סקר
מסכת תמורה
קשה מאוד
קשה
ממוצעת
קלה


 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו  

 

לא, שאני חזירי דדמיין מעייהו לבני אינשי - חזיר הבית

 

"אמרו ליה לרב יהודה: אתו קמצי. גזר תעניתא. אמרו ליה: לא קא מפסדן. אמר להו: זוודא אייתו בהדייהו? אמרו ליה לרב יהודה: איכא מותנא בחזירי. גזר תעניתא. נימא קסבר רב יהודה מכה משולחת ממין אחד משולחת מכל המינין? לא, שאני חזירי דדמיין מעייהו לבני אינשי (תענית, כא ע"ב).

פירוש: אמרו ליה [לו] לרב יהודה: אתו קמצי [באו ארבה] למדינה. גזר על כך תעניתא [תענית]. אמרו ליה [לו]: לא קא מפסדן [אין הם מפסידים מזיקים], שאינם אוכלים הרבה. אמר להו [להם]: זוודא אייתו בהדייהו [וכי צידה הביאו אתם], שיש להם ממה להתפרנס? הלא בהכרח, גם אם אינם מזיקים עכשיו, יתחילו לאכול לאחר זמן! אמרו ליה [לו] לרב יהודה: איכא מותנא בחזירי [יש דבר בחזירים]. גזר על כך תעניתא [תענית]. ושאלו: נימא קסבר [האם לומר שסבר] רב יהודה כי מכה משולחת ממין אחד משולחת מכל המינין ויש לחשוש שתעבור המחלה גם לאחרים? ומשיבים: לא, במקרים אחרים לא היה חושש, אלא שאני חזירי דדמיין מעייהו לבני אינשי [שונים הם החזירים שמעיהם דומים למעי בני אדם] ויש לחשוש שמחלה מדבקת שבחזירים תדבק גם בבני אדם (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).


שם עברי: חזיר הבית          שם באנגלית: Pig           שם מדעי: Sus domestica

שם נרדף במקורות: "דבר אחר"          שמות בשפות אחרות:  ערבית – ח'נזיר (خنزير)


הנושא המרכזי: על הקשר בין דמיון מערכת העיכול והעברת מחלת הדבר


על הדמיון במעיים של החזיר והאדם כתב רש"י: "מעייהו - בני מעיין שלהן, שאין להן כרס הפנימי כשאר בהמה, וסימן רע הוא". נראה שרש"י מצא זהות בין מעי האדם והחזיר רק בפרט מבנה אחד והוא ה"כרס פנימי" ולא בכל המערכת. כווונתו כנראה למבנה המורכב של קיבת מעלי גרה (4 מדורים) בניגוד למבנה הפשוט יותר של קיבת האדם והחזיר. תוס' פירט יותר בהסבר הקשר בין מחלת הדבר בחזירים והסכנה לאדם וכתב:

"אמרו ליה לרב יהודה איכא מותנא בחזירי גזר תעניתא וכו' עד שאני חזירי דדמו מעייהו לבני אינשי - פירוש שבני מעיו של חזיר דומין למעים של בני אדם ויש לחוש שיהא על בני אדם. מכאן נראה שאם יהיה דבר על עובדי כוכבים שיש לחוש ויש להתענות דהא הכא חזינן דגזר תעניתא מדבר שהיה בחזירין משום דדמו מעייהו לבני אדם וכל שכן דנכרים דדמו לישראל".

אם ברצוננו לבחון את הריאליה שבדברי הגמרא הרי שעלינו לבחון שלוש שאלות: א. האם אכן קיים דמיון בין מערכת העיכול של האדם והחזיר? ב. האם ייתכן שמחלות תעבורנה מחזיר לאדם? ג. האם קיים קשר בין הדמיון האנטומי של מערכת העיכול והסכנה של מעבר מחלות?
 

מערכת העיכול של החזיר

מערכת העיכול של החזיר והאדם דומות מאד וזו אחת מהסיבות בגללן מקובל בחו"ל לנתח חזיר במעבדות ביולוגיה. מערכת העיכול של החזיר כוללת את האברים הקיימים גם באדם: ושט, קיבה, כבד ובלוטת מרה. טחול, לבלב, מעי דק ומעי גס. מלבד הדמיון המורפולוגי קיימת גם זהות תיפקודית. קיים הבדל אחד והוא האופן בו ממוקם המעי הגס. בעוד שבאדם הוא מתפתל סביב פנים הגוף הרי שבחזיר הוא נראה באופן בסיסי כגוש כדורי. אמנם קיימים בעלי חיים נוספים שמערכת העיכול שלהם דומה לאדם אך הגמרא התייחסה לבעלי החיים המצויים בשכנות לאדם. הדמיון בין שתי מערכות העיכול נובע מכך שהן האדם והן החזיר הם אוכלי כל דבר העומד בהתאמה למבנה המעיים. בדרך כלל יש ליונקים צמחוניים מעיים ארוכים ואילו לטורפים, כמו הכלב והחתול, מעיים קצרים באופן יחסי ואורך המעיים של אוכלי כל נמצא בעמדת ביניים.

טענה זואולוגית מקובלת היא שמבנה השיניים של בעל החיים קשור לסוג התזונה. תופעה זו בולטת בהשוואת נוסחאות השיניים של היונקים. ייתכן אם כן שהדמיון בסוג התזונה של האדם והחזיר מכתיב גם דמיון במבנה השיניים. בהקשר זה אצטט דברים שכתב הפליאונטולוג ס. ג' גולד ('הידד לברונטוזאורוס', תל-אביב, דביר, 1994 עמ' 457):

"כל מי שחקר את אנטומיית השיניים של יונקים יודע כי לא זו בלבד שנקל להבין את הבלבול הלא-סביר לכאורה בין שיני חזיר ושיני פרימטים, אלא שהבלבול הזה מייצג את אחת הטעויות הקלאסיות והנפוצות ביותר של המקצוע. שיני הלחי של חזירים ובני-אדם דומות אלו לאלו במידה מדהימה, שלא מן העולם הזה (אני זוכר איך בלבלתי ביניהן יותר מפעם אחת בקורס שלי לפליאונטולוגיה של יונקים. לכאורה, אלה הן עובדות הידועות רק למדע המודרני, אבל עיון בתלמוד (תענית, כ"א 2) מגלה כי כבר אבותינו היו מודעים לקירבה ביולוגית זו וכו'"
 

החזיר כפונדקאי מחלות לאדם

החזירים משמשים כפונדקאים למגוון גדול של טפילים ומחלות העלולים לעבור לאדם. מחלות וטפילים אלו הם הסיבה לכך שיש לבשל או לעשן היטב בשר חזיר לפני אכילתו. אם נפנה לחפש את אחד "מטעמי המצווה" לאיסור אכילת בשר חזיר ניתן לשער שבעת העתיקה כאשר אמצעי הבישול היו פחות משוכללים הסכנה בהדבקה באחד הטפילים או המחלות הייתה גדולה מאד. קיימת סכנה של מעבר נגיפי שפעת או אבולה מהחזירים לאדם ולהיפך. נגיף שפעת החזירים אמנם ייחודי לחזיר אך במבנה הגנטי שלו ניתן למצוא רצפים שמקורם בנגיפים הפוגעים באדם. במחקר שפורסם בשנת 2012 (1) דווח על מציאת חיידק מסוכן נוסף בחזירים הנקרא Brucella suis. חיידק זה מועבר לאדם בעקבות אכילה של בשר חזיר שלא בושל היטב או בעקבות טיפול לא מוגן בבשר באטליזים. התופעות המופיעות באדם בעקבות הדבקה אינן ספציפיות אך הן דומות לשפעת. החיידק מתפשט בין חזירים וגורם בהם להפלות. ייתכן שהוא גורם להפלות גם באדם. 

לא מצאתי עדויות לכך שהחזירים נושאים את חיידק הדבר אך באופן תיאורטי אין סיבה להניח שהדבר בלתי אפשרי. בעת החדשה הפונדקאים העיקריים של הדבר הם מכרסמים אך ייתכן ובעבר הם תקפו גם את החזירים. אין ספק שמחלת הדבר היוותה גורם ברירה שחיסל אוכלוסיות בהיקף רחב (למשל המגפה השחורה) והותיר פרטים עמידים שמהם התפתחו אוכלוסיות ואולי אף מינים עמידים.
 

הקשר בין הדמיון האנטומי והסכנה של מעבר מחלות?

באופן עקרוני אין קשר ישיר בין המבנה האנאטומי של בעל חיים ורגישותו למחלות משום שהיא תלויה בגורמים אחרים כמו פיסיולוגיה, התנהגות, בית הגידול, הפרופיל האימונולוגי ועוד. את דברי הגמרא ניתן להבין באופן שונה מעט: הדמיון במערכת העיכול בין האדם והחזיר מצביע על קרבה טקסונומית רבה יותר בהשוואה לחיות הבית האחרות. קרבה זו מעלה את ההסתברות לדמיון במערכות נוספות (2) וגם למחלות וטפילים משותפים. לסכום: הדמיון במערכות העיכול של האדם והחזיר אינם הסיבה להדבקה אלא סימן לקרבה הגנטית ומכאן הסכנה למחלות משותפות.

 


(1) Mark R. Sandfoss, Christopher DePerno, Maria B. Palamar, Suzanne Kennedy-Stoskopf, Carl W. Betsill and Gene Erickson. A Serosurvey of Feral Swine (Sus scrofa) in Eastern N.C. Journal of Wildlife Diseases, 2012

(2) היום מקובל להשתמש בניתוחי לב במסתם שמקורו בחזיר (או פרה).

 

 

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - raananmoshe1@gmail.com
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.




כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.   



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר