|
טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
חמרא סמיך מיא קליש – גפן היין
"ומנוקבים כמין שני חוטמין וכו'. לימא מתניתין רבי יהודה היא ולא רבנן. דתנן, רבי יהודה אומר: בלוג היה מנסך כל שמונה, דאי רבנן כי הדדי נינהו! אפילו תימא רבנן, חמרא סמיך מיא קליש" (סוכה, מח ע"ב).
פירוש: שנינו במשנה שהיו הספלים מְנוּקָּבִין כְּמִין שְׁנֵי חוֹטָמִין דקים אחד עבה ואחד דק. ושואלים: לֵימָא מַתְנִיתִין [האם נאמר שמשנתנו] כשיטת ר' יְהוּדָה הִיא וְלֹא כשיטת רַבָּנַן [חכמים]; דִּתְנַן [שכן שנינו במשנה]: ר' יְהוּדָה אוֹמֵר: בְּלוֹג הָיָה מְנַסֵּךְ כָּל שְׁמוֹנָה ימים ולא בשלושה לוגים, ולשיטתו אכן היה הבדל גדול בין כמות היין שהיא שלושה לוגים לבין המים שהם לוג אחד בלבד ולכך היה צריך לעשות ליין נקב עבה יותר. דְּאִי רַבָּנַן [שאם כשיטת חכמים] שאף צלוחית המים היתה של שלוש לוגים אם כן, כִּי הֲדָדֵי נִינְהוּ [הרי זה כמו זה הם] ומדוע עובי הפיות היה שונה? ומשיבים: אֲפִילּוּ תֵּימָא [תאמר] שהוא כשיטת רַבָּנַן [חכמים], אלא חַמְרָא סְמִיךְ מַיָּא קָלִישׁ [היין סמיך והמים קלושים, דלילים] ולכן היין מתעכב לצאת יותר מן המים, וכדי שיצאו בשווה צריך להרחיב את פי הספל של היין (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
לריכוז המאמרים וקישוריות שנכתבו על גפן היין הקש\י כאן.
|
.jpg)
.jpg) |
.jpg) |
|
| צילם: André Karwath | צילם: André Karwath |
(1) מסיבה זו ניתן להניח שגם אם הנקבים בספלים היו בגודל שווה הרי שמשך הזמן ששלושה לוגים יין יזרמו דרך הנקב איננו גדול בדיוק פי שלושה מאשר זרימת לוג אחד משום שמהירות הזרימה תחת לחץ שלושת הלוגים בספל גדול יותר.
(2) פירוש: תָּנֵינָא [שנינו] במשנה מעין זה: הַמּוֹצִיא יַיִן אינו מתחייב אלא אם כן הוציא בשיעור כְּדֵי מְזִיגַת כּוֹס, וְתָנֵי עֲלָהּ [ושנינו עליה, על הלכה זו]: שיעור זה הוא כְּדֵי מְזִיגַת כּוֹס יָפֶה. וְקָתָנֵי סֵיפָא [ושנינו בסופה של המשנה]: "וּשְׁאָר כָּל הַמַּשְׁקִין בָּרְבִיעִית". והרי ששיעור חשוב של משקה הוא ברביעית, ומן הסתם גם יין מזוג זהו שיעורו. וְרָבָא לְטַעְמֵיהּ [לטעמו, לשיטתו], שאָמַר רָבָא: כָּל חַמְרָא דְּלָא דָּרֵי עַל חַד תְּלָת מַיָּא לָאו חַמְרָא [יין שאינו מושך, מספיק, לשלושה חלקים מים לא יין] הוּא. שצריך היין להיות חזק עד כדי כך שיוכל למוזגו בכמות גדולה פי שלושה על מים. אָמַר אַבַּיֵי: שְׁתֵּי תְּשׁוּבוֹת לסתור יש בַּדָּבָר; חֲדָא, דִּתְנַן [אחת, שכן שנינו במשנה] שהיין הַמָּזוּג שעל פיו קובעים מה הוא בדיוק הצבע האדום הריהו שְׁנֵי חֶלְקִי מַיִם וְאֶחָד יַיִן, מִן הַיַּיִן הַשִּׁירוֹנִי (שבשרון). הרי שמזיגה היא בשליש יין. וְעוֹד: משמע שדי בהוצאת שיעור היין עצמו הנמזג לכדי רביעית, ששיעורו אינו אלא כדי רבע רביעית, כדי להתחייב, אף שעדיין לא נמזגו בו המים בפועל, וכי יתכן שיהיו ה מַיִם בַּכַּד וּמִצְטָרְפִין?! והלא יין זה לא יהא ראוי לשתיה עד שיוסיפו לו את המים שבכד? אָמַר לֵיהּ [לו] רָבָא: הָא דְּקָאָמְרַתְּ [זה שאמרת] שיעור זה ששנינו לענין צבע אדום שהוא שְׁנֵי חֶלְקֵי מַיִם וְאֶחָד יַיִן מִן הַיַּיִן הַשִּׁירוֹנִי אין זו הוכחה, כי יַיִן הַשִּׁירוֹנִי לְחוּד, דְּרָפֵי [שהוא רפה], ודי במזיגתו בשני חלקים מים. אִי נַמִי [או גם כן] אפשר לומר כי הָתָם [שם] נקבע השיעור מִשּׁוּם חֲזוּתָא [מראה], אֲבָל לְטַעְמָא בָּעֵי טְפֵי [לצורך טעם טוב דרוש יותר מים] וּדְקָאָמְרַתְּ [ומה שאמרת] ושאלת: וכי יתכן שיהיו המַיִם בַּכַּד וּמִצְטָרְפִין יש לומר כי לְעִנְיַן חיוב הוצתאה ב שַׁבָּת מִידֵּי דַּחֲשִׁיב בָּעֵינַן [דבר חשוב אנו צריכים], וְהָא נַמִי הָא חֲשִׁיב [וזה גם כן רובע רביעית יין הריהו חשוב].
רשימת מקורות:
Yanniotis S., Kotseridis G., Orfanidou A., Petraki A. (2007): Effect of ethanol, dry extract and glycerol on the viscosity of wine. Journal of Food Engineering, 81: 399–403.
לעיון נוסף:
גפן היין באתר צמח השדה.
ז. עמר, "לחיים: על מזיגת היין בארץ ישראל ובאשכנז 'מקור ראשון', י'ד בניסן תשע"ב, 6.4.2012 . לקריאה לחץ כאן.
Mobile phase viscosity"
א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.