ - קנה המרוסס שהוא קרוב להשבר". ייתכן והמונח "רצוץ" בהקשר זה זהה למשמעות של "טומאה רצוצה" המוזכרת בתלמוד. בחולין (קכה ע"ב) אנו לומדים: "אמר רבי זירא: בטומאה רצוצה בין שני מגדלים עסקינן, ואין ביניהן פותח טפח, דכולה נגיעה היא". מפרש רש"י (שם): "רצוצה - כל דבר שאין לו מקום ריוח קרי רצוץ, ופחות מטפח לאו חלל הוא, ונקרא מה שבתוכו רצוץ". גם בקנה מתבצעת פעולת "רציצה" כלומר שבירתו ודחיסתו למשטח אחד, העשוי מרצועות אורך, ללא חלל כפי שקיים בקנה השלם. לאחר הרציצה לא רק שלא ניתן להשען על הקנה ("וְיָדְעוּ כָּל ישְׁבֵי מִצְרַיִם כִּי אֲנִי ה' יַעַן הֱיוֹתָם מִשְׁעֶנֶת קָנֶה לְבֵית יִשְׂרָאֵל", יחזקאל, כט ו') אלא שהוא עלול לפצוע את הנשען עליו: "הנֵּה בָטַחְתָּ עַל מִשְׁעֶנֶת הַקָּנֶה הָרָצוּץ הַזֶּה עַל מִצְרַיִם אֲשֶׁר יִסָּמֵךְ אִישׁ עָלָיו וּבָא בְכַפּוֹ וּנְקָבָהּ וכו'" (ישעיהו, לו ו').

לדעת א. דנין ("משענת הקנה") הקנה ששימש להכנת "משענת" הוא הצמח עבקנה שכיח. את המשענת הכינו על ידי עקירת גבעול של עבקנה שכיח יחד עם קטע קצר של קנה השורש שממנו הוא צמח. המבנה המתקבל הוא דמוי האות "T" כאשר גג האות הוא קטע עבה של קנה השורש המשמש כידית ואילו רגל ה – "T" היא הגבעול המשמש למשען. אמנם קיימים בארץ כמה מיני "קנה" דומים מבחינה בוטנית, אך הקנה שלהם אינו קשיח וקנה השורש שלהם אינו מתאים לכף היד כמו זה של עבקנה שכיח. לעבקנה יש שימושים רבים בתחום הקליעה ולשם כך יש להכין רצועות אורך ארוכות ושטוחות. להכנתן יש לדרוך על הקנים ולרוצץ אותם. בעוד רצועות האורך לחות וגמישות ניתן לכופף אותן ולקלוע בעזרתן סלים וכלי קיבול מסוגים שונים.
 


 

 

רשימת מקורות: 

יהודה פליקס, עולם הצומח המקראי (עמ' 288-290).
אתר הרפואה העממית והפולקלור של נסים קריספיל.  ראה כאן

לעיון נוסף:

קנה מצוי מתוך אתר "צמח השדה".  

 


א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - raananmoshe1@gmail.com
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
 


כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.   

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר